הנאום התרחש בכנס תחליפי הדלקים של מנהל תחליפי הדלקים במשרד ראש הממשלה. הוא נערך במרכז הבימה בתל אביב ומשך אורחים מכל רחבי העולם. סיקור נרחב

מזכ"ל ועדת האנרגיה הסינית: הירידה במחירי הנפט לא משמעותית בהשוואה לעבר

הועידה הבינלאומית למציאת תחליפי דלקים לתחבורה בשיתוף קרן היסוד, משרד ראש הממשלה, משרד המדע ומשרד החוץ נערכה ביומיים האחרונים (ד'-ה') במרכז הבימה, תל אביב

תמונה ראשית: פאנל עתיד התחבורה העירונית. כנס תחליפי דלקים. צילום: אדיר פטל

ברכה חלף, מנהלת תחום בכירה לתחליפי נפט במשרד המדען הראשי של משרד האנרגיה אמרה לתשתיות: "אנחנו עובדים בכמה מוקדים, מנסים לעבוד על GTL, התהליך של הפיכת גז לדלק. עובדים גם על CNG לתחבורה, כרגע חברות התחבורה בעניין וחברות הגז בעניין וכולם רוצים לעשות את זה אבל מחכים לרשות המיסים שתחליט מה יהיה שיעור המס שיהיה על ה-CNG כדי שיידעו אם זה יהיה משתלם. עובדים על מתאנול, עושים כרגע ניסוי גדול כדי להראות לחברות התחבורה שזה מתאים להן".

נציג אלביט סיסטמס: "עובדים על סופר קפסיטור. אנחנו עדים לתחרות גדולה בתחום אגירת האנרגיה בין טכנולוגיית הבטריות לסופר קפסיטור. היום יצרני הבטריות מנסים להגביר את מהירות הטענת הבטריה, והמצד השני הסופר קפקסיטר שיש לו כבר את ההטענה המהירה מנסה להגדיל את הגודל של הבטריה".

בפאנל של עתיד התחבורה העירונית, דובר על העתיד של ייעול הדרכים העירוניות, רכבים שפועלים אוטומטית והגברת המסים שיוציאו מכוניות מהכבישים העירוניים (כמו המס שמונהג בלונדון של 70 שקלים ביום למכונית).

בתחרות המיזמים החדשים הציגו מצבר לרכב שפחות מתפוצץ ממצבר רכב רגיל, טכנולוגיה שמשתמשת באנרגיה של הלחץ של המכונית על הכביש כדי להוסיף אנרגיית נסיעה של 15 עד 20 אחוז, חברה שפיתחה מכונית שמתכווצת כשרוצים להחנות אותה לגודל של אופנוע, אופניים חשמליים קלים מאוד שניתנים לנשיאה, אפליקציה שהיא שילוב של ווייז ומוביט שיודעת להבדיל אם אתה בנסיעה במונית או בהליכה או במכונית ומדריכה אותך ליעד, ואפליקציה שמדריכה אותך להגיע לחניה (עוד בנושא יפורסם באתר תשתיות בכתבה מיוחדת על הסטארט-אפים שהשתתפו בתערוכה).

אייל רוזנר, יו"ר ומנהל, מנהלת תחליפי דלק, משרד ראש הממשלה: "אני שמח וגאה לארח 150 אורחים בינ"ל בכנס תחליפי הדלקים, זו השנה השנייה ברציפות. ישראל הופכת למעצמה בתחום תחליפי הדלקים. אין ספק שבשנתיים האחרונות קידמנו את התחום ולראייה למעלה ממאה חברות הזנק נוסדו וקודמו בעזרת המנהלת".

