בכנס שנערך הבוקר בבורסה לניירות ערך, אמר שר האנרגיה כי חברות הגז הקיימות יצטרכו לוותר על חלק מהמאגרים שלהן לטובת התחרות שתוביא לירידת מחירים – אך הוסיף כי הוא לא רואה שחקני גז חדשים מגיעים לכאן בקרוב. עוד בכתבה: דבריהם של אורנה הוזמן בכור, אלכסנדר ורשבסקי, ברכה חלף, אילן ניסים ומומו מהדב
סילבן שלום: "חשוב שתהיה יותר תחרות, אבל גם שיהיה גז טבעי במשק הישראלי"
בכנס שנערך הבוקר בבורסה לניירות ערך, אמר שר האנרגיה כי חברות הגז הקיימות יצטרכו לוותר על חלק מהמאגרים שלהן לטובת התחרות שתוביא לירידת מחירים – אך הוסיף כי הוא לא רואה שחקני גז חדשים מגיעים לכאן בקרוב. עוד בכתבה: דבריהם של אורנה הוזמן בכור, אלכסנדר ורשבסקי, ברכה חלף, אילן ניסים ומומו מהדב
בתמונה הראשית: סילבן שלום, שר האנרגיה. צילום: גדעון שרון
הבוקר התקיים בבורסה לניירות ערך בתל אביב כנס מיוחד בנושא אחריות תאגידית במשק האנרגיה והגז הטבעי של משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים וארגון מעלה לקידום אחריות חברתית בעסקים. בכנס השתתפו שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים סילבן שלום, מנכ"לית המשרד אורנה הוזמן בכור, יו"ר מעלה ומנכ"ל G4S מיקי אדיב, מנכ"ל מעלה מומו מהדב ונציגי חברות האנרגיה והגז בישראל.
שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, סילבן שלום, נאם בכנס ואמר: "ישנה חשיבות גדולה לעבודה משותפת. המטרה שלנו כרגולטור היא לא לחרב את המשק, המטרה שלנו היא לקדמו ולוודא שיפעל לפי כללים ראויים. אנו רואים בארגונים הסביבתיים שותף חשוב למהלך הזה. המטרה שלנו, של המשרד, היא לספק לכולם את כל הדברים היומיומיים שנראים כמובן מאליו – כשלוחצים על המתג ונדלק החשמל, כשפותחים את הברז ויוצאים מים".
"דבר זה נובע מאופרציות גדולות: כל אחד רוצה אספקה אמינה, נקייה וזולה. אנחנו צריכים לספק דבר זה, תוך התחשבות בכל הפרמטרים הנוספים. חייבים לקחת בחשבון את הצד השני ולהקשיב לו. לעיתים יש תחושה שיש עימות, וזה אולי מתבקש וטבעי בין המשרד שלנו שאמון על אספקת צרכי החברה הבסיסיים לבין ארגוני הסביבה שלעיתים משרים הרגשה שצריך לעשות הכל כדי "להקשות" עלינו. אמנם אנחנו לא תמיד רואים עין בעין, אבל לא הכל שחור ולבן. אין כאן מאבק של בני האור בבני החושך".
"צריך לזכור שחשוב שתהיה יותר תחרות, אבל גם שיהיה גז טבעי במשק הישראלי ב-2017 וב-2018. משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים צריך לדאוג לאספקת גז סדירה, זה תפקידו. והוא צריך לעשות זאת תוך קידום התחרות כדי להביא בסופו של דבר לירידת מחירים. לכן גורמי הממשלה יושבים יחד בימים אלה כדי למצוא שפה משותפת שתביא לכדי פתרונות ראויים ונכונים. ברור לנו היום שחברות הגז יצטרכו לוותר על חלק ממאגריהן עבור זה – וזה יקרה".
"עם זאת, אני לא רואה שחקנים חדשים שמגיעים לכאן בקרוב ויש לומר זאת ביושר. השוק הישראלי הוא קטן, והאינטרסים שיש להם בסעודיה ובמפרץ גדולים יותר ולכן לא פשוט להביא לכאן מתחרים לגופים הקיימים. לכן עלינו לדבר בעולם המעשי ולחבר את המשק הישראלי לגז, כדי להביא להורדה בתעריפי החשמל והמים ואנחנו עושים את זה. תערפי המים ירדו ב-15%, גם תעריפי החשמל ירדו וכך אני מקווה שיהיה גם עם הגז".
