דורית בנט נסעה לסיור שהקיף את האנרגיות המתחדשות בגרמניה וחזרה עם תובנות מעשיות לתעשיית האנרגיה בארץ. טור דעה
על חזון, משילות ומהפכה עולמית שבדרך: סיכום סיור אנרגיות מתחדשות בגרמניה
מאת: דורית בנט, מנכ"ל מנהלת אילת אילות
נתחיל בכך שגרמניה וישראל אינן בנות השוואה, לא בגודל, לא בגיאוגרפיה, לא בשכנים, לא במצב הפוליטי ולא במצב הכלכלי, אבל בכל זאת כדאי לנו מאד ללמוד ממה שקורה שם. במסמך הזה, לא ארד לפרטי פרטים של תאריכים ומספרים כי יותר חשוב לי להציג תהליכים וסדרי גודל כדי שנבין מה אנחנו צריכים לעשות נכון כדי להצליח- להצליח במטרות שאנחנו מציבים לעצמנו ולהצליח בהשגתן על ידי מנהל תקין ומשילות, גם על רקע המורכבות בה אנו חיים- דו"ח זה נכתב על רקע מזרח תיכון "בוער".
שבע שנים של שלטון מפלגת הירוקים בגרמניה (1998-2005) זה מה שהיה צריך כדי ליצור מהפכה עולמית. בתקופה זו נחקק חוק האנרגיות המתחדשות אשר עיגן את המטרות שהצהירו עליהן הפוליטיקאים הגרמנים בוועידות הבינלאומיות: 80% הפחתת גזי חממה ו-80% אנרגיות מתחדשות עד 2050, כאשר את היעד של 20% לשנת 2020, הם כבר השיגו ב-2014.
חוקים אלה הפכו לרגולציה ולתכניות עבודה, קמה תעשייה והגלגלים החלו לנוע. עד למשבר הכלכלי שפקד את אירופה בשנת 2008/9 אבל גם לאחריו, גרמניה הייתה ועודנה מדינה עשירה. גרמניה יכלה להרשות לעצמה להוביל את תחום האנרגיות המתחדשות גם כשהעלות לקילו-וואט סולארי מותקן היה 80 יורו סנט. במהלך הסיור שמענו על התקנות של טורבינות רוח שקמות על היבשה ובתוך הים ועל ההתקנות של פאנלים סולאריים במדינה בה השמש זורחת הרבה פחות מאשר בארץ השמשית שלנו.
גרמניה סחפה אחריה בעקשנות את האיחוד האירופאי, ומדינות רבות באירופה החלו בהצבת יעדים, רגולציה ומתן תעריפים. נולדה תעשיה בדחיפה עצומה של גרמניה. שני תהליכים עוקבים שהתרחשו: המשבר הכלכלי באירופה שיצר לחץ בעיקר על המדינות הפחות עשירות בהן נטל התעריפים היה כבד והשוק הסיני שפרץ והשתלט על תעשיית הפאנלים וצניחת המחירים עקב כך,יצרו טלטלה זמנית בה ניסו לחשב מחדש ומהר את התעריפים שלא פסקו מלרדת. הממשלות עמדו נבוכות מול תקופה בה יזמים הצליחו לעשות רווחים גדולים על חשבון ציבור משלמי החשמל (הרגולטורים לא עמדו בקצב עדכוני התעריפים כשהתעשייה המשיכה לעבוד).
אוקי, אז מה קרה? התקנות של טורבינות ופאנלים בגרמניה נעצרו? לא. תקציבי המחקר והפתוח נעצרו? לא. מה שכן קרה זה שעד היום גרמניה הגיע לכ- 28% אנרגיות מתחדשות במשק החשמל שלה ועכשיו עצרה לבדק בית, ולמה עכשיו? כי מרגע שעברו את היקף 25% אנרגיות מתחדשות ברשת, כלכלת החשמל בגרמניה השתנתה- הכלכלה המסורתית של ייצור חשמל, הנשלטת על ידי תאגידי העובדים של כורי הפחם וארבע חברות ענק של תחנות כוח מסורתיות, התחילו להפסיד כסף.
כי גרמניה צריכה להיערך לכלכה החדשה מבלי שהכלכלה שלה כולה תקרוס, ולזה בדיוק התכוונו בעולם כאשר דיברו על הקטנת פליטות גזי חממה: לשנות את אופן ייצור החשמל, לשנות טכנולוגיה, לשנות חשיבה ולשנות לכלכלה מקיימת. גרמניה הוכיחה שאנרגיה מתחדשת היא לא קוריוז זמני, זה לא קישוט להתהדר בו – זו תעשיית אנרגיה חדשה.
