מהתקווה הגדולה של התעשייה הישראלית לרוח חדשה בדמות הגז הטבעי נותרו ערמות של רגולטורים. המפעלים הישראלים ממשיכים לעשות הסבות לגז הטבעי אך הגז לא מגיע בגלל סיבות שונות ומשונות והמפעלים מתייאשים. מי אחראי? סיקור תשתיות ראשון בסדרה
משק הגז הטבעי בסכנת קריסה: מי אחראי למחדל?
מהתקווה הגדולה של התעשייה הישראלית לרוח חדשה בדמות הגז הטבעי נותרו ערמות של רגולטורים. המפעלים הישראלים ממשיכים לעשות הסבות לגז הטבעי אך הגז לא מגיע בגלל סיבות שונות ומשונות והמפעלים מתייאשים. מי אחראי? סיקור תשתיות ראשון בסדרה
בימים הקרובים מחירי החשמל לצרכנים הפרטיים יירדו בכ-10%, שינוי גדול שבא כתוצאה מהשימוש של חברת החשמל בגז טבעי שמופק כיום ממאגר תמר. זוהי רק דוגמה אחת לאיך שהגז הטבעי צפוי להשפיע על כל תחומי חיינו, אך מה לגבי המפעלים בישראל? התעשייה הישראלית חוטפת חבטות בצורת סגירת מפעלים בשל חוסר כלכליות בהשוואה למפעלים בחו"ל, וצמאה לכניסה של גז טבעי, שיוזיל את עלויות התפעול שלה ויהפוך אותה ליותר תחרותית.
רוב חוזי חברות החלוקה לצינור הגז נחתמו כבר ב-2009 והגז הטבעי היה אמור כבר לשנות את פניה של התעשייה הישראלית, לגרום למפעלים לחסוך הון יחסית להוצאות האנרגיה העכשוויות שלהן ולהזרים דם חדש לתעשייה הישראלית המקרטעת. מה בפועל? בפועל בכל שנת 2014 חובר רק מפעל אחד בישראל לרשת החלוקה, ועוד מפעל אחד חובר ל-CNG, גז טבעי דחוס שמגיע למפעל בבלוני גז.
בשיחות פנימיות בקרב היזמים בענף עולים ארבעה כשלים עיקריים של משרד האנרגיה לפיתוח השוק:
1. אין דירקטריון לנתג"ז, מה שמקרקע אותו מלפעול בשוק.
2. לא הוקמה מועצת גז טבעי שצפויה הייתה להסדיר את העניינים ביתר יעילות.
3. לא מונה יושב ראש "אמיתי" לרשות הגז הטבעי. אלכסנדר ורשבסקי קיבל את התפקיד באופן קבוע לאחרונה לאחר ששימש כממלא מקום במשך שנה, אך לדברי הגורמים בענף הוא ברירת מחדל ולא מישהו שבא מבחוץ כדי לנהל.
4.כניסת מכון התקנים
מקור בכיר בתעשיית הגז הטבעי בארץ אמר לתשתיות: "אם אני צריך להצביע על האשם על חוסר החיבור של הענף אז זה רשות הגז. התפקיד של הרגולטור זה לדחוף את השוק, לא לעצור אותו. אבל אין דין ואין דיין ברשות הגז, אף אחד לא נותן דין וחשבון. לא בטוח שאם ישאלו את שר האנרגיה כמה מפעלים חוברו לגז טבעי השנה הוא יוכל להגיד את זה בכלל. במקום לכתוב תקן ברור שיבהיר למפעלים מה הם צריכים לעשות, רשות הגז זרקה את המפעלים ללכת לקבל אישור של מכון התקנים. זה מחדל, זה שערורייה, מבקר המדינה צריך לקרוא את הכתבה הזאת".
ההכנסה של מכון התקנים לגז הטבעי מוסיפה עוד תחנה שהמפעלים הישראלים צריכים לעבור בדרך לאישור לעבוד על גז טבעי, מפעלים שכבר עשו את ההסבה ומוכנים להגזה פתאום צריכים לשלם עוד עשרות אלפי עד מאות אלפי שקלים למכון התקנים, שכפי הנראה עדיין לא בטוח בכלל מה הקשר שלו לעניין.