ד"ר ברנרד בלאטל, סמנכ"ל שירותי ניידות, ב.מ.וו: "אנו ניצבים בפתח של בעיה מאוד רצינית בה הבעלות על רכבים במגמת עליה ולכן קשה יותר להתנייד בעיר. אך כל בעיה כזו טומנת בחובה ניצנים של פתרון – אנו שואפים לעבור לרכבים קטנים וקלים מאוד המונעים על בטרייה חשמלית או לכל הפחות רכבים היברידיים. אך גם המעבר הנ"ל אינו מספיק. לא כל אדם הרוצה להגיע מנקודה א' לנקודה ב' רוצה לרכוש רכב ולכן אנחנו מספקים ללקוחות את שירות DRIVE NOW: לפני שלוש שנים השקנו מערכת של רכבים כ-שירות. כל שעליך לעשות הוא להירשם לשירות, להוריד את האפליקציה – לאתר את הרכב הקרוב אליך, להזמין אותו, לפתוח אותו דרך הנייד, להקיש קוד ולהתחיל לנסוע. תוכל לנסוע כמה שתרצה ולהחזיר את הרכב לכל מקום בעיר. כיום השירות פועל ב-5 ערים גרמניות עם למעלה מ-450 אלף משתמשים, ואנו גדלים בקצב מדהים".

מה ליאנג, מנהל הועדה לדלקים ורכבים נקיים: "בסין יש כעת פיילוטים בחמש פרובינציות ואחת-עשרה ערים בשימוש במתאנול, הכולל כ-2,500 רכבים, 14 מודלים של רכבים משמונה יצרנים. כמו כן יש 1500 תחנות לתדלוק באתנול. בנוסף לפיילוט בשש ערים יש כבר כ-500 רכבי מתאנול שמתפקדים באופן מלא".

נובוהיקו קוגה, מנהל מחלקת אנרגיה בטויוטה: "פיתחנו מכונית שעובדת בטכנולוגיית תאי דלק, שפולטת פחות פחמן ומזהמת פחות בשילוב עם ממשק נהיגה מדהים. אנחנו רוצים להוסיף ערך משמעותי לנהג תוך מילוי המטרות החברתיות שאנו רואים לנגד עיננו ביניהן שמירה על הסביבה יעילות אנרגטית גבוהה'".

ד"ר פאטריק הו צ'י פינג, מזכ"ל ועדת האנרגיה הסינית: "מחירי הדלק בעולם ירדו בצורה משמעותית, אך הדבר אינו שונה מהמגמות בשנות ה70 וה-80. בשנת 72' חבית נפט עלתה 2.5 דולר, ב-47 כבר עלתה ל-10 דולר. עד 2004 המחירים נעו בין 10-40 דולר לחבית. החל מ-2004 המחירים נעים מ-40 ועד 120 לחבית, כלומר הירידה הנוכחית במחירים לא בהכרח בת קיימא ואינה משמעותית בהשוואה לשנות השבעים".

פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, משרד ראש הממשלה: "אנחנו צריכים למצוא פתרונות ודרכים לקידום החדשנות בממשלה. מנהלת תחליפי הדלקים היא תוכנית שתוקצבה לעשור על מנת להתנתק ממחזורים פוליטיים ומזעזועים במחירי הנפט".

ד"ר וויט סטנלה, משרד התחבורה הגרמני: "חברות רבות בתחום שמרניות מאוד בשל רמת ההשקעות הגבוהה בתחום הפקת האנרגיה, ולכן הדרקטיבה האירופאית מפתחת קידום מדיניות חדשנית בתחום תחליפי הדלקים".

ד"ר לואיזה מארלי, מכון המחקר המשותף של איחוד האירופאי: "מגזר התחבורה צריך לקדם חדשנות בכדי לשמור על בטחון ההיצע ולהוריד את רמת הפליטות של פחמן דו חמצני ובכך לקדם תעסוקה ופיתוח תעשייתי. האיחוד צריך להתמודד עם מחסור בתשתיות וחוסר ידע של הצרכן. איחוד האירופי מקדם תוכניות לתחבורה חכמה ומממן מענקים בתחום כאשר העיקרי שבהם הוא הורייזון 2020".

מייקל הורביץ, משרד התחבורה הבריטי: "אפשר ליצור מקום לחדשנות בממשלה, אך הממשלה צריכה לקדם תוכניות ארוכות טווח ללא כל קשר למחזורים פוליטיים. יש לאחד מאמצים מענקים בין משרדיים ולהביא מתחרים לעבוד ביחד על אתגרים משותפים".

