דו"ח חדש של תוכנית הסביבה של האו"ם אומר שהכמות העצומה של פסולת אלקטרונית שנזרקת או נסחרת באופן בלתי חוקי שווה לאזרחי העולם כ-19 מיליארד דולר מדי שנה

90% מהפסולת האלקטרונית בעולם נזרקת באופן לא חוקי

דו"ח חדש של תוכנית הסביבה של האו"ם אומר שהכמות העצומה של פסולת אלקטרונית שנזרקת או נסחרת באופן בלתי חוקי שווה לאזרחי העולם כ-19 מיליארד דולר מדי שנה

בתמונה הראשית: טיפול בפסולת. צילום: שאטרסטוק

השלכה בלתי חוקית של פסולת אלקטרונית עולה לכולנו הון: דו"ח חדש שהוציאה תוכנית הסביבה של האו"ם טוען כי עד 90% מהפסולת האלקטרונית בעולם לא ממוחזרת כנדרש בחוק וכי הדבר עולה לאזרחי העולם כ-19 מיליארד דולר מדי שנה. הר הפסולת האלקטרונית העולמי צבר השנה עוד כמות משוערת של 41 מיליון טון שמפוזרים ברחבי העולם. ה"הר" יכול לעבור את הכמות של 50 מיליון טון בשנה עד שנת 2017, על פי דו"ח האו"ם שהושק היום (ג') בז'נבה.

הדו"ח יוצא בסמיכות קרובה לדו"ח הקודם שהושק בחודש שעבר, בו אומרת אוניברסיטת האו"ם שהעלות לכלכלות העולם עקב הזריקה הלא מבוקרת של הפסולת האלקטרונית ברחבי העולם עומדת על כ-52 מיליארד יורו. השינוי מהדו"ח הקודם הוא שבדו"ח הקודם מוערך כי 80% מהפסולת האלקטרונית נזרקת, ועכשיו הכמות עולה ל-90%.

תוכנית הסביבה של האו"ם טוענת כי המדינות המפותחות מעבירות למדינות המתפתחות אלפי טון של פסולת אלקטרונית מדי שנה תחת הכותרת של "מוצרי אלקטרוניקה יד שנייה", כולל פסולת בטריות שמתוארת כפלסטיק או שאריות מתכת. מדינות כמו גאנה, ניגריה, סין, פקיסטן, הודו וויאטנם משמשות כצינור לקבלת הפסולת האלקטרונית שלא לצרכי מחזור.

בעיות סביבתיות וכלכליות נוצרות עקב הכמות הגוברת של הפסולת האלקטרונית שנזרקת או מועברת למדינות אחרות. התופעה גם גורמת למדינות לאבד כמות משמעותית של משאבים כמו מתכות נדירות, נחושת וזהב.

אמנון שחרור, מנכ"ל משותף של חברת מ.א.י: "הדו"ח שפורסם על ידי האו"ם ייחודי ומשמעותי ביותר עבור תעשיית המיחזור. אנו למדים דו"ח זה בימים אלו ומסיקים מסקנות אופרטיביות לפעולה ככל וניתן. המחוקק בישראל קלט מתווה החוק הצפון אירופאי בדירקטיבת ה-WEEE, מדינות בהן מוכיח הדו"ח כי בהן מתווה החקיקה המשוכלל והיעיל ביותר ליישומו למען הציבור. מ.א.י הינה גוף היישום המוכר הגדול בישראל ומייצגת יבואנים ויצרנים בהיקף של 60,000 טון, מאחר והיבואנים והיצרנים כבר ביצעו את חלקם ליישום החוק והתקשרו עם גופי יישום מוכרים, עתה הדבר תלוי ועומד בנכונותו של המשרד להגנת הסביבה להקצות את המשאבים ולבצע את האכיפה הנדרשת ליישום ראוי ושוויוני של החוק כפי שקבע המחוקק".

שחרור המשיך: "אין ספק כי פסולת אלקטרונית וחשמלית מהווה סיכון בריאותי לציבור, כמדינה בה היקף התחלואה ממחלות נירופסיכיאטריות כגון אלצהיימר ופרקינסון הינו מהגבוהים בעולם (מדד 2.1 מתוך 3 על פי ה-WHO) חשיבות הנושא לסילוק וצמצום מתכות כבדות ממערכות האקולוגיות המצומצמות במשאביהן בהן אנו חיים חשובה עוד יותר. החוק נועד לשפר באופן משמעותי את מרקם החיים בארץ ולאפשר מרחב מחיה בריא, נקי ונאות, זאת כמובן תוך ייעול תהליכי הצריכה וצמצום המשאבים והתשומות המופקות מהאדמה תוך מיחזור ושימוש חוזר של משאבים שאינם מתכלים. אין ספק כי היכולת לחצוב משאבי טבע בפסולת הבייתית מצמצם באופן משמעותי את כריית המשאבים מהאדמה ומאפשר קידום של כלכלה מעגלית ומקיימת בארץ ובעולם".

[wysija_form id="4"]