הרכב של 3 שופטי בג"ץ יתכנס ביום שלישי על מנת לדון בעתירה שהגישה עמותת 'אדם טבע ודין' יחד עם תושבי הגולן נגד קידוחי הנפט ברמת הגולן. החשש: אסון הדומה לזה שאירע לאחרונה בעברונה אשר יפגע בכנרת ובמי התהום
בג"ץ ידון בקידוחי הנפט ברמת הגולן
הרכב של 3 שופטי בג"ץ יתכנס ביום שלישי על מנת לדון בעתירה שהגישה עמותת 'אדם טבע ודין' יחד עם תושבי הגולן נגד קידוחי הנפט ברמת הגולן. החשש: אסון הדומה לזה שאירע לאחרונה בעברונה אשר יפגע בכנרת ובמי התהום
תמונה ראשית: הפגנה מול משרדי אפק בקצרין. צילום- מגמה ירוקה
ביום ג' הקרוב (23.12.14) יתכנס הרכב של 3 שופטי בג"ץ לדון בעתירה שהגישו 'אדם טבע ודין' ותושבי רמת הגולן נגד קידוחי הנפט בגולן. הדיון בעתירה מתקיים לאחר שבחודש אוקטובר האחרון קיבל בג"צ את בקשת 'אדם טבע ודין' והתושבים לצו ביניים וקבע כי חברת אפק לא תוכל להתחיל בעבודות לקידוחי הנפט ברמת הגולן עד למתן הודעה אחרת.
ביום חמישי האחרון הגיעו סטודנטים מתל חי להפגין בקצרין מול משרדי "אפק" חברת הבת הישראלית של חברת "ג'יני אנרגיה" האמריקאית שקיבלה את הזיכיון לקדוח בגולן. הם נכנסו לשוחח עם נציגי החברה, אך איש לא היה שם. החברים מהמשרדים הסמוכים הביעו גם הם תמיכה במאבק בקידוחים, וסיפרו כי רק לעתים רחוקות מגיע מישהו למשרדי חברת אפק. "מתמיה שביום חמישי ב-13:00 בצהריים המשרדים ריקים. האם גם כשחלילה יקרה אסון נתדפק על דלת נעולה??" שאלה מיכל שוקרון מארגון "מגמה ירוקה" שהשתתפה בהפגנה.
למאבק נגד הקידוחים שותפה קואליציה רחבה של ארגונים ואזרחים הכוללת את החברה להגנת הטבע, מגמה ירוקה, גרינפיס, תנועת המושבים ומטה המאבק של תושבי הגולן לעצירת קידוחי הנפט בגולן. לדיון השבוע הבא צפויים להגיע פעילי הארגונים יחד עם תושבי הגולן, אשר מתנגדים לקידוחי הנפט וחוששים מאסון אקולוגי, כפי שארע לאחרונה בערבה, אשר יפגע בכנרת ובמי התהום.
כזכור, בתחילת חודש ספטמבר האחרון עתרו 'אדם טבע ודין' ותושבי הגולן נגד קידוחי הנפט המתוכננים בדרום הגולן. העותרים ביקשו מבג"ץ לבטל לאלתר את האישורים שניתנו לחברת אפק לקידוחי נפט בגולן, לאחר שלטענתם הם "ניתנו ללא תשתית עובדתית מלאה, תוך הפעלת שיקול דעת פגום ובחוסר סבירות קיצוני".
בעתירה מודגש כי סוג הנפט המצוי בשטח הרישיון הוא נפט כלוא (Tight oil) הדורש הפעלת אמצעים מיוחדים לשם "פיצוח" הסלע והגברת יכולת הזרימה של הנפט (פעולות הידועות כ"המרצה"). בד"כ כוללים אמצעים אלה הזרקת מים וכימיקלים בלחצים גבוהים ( בשיטה הידועה בשם פראקינג). מחוות הדעת המקצועיות שצורפו לעתירה עולה כי שיטה זו כוללת שימוש בכמויות אדירות של מים ובכמות נכבדה של כימיקלים שונים. לטענתם העתירה תוצרי הקידוחים עלולים להוביל לזיהום אדיר של מי התהום והנחלים הזורמים לכנרת. בנוסף לכך, לפי העתירה פראקינג עלול להוביל לתנודות אדמה ולמעבר של חומרים רעילים בין שכבות הקרקע השונות למקורות המים, על אחת כמה וכמה באזור בעל רגישות סיסמית גבוהה שרמת הגולן מתאפיינת בה.