אבי חסון המדען הראשי במשרד הכלכלה: "משרד המדען הראשי, מטרתו לעודד חדשנות בממשלה. שיתוף פעולה פרטי-ציבורי הוא אחד הכלים. לגבי ניהול סיכונים, הממשלה נוטה להיות בעלת יכולה גדולה יותר מאשר המגזר הפרטי בלקיחת סיכונים. יש ליצור אקו סיסטם לקידום חדשנות שיחבר מחקר תעשייה ויזמים ביחד".

רוברט מקפארלן נשיא המכון לניתוח בטחון גלובלי: "מדינות מפיקות נפט, יכולות לחוות אירועים אלימים שפוגעים בתפוקת הנפט והדרך היחידה להביא לייצוב המחירים היא ליצור מגוון בחירות בהיצע הדלקים".

ד"ר קו יאנג ליו, חבר הועדת הבטחון האנרגטי הסינית: "70% מאוכלוסיית סין גרה בערים, ו-70% מצריכת האנרגיה בסין מגיעה מתעשייה. הגידול בצריכת האנרגיה של התעשייה מתחיל להתייצב. ככל שאוכלוסיית סין נהיית עשירה יותר, כך יהיה ביקוש גדול יותר לבחירה באפשריות התדלוק בעיקר בערים".

סמנכ"ל פיתוח עסקי Technip איטליה: מעבר לדלק סינטטי יכול לגרום למהפכה בענף התחבורה הישראלי בזמן קצר וללא צורך בשינוי צי המכוניות הקיים.

ד"ר גל לופט, יו"ר מכון המחקר לניתוח סיכונים גלובליים בוושינגטון- IGAS ויועץ בכיר לאנרגיה של ארה"ב: " בהתייחס לשוק האנרגיה בינ"ל, המהלכים האחרונים שראינו מצד ערב הסעודית הם לא פחות מאשר הכרזת מלחמה. ערב הסעודית רוצה לנשל את ארה"ב משוק האנרגיה ולהשתלט עליו. כאשר אנו מתייחסים לרכב האוטונומי, המכונית שלנו הופכת לפלטפורמה של מידע, גוגל וחברות מהסוג הזה מתעניינות מאוד בטכנולוגיה ומאוד בקרוב נראה על הכביש רכבים אוטונומיים, כחלק מההתקדמות לאינטרנט של הדברים".

כריס תינדאל – מנהל במחלקת האנרגיה של הצי האמריקאי (NAVY): "הצי מחפש בעיקר דלקים שניתן לעשות בהם שימוש על כלי תחבורה קיימים ללא צורך בהתאמה כלשהי ועל כן ישנו דגש על ביו-דלקים מדורות מתקדים שמאז 2010 נמצאים בשלבי ניסוי בסירות ומטוסים. הטמעתם תחזק את הביטחון האנרגטי ותייצב את המחירים".

וירגיליו סרוטי, סמנכ"ל פיתוח עסקי פיאט\קרייזלר: "ברזיל היא דוגמא למדינה שאימצה בהצלחה תחליפי דלקים. תוך עשור הצליחה ברזיל להמיר כמחצית מתצרוכת הדלקים לתחבורה לאתנול. כ-98% מהרכבים בברזיל הם גמישי תדלוק, דהיינו ניתן לתדלק אותם בבנזין ואתנול. ההצלחה בהטמעה נבעה מכמה סיבות; שימוש בטכנולוגיה קיימת, שפע של משאבי טבעיים לייצור אתנול ואינטראקציה טובה בין בעלי העניין ושיווק מוצלח".

רוברטו להמן, סמנכ"ל פיתוח עסקי Technip איטליה, ממונה על השוק הישראלי: "אין פתרון יחיד וכולל אלא פתרונות שונים מתאימים לאיזורים שונים בעולם. ישראל יכולה וצריכה להשתמש במצבורי הגז הטבעי שלה לייצור של GTL- דלק סינטטי, שניתן להכניס לכלי רכב ללא התאמה בכלל. מעבר לדלק סינטטי יכול לגרום למהפכה בענף התחבורה הישראלי בזמן קצר ללא צורך בשינוי בצי המכוניות הקיים".

