גיא זילברמן נאם על הצד הכלכלי של הקוגנרציה והחזרי ההשקעה של תחנות הכוח בכנס הקוגנרציה הראשון של תשתיות, שנערך לרגל פתיחת תחנת הכוח של מפעל שניב באופקים

הצד הכלכלי של הקוגנרציה והחזרי ההשקעה

גיא זילברמן נאם על הצד הכלכלי של הקוגנרציה והחזרי ההשקעה של תחנות הכוח בכנס הקוגנרציה הראשון של תשתיות, שנערך לרגל פתיחת תחנת הכוח של מפעל שניב באופקים

בתמונה הראשית: גיא זילברמן, כנס הקוגנרציה של תשתיות

גיא זילברמן: "הקוגנרציה היא ייצור משולב של חשמל ואנרגיה תרמית מאותו מקור דלק. אני אדבר על קיטור כי זה הכי נוח והכי קלאסי, אבל אפשר לייצר גם אוויר חם, מים חמים ומערכות קירור, הרבה דרכים שבהן אפשר להשתמש בחום השיורי. הנצילות אמורה להיות 60% אבל הרגולטורים תמיד מנסים לדחוף את זה למעלה.

"כל פרויקט קוגנרציה הוא ייחודי, מה שהקימו בשניב יהיה שונה לגמרי במפעל עם מאפייני צריכת אנרגיה דומים בגלל הרבה סיבות. יש וריאציות טכנולוגיות רבות. השקעות הון משמעותיות מאוד לתחום, מעבר למה שמפעלים בדרך כלל רגילים לו, וגם מורכבות רגולטורים שתמיד מרחפת מעלינו.

"האפשרויות לייצור קיטור הן דוד קיטור שמזין טורבינות קיטור, טורבינת גז שמזין דוד השבת קיטור, טורבינת גז עם טורבינת קיטור (אלה מערכות גדולות מאוד בדרך כלל) ומה שראינו בשניב: מנוע גז עם דוד השבת קיטור. אני אתייחס לדוגמה של מנוע גז של 2 מגה-וואט עם דוד השבת קיטור קטן, מתוך המחשבה שזו המערכת המתאימה לחלק גדול מהתעשייה.

"הגדרת הפרויקט או הניתוח הטכנו-כלכלי של הפרויקט: מכאן הכל מתחיל. הגדרה נכונה של הפרויקט תביא לפרויקט כלכלי, הגדרה לא נכונה של הפרויקט ושינויים תוך כדי תנועה (נזכרנו שבעצם יש מים חמים ואולי אני יכול לקחת אוויר חם ויבש וכו') בדרך כלל תביא לפרויקט לא נכון ולכישלון.

"השלב הראשון, ואני התפלאתי כמה קשה לעשות אותו, זה איסוף נתוני הצרכן: פרופיל צריכת החשמל, האנרגיה הטרמית לאורך השנה, עלויות הייצור כיום, איך צרכני החום והחשמל עובדים (הרבה פעמים צרכן בא אליי ואומר שהוא צורך 10 טון קיטור לשעה, בסוף מתברר שהוא צורך 2 טון קיטור ופעם בתקופה בא איזה משהו שגורם לו לבזבז יותר).

"תחזיות גידול עתידי – מפעל שמתכנן הרחבה צריך לדעת את זה כבר היום.

"בחינת נתוני האתר – המיקום, החיבורים הקיימים של מערכת הקיטור, החיבורים למערכת החשמל, כל הנושא הסטטוטורי, חיבור הגז (לא בטוח שחיבור הגז שהזמנו מחברת החלוקה לפני שנה תומך במערכת קוגנרציה, יכול להיות שצריך להגביל אותו. לא בטוח שמערכת הגז שהזמנו לפני שנה יכולה לקחת עוד 30% או 50% של קוגנרציה).

"מצב מערכת הקיטור הקיימת: יש למשל מפעל של חברה מאוד גדולה שהתחיל תהליך הסבה והגיע למסקנה שהוא צריך להחליף דוד קיטור, ברגע שהגענו למסקנה הזאת כל התחשיב הכלכלי של הקוגנרציה משתנה, כי צריך להשקיע עוד עלות גדולה.