שום דבר לא פשוט ולשום סיטואציה אין פתרון קסם. יעברו עוד מספר שנים עד שימצאו את הדרך להיפטר מאנרגיה גרעינית (שעולה ותעלה לממשלות ולאזרחים הרבה יותר מאשר תעריפי אנרגיה מתחדשת), עד שימצאו פתרונות לתחנות הסולאריות המתיישנות וכן, עד שימצאו את הדרך להיפטר מתחנות כוח פחמיות – אבל הדרך ברורה.
לאט ובנחישות הממשלה ואזרחיה יצליחו, למרות שביתות כורי הפחם שסביר להניח שיתרחשו, ומאבקי הכוח הצפוים סביב התחנות הפחמיות. הם ימצאו את התחליפים לטורבינות מופעלות הפחם, שייתנו את הגיבוי והיציבות לרשת ולצרכן. מערכות מבוססות אנרגיה מתחדשת מסובכות כרגע לתפעול בעיקר כי הן חסרות את הרציפות והקביעות שיש למערכות מבוססות דלק מחצבי ובעיקר חסרות כאן הרבה שנים של ניסיון. אבל, נראה שהבעיות יפתרו, שהחשיבה תשתנה, שהתשתיות יותאמו ויהיה עידן חדש של אנרגיות נקיות.
כמה נקודות מעניינות
החוק החדש שהתקבל השבוע בגרמניה אמנם משנה את שיטת התעריפים לשיטת מכרזים ומקשה מעט על הרווחיות, אך עדיין משאיר מסלול כדאי להתקנות של אנרגיה נקייה (יש דיון ציבורי רחב בעניין). גישה כלכלית זו נכפתה על גרמניה, בין היתר, כתוצאה מלחץ של המדינות הפחות עשירות באיחוד האירופאי.
הצרכן הגרמני משלם 2.5 ₪ לקילו-וואט חשמל (בעוד בישראל משלמים 0.50 אג' לקילו-וואט).
התעשייה בגרמניה משלמת כשליש ממה שמשלם הצרכן הפרטי, על מנת להשאיר את התעשייה הגרמנית שחקן מוביל בעולם (בדיוק כפי שקורה בישראל עם תעריפי המים – האזרחים מסבסדים את החקלאות).
תפיסת העולם של גרמניה היא להמשיך ולהציף את הרשת בחשמל שמקורו באנרגיות מתחדשות, כאשר אם יש עודף בנקודות זמן מסוימת ביממה, מוכרים למדינות שכנות. ההצפה הזו בסופו של דבר תייצר התאמה בין ייצור לצריכה. הצפה זו דוחפת הרבה מאד חשמל מאנרגיות מתחדשות למדינות אירופה השכנות, שתאלצנה גם הן להתמודד בעתיד עם הקטנת ייצור החשמל מפחם.
החברות המנהלות את רשתות הולכת החשמל, שהן אלה שמוכרות את החשמל לאזרחים, מופרדות מהחברות המייצרות את החשמל (קטנות כגדולות).
תקציב המחקר והפיתוח בתחום בעלייה מתמדת: בשנת 2012 בלבד הושקעו 154 מליון יורו.
לגרמניה אין גז והיא משלמת מחיר של 10$ ליחידת גז לעומת (6-7$ בישראל).
גרמניה שמה לה ליעד 80% מהחשמל מיוצרים מאנרגיות מתחדשות עד 2050.
במספרים מוחלטים: גרמניה מייצרת 45 גיגה-וואט חשמל ירוק מותקן (להשוואה, ישראל מייצרת 0.5 גיגה-וואט מותקן).
לנו הישראלים, תמיד יש ביקרת על ה"ייקיות" של הגרמנים והרבה מפקידי הממשלה רק מחכים להגיד "אתם רואים, גם בגרמניה עצרו את התהליך הזה" אבל אחרי חמישה ימים של סיורים ופגישות עם נציגי דרגים בכירים בממשל, באיגודים ובחברות למיניהן, אנחנו מבינים שלא כך הדברים ושגרמניה כבר עברה את נקודת "האל חזור" שלה, אין ספק שהיא תגיע ליעד שהציבה לעצמה, כאשר בדרך היא תייצר עוד הרבה מהפכות כלכליות שאני מניחה שעוד ידובר עליהן רבות בעולם החדש.