בוועדת הכלכלה מחודש יוני 2014 אמר אלי שטיין, מנכ"ל יהודה פלדות, על הדרישות של מכון התקנים: "חתמנו על הסבה של המפעל לשימוש בגז טבעי ובאמצע ההסבה שינו לנו את הכללים כשהחליטו שמכון התקנים חייב לבדוק את ציוד הקצה שהמפעל משתמש בו לגז הטבעי. ציוד הקצה שאנחנו משתמשים בו מפותח על ידי חברות שמפוקחות בחו"ל ומסופק על ידי חברות שמפוקחות בחו"ל. אנחנו כבר משתמשים בגז בישול ומחייבים אותנו לבנות מערכות כפולות גם לגז טבעי בהוצאות של מאות אלפי יורו, ומכניסים לנו את מכון התקנים שלא מבין כלום בעניין".
שטיין המשיך "אותו דבר שקורה עם ציוד הקצה קורה לגבי ההסבה עצמה, אנחנו עושים מערכות כאלה בעשירית מחיר ובגלל כל הרגולציה זה קפץ פי עשר, כל אחד גוזר קופון עלינו ודוחה את לוחות הזמנים, גם החלוקה מתעכבת בגלל החלוקה והרגולציה, במקום שהחלוקה תגיע אלינו ביולי מגיעים אלינו בשנה הבאה".
האם מאוחר מדי? בשנה האחרונה מחיר חבית נפט ירד בכ-60% והיום כבר לא כל כך דחוף למפעלים לעבור מדלק המזוט שמשמש להם לתנורים אל הגז הטבעי. חוסר הדחיפות בולט במיוחד כשמדובר ב-CNG, שהמחיר שלו כבר לא משתלם בהשוואה למזוט, במיוחד כשמביאים בחשבון את עלות הסבת המפעל אליו. בתעשייה מדווח על מספר מפעלים שרצו לעבור ל-CNG ושינו את דעתם.
אמיר חייק, מנכ"ל התאחדות התעשיינים מסר בתגובה לאתר "תשתיות": "ההתנהלות השערורייתית בקשר לגז הטבעי גורמת לנזק אדיר לכלכלה הישראלית. כולם צודקים והמשק משלם. זה מצב בלתי נסבל".
משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים מסר בתגובה: "משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים לא יתפשר בנושא בטיחות העובדים והסביבה. המשרד תומך ומעודד מפעלים וצרכנים להסב מערכותיהם לשימוש בגז טבעי, אך דבק בעמדתו כי יש לעשות זאת בבטיחות, באחריות וללא פשרות על רמת בטיחות גבוהה נדרשת, שכן כל חריגה עלולה לסכן את העובדים במפעלים אלו ואת הסביבה שבה הם פועלים.
"במהלך שנת 2014 העניק משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים אישורי הזרמת גז טבעי ל-11 מפעלים, ולפחות 5 מפעלים כבר פועלים באמצעות גז טבעי, זאת בנוסף לעשרות צרכנים גדולים הפועלים לאורך שנים באמצעות שימוש בגז טבעי. תהליך הסבת המפעלים לשימוש בגז טבעי כולל חיבורו לתנורים ולדוודים, לעיתים כאלה שלא היו קיימים לגביהם תקנים, ועל כן לא עברו בדיקות תקופתיות המעידות על תקינותם. על מנת להסדיר ולקדם את הפעילות בתחום, סוכם עם משרד הכלכלה שמכון התקנים יחד עם גוף בינלאומי בעל ידע וניסיון, יאשרו את תקינותם ובטיחותם של התנורים והדוודים".
מכון התקנים: "מכון התקנים התארגן בלוח זמנים קצר ביותר וקיבל הסמכה של מעבדה בינלאומית. המכון הכשיר צוות של כ-12 בודקים העובדים סביב לשעון. עד כה אושרו 6 מפעלים בלוח זמנים יחסית קצר. בתוך התקופה הזאת מתקיימים דיונים עם התאחדות התעשיינים כדי להבהיר את הדרישות, שהן בעיקרן בטיחותיות".
[wysija_form id="4"]