הוועדה להפחתת יוקר המחייה החליטה להסיר חסמי ייבוא להתייעלות אנרגטית

בכנס אילת-אילות לאנרגיה מתחדשת התנהל דיון בנושא בין מנכ"ל משרד הכלכלה, עמית לנג לסמנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות חזי ליפשיץ, שטען שהקלת הייבוא לא צריכה לבוא על חשבון התקנים הישראלים

חזי ליפשיץ, סמנכ"ל במשרד לתשתיות לאומיות, אנרגיה ומים, האמון על תוכניות התייעלות אנרגטית, נשאל על תוכנית המשרד בנושא וציין כי לאכזבתו, הוועדה להפחתת יוקר המחייה החליטה בשבוע שעבר להסיר חסמי יבוא ולהקל על הכנסת מוצרים לישראל. "הוועדה לא לקחה בחשבון תקנות ותקנים להתייעלות אנרגטית".

מנכ"ל משרד הכלכלה, עמית לנג, מיהר להשיב ואמר: "אכן יקר פה. ב-20 עד 30 אחוז במוצרי הצריכה. אנו תלויים ביבוא. גם משרדי הממשלה מחוייבים לנושא – עד שזה מגיע למגרש הביתי שלהם. אז הצורך שלהם גובר על סוגיית יוקר המחייה ומה שמעניין אותם להקטין צריכת חשמל".

לדברי לנג, הדרישות המקדמיות של משרדי הממשלה ליבואנים הן "המצאה ישראלית בהשוואה למדינות מפותחות, שם הדרישות נמוכות הרבה יותר. האם המוצרים שמגיעים לבריטניה או גרמניה לא טובים מספיק בשבילנו? למה המדינה אומרת ליבואן 'נבדוק אותך 8 פעמים ואז אולי נאשר לך לייבא את הדגם הזה שנמכר באירופה'. מה שהוועדה החליטה היא שצריך להידמות למדינות המפותחות, ולהתאים את מדיניות היבוא למדינות אלה. לא להמציא את הגלגל. בכל העולם יש רמה מסויימת של דירוג התייעלות אנרגטית A אבל בארץ הדירוג גבוה יותר. האם בגרמניה או בצרפת לא מחוייבים להתייעלות אנרגטית? אנחנו צריכים להתאים את עצמנו לעולם".

ליפשיץ השיב ודיבר בזכות החשיבות של הבדיקות המקדמיות שמעבירים יבואנים. לדבריו, אם יבואן החליט להביא דגם מסוים של מקררים מסין, וטוען שהם בדירוג אנרגטי A, ולכן גובה על זה עוד 100 שקלים. מה יעשה הצרכן אם יתברר כעבור כמה חודשים שהמוצר לא היה איכותי מספיק ולא סיפק את ההתייעלות האנרגטית המובטחת? "האם ניתן לעשות ריקול למוצרים? האם ניתן לפצות את הצרכנים? האם בכלל ניתן לאתר את היבואן, שמזמן מכר את הקונטיינר שהביא וחיסל את העסק?".