מה אנחנו צריכים ללמוד
1. אם נשיא המדינה וראש הממשלה הצהירו על 10% אנרגיות מתחדשות ו- 20% הפחתת גזי חממה עד 2020, יש לחוקק זאת בחוק ברור.
2. כשיהיה חוק, תהיינה אבני דרך ותהיה תוכניות עבודה למימוש החוק– כאן יש לנו הרבה מה ללמוד בנושא משילות…
3. צריך להבין ממה מורכב עלות קילו-וואט חשמל בישראל ואז יבינו שהאנרגיות המתחדשות הן לא הגורם המגביל.
4. כשמתגלה גז, צריך לשמוח ולהבין שהוא משאב חיוני ואסטרטגי ביותר למדינת ישראל, בה המשאב העיקרי הוא השמש. על מנת להגיע למשק חשמל ותעשייה נקיים וזולים לאורך עשרות שנים, צריך שהגז ייתן את הגיבוי לשמש ולא לרוץ ולמכור אותו בכמויות נכבדות ומהר לכל העולם, כדי למלא את הכיסים של בעלי התגליות והחברות שסביבם.
5. צריך לחזור לוועדת יוגב ולהבין שהרפורמה במשק החשמל אכן קריטית ובעולם מתחילים לחתוך בתאגידי הענק הללו. במדינה קטנה כמו שלנו, צריך גם להפריד בין הולכה לייצור, צריך לבנות מערכות חשמל חכמות שיתאמו בין צריכה לייצור, צריך למצוא דרכים להקטנת הגירעון העצום שצברה חברת החשמל, ולא על חשבון הקפאת פיתוח האנרגיות מתחדשות, שסוף סוף הגיעו אצלנו למחיר כלכלי בשוק.
6. זו תהיה טעות לקדם ייצור אנרגיה עתידי בישראל בטכנולוגית הגרעין.
7. צריך לבנות כלכלת אנרגיה נקייה מבלי לפחד – צריך פוליטיקאים רציניים ואנשי ממשל שיבינו שזו הדרך ויסללו אותה. ויפה שעה אחת קודם.
נסעתי לשבוע הזה די סקפטית וחזרתי אופטימית ומחוזקת – גרמניה מובילה שינוי עולמי. ולגבינו, אם לא נדע להצטרף למגמה העולמית הזו ולא נדע להשקיע הרבה, הרבה יותר במו"פ ובהתקנות, לא יעזרו לנו כל נפנופי הדגלים של "ארץ ההמצאות"- המשקיעים הזרים ימצאו את דרכם לארצות בהן החדשנות וההצלחות תצמחנה.
תודה לקרן הנריך בל בישראל ולשגרירות ישראל בגרמניה שיחד יזמו את הכנס בברלין ואת הסיור המלמד כל כך שחווינו בגרמניה
מעולה, מאמר שאומר הכל. חסר פרט אחד מאוד מרכזי. מי צרכני האנרגיה – הם אלו שיכוליםלהקטין הצריכה ובהכרח את הצורך בייצור החשמל. אם למשל נקטין את צריכת תאורת הרחוב שמהווים 45% מצריכת הרשויות המקומיות על ידי טכנולוגיות חדשות כגון אינדוקציה, כי א ז יידרש ייצור כמות מופחתת של אנרגיה. זו נקודה שלא מתייחסים אליה כלל. תודה. מאיר קורן 0547799480
מעולה, מאמר שאומר הכל. חסר פרט אחד מאוד מרכזי. מי צרכני האנרגיה – הם אלו שיכוליםלהקטין הצריכה ובהכרח את הצורך בייצור החשמל. אם למשל נקטין את צריכת תאורת הרחוב שמהווים 45% מצריכת הרשויות המקומיות על ידי טכנולוגיות חדשות כגון אינדוקציה, כי א ז יידרש ייצור כמות מופחתת של אנרגיה. זו נקודה שלא מתייחסים אליה כלל. תודה. מאיר קורן 0547799480
הגב · אהבתי · Unfollow Post · לפני 6 שניות
להלן קטעים מתוך מאמר שכתב יעקב, בבלוג הירוק, ב- 21.12.2011
ביל גייטס: פאנלים סולאריים – קישוט נחמד.