"הליך הנדסת המערכת: הליך שכולל המון פרמטרים גם מבחינת הטכנולוגיה וגם מבחינת ההנדסה.

"היקף הצריכה: למפעל שצורך 2 מגה-וואט של חשמל אין מה לחשוב על 5 מגה-וואט של חשמל. וראיתי גם פרויקטים כאלה. היזמים צריכים להצדיק את עצמם, הם מנפחים את הרכיב החשמלי, יוצאים מהיעילות הטכנו-כלכלית, ה-60% מתחיל להישחק כלפי מטה, מתחילים לחפש למי למכור את החשמל, נתקלים בבעיות של הרגולציה, הולכה, מערכתי וכן הלאה. קטן זה יפה – תבנו את מה שאתם צריכים.

"יחס בין צריכה טרמית לאנרגיה חשמלית. מספרי אצבע: במנוע גז על כל מגה-וואט יש חצי טון קיטור. בטורבינת גז על כל מגה-וואט יש שני טון קיטור. אלה מספרי האצבע, יש פטנטים וכל מיני שיטות להוסיף וכו' אבל אלה מספרי הבסיס ומפה צריך לצאת. אני תמיד מעדיף לקחת את הצריכה הטרמית וממנה לגזור את הצריכה החשמלית. ואם אני גומר בזה שאני צריך לקנות קצת מחברת החשמל – לא קרה כלום. זה עדיף בהרבה מאשר לחפש מוצא לחשמל או לעבוד אחרי זה 10 שעות ביום בנצילות של 50%.

"משטר הצריכה: יש צרכנים שעובדים יחסית רצוף ומצבם טוב, יש צרכנים שעובדים במבנה של פאטץ' והם למשל יכולים לרכז את הפעילות שלהם בלילה בשעות השפל. מצב כזה מביא אותנו למערכת אחרת לגמרי ולסימן שאלה האם בכלל צריך מערכת קוגנרציה במצב כזה. מערכת אופטימלית תכסה כמה שיותר מצריכת המשתמש, פועלת בהספק קבוע ככל האפשר. מערכת מנוע גז עם דוד השבת קיטור קטן יכול להגיע לנצילות חשמלית של 43.7% נצילות טרמית.

"בחינת כדאיות היא החלק היותר קל. אנחנו נוהגים לעשות תזרים מזומנים הפרשי. בצד אחד העלויות הנחסכות: מה שהיינו משלמים לספק החשמל, מה שהיינו משלמים עבור רכישת הגז לייצור הקיטור, אחזקת מערכת הקיטור וייצור הקיטור מאחר ויש גם עלויות נלוות לייצור קיטור, עלויות של חידוש ציוד כמו החלפת קיטור והחלפת מבער. לעומת עלויות מערכת הקוגרציה שזה השקעה במערכת, בחיבורים, בתשתיות, רכישת הגז, רכישת החשמל בשעות שבהן המערכת לא מספקת את החשמל או שהיא מספקת יותר מאשר התפוקה שלה.

"הפרמטרים אותם אנחנו מכניסים למודל: תקופת הייצור שאני חישבתי אותה ל-15 שנים, הנחה של ביקוש פנימי לחשמל, צריכת קיטור, שעות עבודה, לקחת בחשבון שהמפעל לא תמיד עובד בתפוקה מלאה עקב אחזקות ותקלות וכו'. חלוקת הגז והסבת המפעל גם נכנס למודל. במידה ויש עלויות נוספות ממערכת הקוגניציה צריך לקחת אותן בחשבון. תפעול: אף מערכת כזו לא תחזיק מעמד אם נצטרך להתחיל להחזיק אנשים שיתחזקו ותפעלו אותה, הרעיון הוא שצוות התפעול של המפעל הוא זה שאחראי על הפעלת המערכת.

"התנעות: במנוע גז נושא ההתנעות הוא פחות חשוב, אבל יש לזה שתי השלכות: במהלך ההתנעה ועד שהמערכת מסתנכרנת היא צורכת גז וזה גז שבחלקו הולך לפח, זה גוזר לנו שעות אחזקה. בטורבינות שעת התנעה שקולה ל-10 שעות עבודה בעומס מלא – לכן במערכת שנכנסת ויוצאת הרבה פעמים נושא ההתנעות הופך למשמעותי.