"דרום-מזרח רמת הגולן, האזור בו מבקש היזם לפעול, הינו שטח רגיש וייחודי מבחינות רבות. בהקשר הסביבתי והבריאותי, הרגישות נוגעת בעיקר למקורות מים המשמשים ציבור נרחב במדינת ישראל. מתווספת לכך רגישות סיסמית, לגביה מוגדר האזור כבעל הרגישות הגבוהה ביותר בתחום. משמעות הדבר היא כי כל התערבות בקרקע ובתת הקרקע עלולה לגרום נזק רב, וכי הסיכון הפוטנציאלי הינו חמור ורב משמעות, בין היתר עבור משק המים ובריאות הציבור בישראל", נכתב בעתירה.
עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל 'אדם טבע ודין': "אסון עברונה הוא לא רק קטסטרופה סביבתית לערבה, הוא גם חשף איום ברור ומיידי על הכנרת. כשלים חמורים בתכנון, ביצוע ופיקוח על האמצעים למניעת דליפות מצינור הנפט שהובילו לאסון, עלולים להתרחש גם במסגרת קידוחי נפט ברמת הגולן, ולמרות זאת, המדינה העניקה לאחרונה רישיון לקידוחי נפט בגולן ללא בחינה מקיפה ועקרונית של ההשלכות הצפויות מקידוחים אלה".
מור גלבוע, מנכ"ל מגמה ירוקה: "לאור החשש הכבד שקידוחי הנפט בגולן ישלבו טכניקות לא קונבנציונאליות שיהוו סכנה גדולה למקורות המים באזור ולכינרת, הציפייה שלנו שבית המשפט העליון יחייב דיון מחודש בסוגיה הדרמתית הזו. רק לפני מספר ימים, עם אסון דליפת הנפט בערבה נוכחנו לגלות איזו השפעה הרסנית יכולה להיות להתנהלות כושלת- לניהול לא אחראי של משאבי הטבע שלנו"
רז אונגר, סטודנט ומוביל המאבק למניעת קידוחי הנפט מטעם "מגמה ירוקה": "כולנו עדים לאסון האקולוגי הגדול בהיסטוריה של המדינה שהתרחש בערבה וכיצד נהרות נפט השחיתו את שמורת הטבע עברונה ופגעו בצורה חמורה בבעלי החיים והצמחייה. שיקום השמורה יעלה לאזרחי ישראל מאות מליוני שקלים לאורך השנים הבאות ומפחיד אותי לדמיין כיצד אסון דומה ברמת הגולן וזרימה של נפט לכנרת ישפיעו על המדינה. דליפות נפט ותקלות הן עניין שקורה תדיר בכל העולם. יובל ברטוב, הגיאולוג הראשי של החברה אמר לנו רק בשבוע שעבר כי הוא אינו יכול להתחייב שתסריט דומה לא יתרחש בגולן. אנו, בניגוד לחברה, לא יכולים לקחת את הסיכון הזה באגן ההיקוות של הכנרת. הגיע הזמן שמדינת ישראל תפנים כי המחיר הכלכלי של נזקים סביבתיים הוא כבד פי כמה מונים מהרווחים הפוטנציאליים בפרויקט זה, שרובם ככולם יגיעו לכיס פרטי, אמריקאי. מדינות רבות בעולם עוברות תהליך של מעבר לאנרגיות מתחדשות, ירוקות וזולות יותר, ואילו מדינת ישראל נשארת הרחק מאחור ומנציחה את התלות בנפט".
מדהים! מדהים איך ההתלהמות קונה שבת (אותם צעירים, אשר לכאורה מיצגים את אינטרס הציבור, לא באמת מבינים בתהליך ולכן אינם מסוגלים אפילו להגדיר מה הסכנות הקיימות, לכאורה!!). זו ההזדמנות של מערכת תשתיות לייצר כתבה רצינית המסבירה את מעט הסיכונים הקיימים בתהליך והמענה הקיים לסיכונים אלו מחד, ומאידך חושפת את בעלי האינטרסים הממנים את "הגופים הירוקים" המיליטנטיים האלו….
זה נכון שהצעירים האלה לא מבינים מספיק לעומק על מה הם מדברים ובגלל זה אנשים אחרים(לדוגמה מערכת תשתיות) בעלי ניסיון מרחיבים את דבריהם. לא ראיתי שכתבו אלטרנטיבה לבעיות המועלות.
על אילו בעלי אינטרסים מממנים את מדברת?
הגופים הירוקים שמצוינים בכתבה ממומנים מתרומות של אזרחים פשוטים ומופעלים על-ידיהם. מה מיליטנטי בזה? מה אינטרסנטי בדאגה לבריאות הציבור?