ד"ר נאם פ. סו, מנהל לשעבר של המכון הקוריאני למדע וטכנולוגיה: "מטרתנו להפחית את רמות הפחמן הדו חמצני ע"י התאמה של טכנולוגיות חדשות שאינן צורכות דלקים פוסיליים. הטכנולוגיה המוצעת היא אספקה של חשמל להנעת רכבים, בעזרת שדות מגנטים, בצורה אלחוטית. הטכנולוגיה יושמה בהצלחה בקוריאה, ומזה 3 שנים ישנם אוטובוסים המתבססים על טכנולוגיה זו ברחבי המדינה. מהלך זה צפוי להפחית 30% מפליטת הפחמן הדו חמצני ולהביא לירידה של כשליש בצריכת הנפט".

ד"ר מייק ריצ'רדסון, מומחה טכני ראשי בתחום היברידי ואלקטרוני, יגואר-לנדרובר: "בתקופתנו, האדם מנצל ביתר שאת את משאבי הטבע. יש צורך במציאת פתרון מהיר והתייעלות אנרגטית כאשר הדגש הוא על הפחתת צריכת האנרגיה של רכבים בכל מיני דרכים, למשל ע"י הפחתת משקל הרכב. עלינו להסתכל בצורה רחבה על כל שרשרת הערך. כבר עכשיו המכוניות ההיברידיות נפוצות, ויש התקדמות לפיתוח טכנולוגי של תאי דלק. חישמול הרכבים הוא המפתח להפחתת צריכת האנרגיה".

דניאל קון, Plasma Science and Fusion Centre, אוניברסיטת MIT: "אפשר להטמיע מתאנול בציי הרכב הכבדים, בשונה מהתפיסה הרווחת כיום של שימוש במתאנול רק ברכבים קלים. ניתן לעשות זאת ע"י שימוש בטכנולוגיות קיימות ובטווח הזמן הקרוב וללא תוספת עלות. בעתיד ניתן יהיה גם לשפר את יעילות המנוע וצריכת הדלק ברבע לפחות".

סי סי צ'אן, אוניברסיטת הונג קונג: צוואר הבקבוק בהטמעת תחליפי דלקים מקורו במדיניות ולא בטכנולוגיה. השינוי חייב להיות הוליסטי וכוללני, תוך חשיבה גלובלית-טכנולוגית".

התוכנית הלאומית, שהחלה בשנת 2011, נועדה לגבש פתרונות שיביאו להפחתת התלות העולמית בנפט ובמדינות יצרניות הנפט, שגורמת לאי יציבות בכלכלות העולם והיא מתוקצבת ב- 1.5 מיליארד שקל לעשור. יעדה של התכנית, בה שותפים 10 משרדי ממשלה שונים, היא להפוך את ישראל למרכז ידע ותעשייה בתחום ותוך כדי כך להגדיל משמעותית את השימוש בתחליפי נפט בתחבורה בישראל עד לכדי 60% בשנת 2025.

התוכנית פועלת בתחומי התמיכה במחקר, קרנות השקעה בחברות, סיוע לביצוע ניסויי שדה, תמיכה רגולטורית, קידום יזמות, ושיתופי פעולה בין לאומיים

מנהלת תחליפי הדלקים במשרד רה"מ, בשיתוף עם משרדי הממשלה השותפים לתוכנית, יצרה וחיזקה קשרים ושיתופי פעולה בינלאומיים עם גרמניה, צרפת, ארה"ב, סין וקוריאה; ביצעה שבעה כנסים בינלאומיים בישראל, תמכה במשלחות של מדענים ותקיים בימים אלה את ועידת הפסגה – פרס ראש הממשלה.

במסגרת התכנית הלאומית, הושקה תכנית השקעות ממשלתית בהיקף של כ- 100 מיליון דולר המנוהלת ע"י המדען הראשי של משרד הכלכלה ומנהלת תחליפי הנפט. בנוסף, תומכת התוכנית בשלושה מרכזי מחקר בין-אוניברסיטאיים והגדילה את קהילת החדשנות ל-400 יזמים. כיום ישנן מעל מ-100 חברות ו-125 קבוצות מחקר בתחום תחליפי הנפט.