"נושא האחריות התאגידית מתפתח בצורה מאוד משמעותית בשנים האחרונות, הוא מתחיל מבפנים, מתוך תחושת צדק. כשהייתי שר האוצר, יזמתי תקנה, שמחייבת את החברות הציבוריות לכלול במסגרת הדו"חות הכספיים שלהן סעיף שיציין את היקף התרומות של החברות לקהילה, קבעתי שלדו"חות הכספיים יתווסף סעיף מיוחד של תרומה לקהילה, כאשר במסגרת הסעיף תפרט החברה את מדיניותה לגבי תרומה לקהילה ואת היקף התרומות. טענתי שמעורבות חברתית של חברות בורסאיות תתרום למוניטין שלהן ושהפרסום יביא ליתר מעורבות של בעלי העניין בחברה. הצעת החוק הזו ממצה, למעשה, את המהות של האחריות התאגידית".
לסיכום אמר שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים: "אני חושב שאנו נמצאים בדרך הנכונה – שתאפשר לנו לא לשפוך את התינוק יחד עם המים, כזו שתאפשר לנו ליהנות מהגז ולפתח כאן משק חזק יציב ואמין".
מנכ"לית משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, אורנה הוזמן בכור אמרה בכנס: "בחודש האחרון, מאז הצהרתו של הממונה על הגבלים עסקיים על הכוונה לבטל את ההסדר בינו ובין השותפויות במאגרי הגז הטבעי, אנחנו יושבים על המדוכה בצוות רגולטורים ממשלתי בין-משרדי למציאת הסדר כולל לסוגיית ההסדר הכובל ועל מנת ליצור ודאות למשק האנרגיה. על הצוות הוטל למצוא את האיזון בין שני נושאים מרכזיים עיקריים: בין ערך התחרות לחשיבות היתירות, תוך שיכלול כלל שיקולי הממשלה, השיקולים המדיניים והכלכליים עם האילוצים של משק קטן ומבודד ולמען הוזלת יוקר המחייה לתושבי ישראל".
"אנחנו עומדים בפתחה של שעת הכושר של הממשלה להוציא את המשק מהמשבר שנקלע אליו, פתרון שישאיר כאן את המשקיעים מחד וידאג לאינטרס של מדינת ישראל מנגד. אחריותנו בתחום תשתיות האנרגיה והמים, מולידה לא פעם, דילמות בין הרצון לפתח את המשק ולעמוד בביקושים, אל מול ההשפעה של אותן תשתיות על הסביבה ועל האזרחים".
"דוגמה בולטת לפעילות המשרד ברוח האחריות התאגידית, באה לידי ביטוי במבצעים שיזם המשרד להחלפת מוצרי חשמל ישנים ובזבזניים במוצרים חסכוניים, חדשים ויעילים אנרגטית, וכן בפרויקטים שמתבצעים בימים אלה, להתייעלות אנרגטית במגזרים התעשייתי, המסחרי והציבורי".
"פעילות נוספת מקודמת במסגרת פעילות מנהלת ערים חכמות ובנות קיימא, שתורמת לפיתוח רמת השירותים הניתנת לאזרח, בדגש על ניצול אופטימאלי ובר קיימא של המשאבים. המשרד משקיע גם בהכשרת כח אדם איכותי. על פי תחזיותינו, בעשר השנים הקרובות צפוי משק הגז הטבעי להתפתח כך שתיווצר במשק דרישה ליותר מ-6,000 משרות חדשות בתחומים המשיקים לגז הטבעי. על מנת להכשיר עובדים מקצועיים ומיומנים, יזמנו, תוך שיתוף פעולה עם משרדי ממשלה נוספים, תכניות ייחודיות וקורסי הכשרות מקצועיות אשר יאפשרו לאלפי סטודנטים ועובדים ישראליים להשתלב במגוון המקצועות, ולעמוד בחוד החנית של העשייה בשטח".
"אני צופה שיותר ויותר גופים יבינו את הפוטנציאל הטמון בעקרונות האחריות התאגידית, ויאמצו אותו למען סביבה טובה יותר עבור כולנו, אני קוראת לכמה שיותר חברות לקחת חלק במהלך החשוב שאנחנו מקדמים ולשמו התכנסנו כאן היום, על מנת ליצור תשתית יציבה להמשך הפעילות בסקטור האנרגיה בעשור הקרוב ובזה שאחריו".
אלכסנדר ורשבסקי, הממונה על ענייני נפט ומנהל רשות הגז הטבעי במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים הציג את מצב חיפושי הנפט והגז הטבעי בישראל, והדגיש את השלכות דחיית פיתוח לוויתן על המשק, ביניהן פגיעה באמינות אספקת הגז הטבעי למשק, עלויות ונזק כספי ישיר לצרכנים, למשק ולאוצר בהיקף של 15-20 מיליארד שקלים בתקופה של 5 שנים החל מ-2018, הקפאת פיתוח משק הגז הטבעי, ביטול פרויקטים של ייצוא גז טבעי שכוללים השלכות גאו-פוליטיות ופגיעה בתדמית המדינה כלפי המשקיעים הזרים ומצב של אי ודאות אשר עלול לפגוע בהגעת שחקנים נוספים שפועלים בשוק האנרגיה העולמי לארץ, וכן חשש לעצירת חיפושי הנפט והגז הטבעי.