"מחיר חשמל אמביוולנטי: אני בא מהנחה שהמפעל יכול לקנות חשמל בהנחה של 7% על מחיר הייצור בשעות הפסגה והגבע. צריכים לשים לב שכשקונים חשמל מיצרן חשמל פרטי יש כמה מודלים אבל לפעמים עלולים לשלם קנסות בגין חריגה מתוכנית ייצור. גם יצרן חשמל פרטי אינו זמין 24-7, גם לו יש מודל זמינות.

"המחיר של הגז הוא משהו שצריך להביא בחשבון, אני מחשב אותו כ-7 דולר למיליון BTU. חלק לא פרופורציונלי בעלות הגז זה איזור החלוקה. עלות חלוקת קוב יכולה לנוע בין 5 אגורות לקוב באיזור הנגב ליותר מ-20 אגורות לקוב באיזור חיפה. כשמחשבים את זה למיליון BTU ולקילו-וואט שעה זה הרסני, זה לבד יכול לקחת מערכת שהיא כלכלית באופקים ולהפוך אותה ללא כלכלית בחיפה.

"מערכת כזו נותנת מגן מס משמעותי לפחת. זמן החזר ממוצע של פרויקט כזה זה 6 שנים. הערך הנוכחי הנקי ב-8% שזה שיעור רבעון די גבוה במצב הריבית הנוכחית שהיא די אפסית הוא 4 מיליון שקלים, זה אחרי ההשקעה של 10 מיליון שקלים ושיעור התשואה לפרויקט הוא 15%. שיעור התשואה להון העצמי הוא הרבה יותר גבוה.

"איך ממשים את הפרויקט הזה? יש שתי דרכים מרכזיות ודרך ביניים שאני מציע. הדרך הראשונה זה פרויקט של המפעל – בדיוק כמו שבונים קו ייצור ודוד קיטור וכן הלאה. הדרך השניה שיש לה הייפ מאוד גדול בעולם זה BOT, לדעתי זה פחות מתאים לפרויקט בסדר גודל כזה, הוא הופך להיות מסובך, משפטי, חוזים ענקיים, חלוקת סיכונים ל-20 שנה, מבלים שעות בדיונים וחצי שעה אחרי שיוצאים לדרך הכל משתנה ויש דרישות חדשות של הצדדים ושל הרגולציה, לדעתי הניסיון יראה שמרבית הסיכונים יתגלגלו חזרה למפעל. בנוסף ב-BOT בסוף מגיע הבנק, לא הבנק שלכם – הבנק של היזם שרואה אתכם בסוף, וזה בסוף ייספר על האובליגו שלכם בבנק כי אם אתם לא תוכלו לקנות את הקיטור ולשלם ליזם אז בסוף זה החשיפה של הבנק מול המפעל.

"לעומת זאת ב-BOT יש דברים חיוביים, זה רעיון שכל אחד ינהל את הסיכונים שכל אחד יודע לנהל הכי טוב.

"סיכוני הקמה: אין לי שום ספק שצריך ללכת במתכונת של EPC, טרן-קי במתכונת של ספק מומחה, ולכן הדגשת את החשיבות של התכנון הראשוני של המערכת וקדם הפרויקט ולא נגעתי לאחר מכן במשא ומתן ובחתימת ההסכם המפורט, אבל אין ספק שתשתית טובה תיתן לנו הסכםEPC שקל לנהל אותו, שבו באמת ספק הציוד יודע לקחת את הסיכון עליו ולתת פרויקט עובד במחיר, בזמן ובביצועים.

"עלויות אחזקה וזמינות: אני לא חושב שמפעל צריך להחליף שמן לגנרטור דיזל או לטפל בכל המערכות, קלאסי שאחזקת הציוד תתבצע על ידי ספק מומחה בתחום.

"סיכוני האשראי: הכי נכון שהמפעל יילך וייקח את הכסף מהבנק. הבנק צריך להגיד תודה שהמפעל מוכן ללכת לפרויקט הזה כי המפעל יחסוך הרבה כסף וישפר את העמדה שלו מול הבנק".

[wysija_form id="4"]