בפאנל בנושא סוגיות חברתיות וסביבתיות הצפויות בסקטור האנרגיה והגז הטבעי בעשור הקרוב שהנחה ד"ר עמית מור, אמרה ד"ר ברכה חלף מלשכת המדען הראשי במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים: "לפני שלוש שנים זיהינו את המחסור הצפוי בכח אדם מקצועי בתחום. המשרד לקח על עצמו לקדם את הנושא, הן באמצעות מתן מלגות, הן באמצעות הכשרות ועוד".
"אנחנו פועלים לעידוד לימודים לתארים גבוהים בתחום – המלגות שמחולקות בשנים האחרונות על בסיס קבוע הן תוצר של התפיסה העומדת בבסיס פעילות זו של המשרד – מחויבות להשקעת משאבים בפיתוח דור העתיד של אנשי המקצוע בישראל. המלגות ניתנות על מנת ליצור מסה קריטית של אנשי מקצוע מיומנים ושל חוקרים, שיוכלו להכשיר את אנשי הדור הבא".
"אותם אנשים הנדרשים לפיתוח משק האנרגיה הישראלי וכן לפיתוח ההכשרות והמחקר במוסדות האקדמאים בארץ, לטובת קידום תכניות הכשרה איכותיות שמותאמות לצרכים המשתנים של משק האנרגיה. היינו רוצים לראות יותר מעורבות של החברות בתחום, בעיקר בקליטה והעסקה של אנשי מקצוע בוגרי תכניות הלימוד הרלוונטיות. היינו גם שמחים לראות יותר חברות מתחומי הגז הטבעי שמשתלבות במסלולי המענקים בתחומי המחקר והפיתוח שמקדמת לשכת המדען הראשי במשרד. צורך כך דרושה הגדרה ברורה מטעם החברות של הפערים הטכנולוגיים הדרושים במשק זה".
אילן ניסים, מנהל אגף סביבה במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים סיכם את הדברים והזכיר כי המשרד מכין כעת בפעם הראשונה בישראל, סקר אסטרטגי סביבתי לחיפוש והפקה של נפט וגז טבעי בים. זהו מהלך ראשוני שמקודם על ידי המשרד במטרה לאפשר פיתוח בר קיימא של אחד מהמשאבים החשובים ביותר שקיימים בישראל, תוך איזון בין צרכי הפיתוח והאינטרסים הסביבתיים והחברתיים.
עוד דיבר מנכ"ל מעלה, מומו מהדב: "מסקר גלובסקאן 2015 שערך ארגון מעלה, יוצא כי באופן לא מפתיע, 34 אחוזים מהציבור סבור שהנושא החשוב ביותר בו יש לטפל בסקטור הגז והאנרגיה הוא הוזלת מחירים. עם זאת, מעניין יותר שבשאלת מודעות בלתי נעזרת עולים נושאים משמעותיים הקשורים לאופן הפעולה של הסקטור כגון מניעת תקלות, בטיחות ואיכות סביבה, נושאים שחלקם מטופלים על ידי הרגולציה ונדונים בשיח הציבורי, וזאת בסקטור אשר הצרכן אינו נחשף לפעילותו היומיומית".
"היום אנחנו עדיין בשנים הראשונות של הענף העסקי הזה בארץ, הוא צפוי להמשיך ולגדול והכנס היום מטרתו להניח יסודות לטווח ארוך של שנים, שאנחנו מאמינים שחשובים מאוד לציבור כגון איכות סביבה, מחקרים על הים התיכון ופעולות להפחתת השפעות שליליות על הסביבה, תרומה לקהילה, שימוש בכוחן לסייע בהכשרת מקצועות חדשים לתעשייה ועוד. אנו רואים בשטח כבר היום מחויבות ופעולה של החברות לתחומים האלו".
סקר GlobeScan Radar הוא סקר עולמי מוביל של חברת GlobeScan המנתח מגמות בעסקים ובוחן את התפקיד החברתי שהם ממלאים. הבדיקה מתבצעת אחת לשנה ב-20-30 מדינות. מבצע הסקר בישראל הוא ארגון מעלה, באמצעות חברת המחקר רותם TRI , בהתאם לבסיס השאלות והמתודולוגיה העולמיים. הסקר נערך בקרב מדגם של 1000 איש המייצגים את האוכלוסייה הבוגרת במדינת ישראל. הסקר בוצע בסוף ינואר 2015.
[wysija_form id="4"]