ביל גייטס מודאג מההתחממות הגלובאלית, והוא מקדיש הרבה זמן ומחשבה לבעיית היסוד של האנושות – אספקת האנרגיה. ההתעניינות שלו אינה אקדמית בלבד, הוא משקיע מההון של הקרן שהוא מנהל בפרויקטים של מחקר בתחום האנרגיה.
הנה קטעים מראיון שביל גייטס נתן למגזין Wired :
הוא אומר שאומות עשירות לא משקיעות מספיק במחקר ופיתוח מקורות אנרגיה, ושפאנלים סולאריים הם לא יותר מקישוט – הם לא מספקים אנרגיה בכמות רצינית.
האנרגיה הבטיחותית ביותר היא עדיין האנרגיה הגרעינית. שאר מקורות האנרגיה – נפט, גז ופחם, כרוכים בתאונות ומקרי מוות קבועים ומתמשכים בדרך שיגרה, והסיכום המצטבר של מקרי מוות ונזקים ממקורות אלה גבוה לאין שיעור מהנזקים שנגרמו עד היום על ידי תחנות כוח גרעיניות.
הבעיה עם תחנות גרעיניות שאנו עובדים בטכנולוגיה של שנות ה 1960, פיתוח האנרגיה הגרעינית נזנח במערב, ולא הייתה התקדמות בתחום. זו גם הזדמנות – כי ניתן לשפר את הטכנולוגיה בהרבה.
הוא אומר עוד שביו-דלק – דלק מצמחיה – אתנול למשל – זו תוכנית סובסידיות לחקלאים, ואינה תורמת כלום למשק האנרגיה או לצמצום הפליטות. בנוסף האתנול מייקר את המזון.
אנחנו משקיעים 90% מהמשאבים בבניה ופריסה של מערכות אנרגיה בלתי יעילות, כמו תחנות רוח ופאנלים סולאריים – ולא ייצא מזה כלום. צריך להשקיע במחקר לפיתוח מערכות חדשות ולא בבנייה של מערכות לא טובות.
בקשר להתייעלות אנרגטית, חסכון – כן זה טוב, אבל זה רחוק מאד מלקדם אותנו קידום של ממש ליעדים של צמצום הפליטות ב 90%. זה לא עוזר הרבה.
שאלה אחרונה: אז לא תתקין פאנלים סולאריים בבית גייטס ? תשובה: דווקא כן, הם נחמדים, cute – אנשים עשירים יכולים להרשות לעצמם להיות נחמדים.
עפר אני לרגלי ביל גייטס, אך במקרה באותו זמן פרסמתי את "מגזין המיחזור 2011" ביוטיוב. יש שם סרטון קצר על אנרגיה מתחדשת: http://www.youtube.com/watch?v=dzxWqJr5at4
וגם בחלק האחרון של הסרטון המסכם של המגזין: http://www.youtube.com/watch?v=loof0w5ayu8
גם אם אנרגיה מהשמש היא הפתרון המושלם להבריא את כדור הארץ, השאלה היא, מה היה החיפזון בישראל להיכנס לנושא באותו זמן בכוח רב כל כך. היו ממתינים שנתיים וחוסכים לצרכני החשמל כסף רב, בתשלומי סובסידיה ליצרנים, שהובטח להם מחיר של 2 ₪ לקוט''ש שהם יזרימו לרשת במשך 20 שנה (באותו זמן ישלמו 0.5 ₪ לקוט''ש שהם יצרכו מהרשת).
גרמניה עשירה, עם בעיות אחרות משלנו, והם יכולים להיות נחמדים. גם הם מתעוררים עכשיו.
לגבי ביל גייטס, כבודו במקומו מונח, אבל הוא אינו מומחה בעל שם עולמי בתחום ייצור החשמל, אלא פילנטרופ שתורם מזמנו ומכספו (ועל כך בהחלט יש לכבדו).
גרמניה היא רק דוגמא למדינה אחת שעוברת לשימוש באנרגיות מתחדשות. רוב מדינות אירופה (אנגליה, צרפת, איטליה, בלגיה), מדינות באפריקה, במזרח הרחוק (סין, תאילנד) ובאמריקה מקימות יותר ויותר מתקנים סולאריים ורוח.
המשפט שכתבת "מה היה החיפזון בישראל להיכנס לנושא באותו זמן בכוח רב כל כך" קצת מצחיק… ישראל התקינה מתקנים סולאריים במשך 5 שנים את אותה כמות שבגרמניה מתקינים בערך ב… שבועיים. זה קצב של צב, לא כניסה בחיפזון 🙂
ומילה אחרונה לגבי התעריפים: רק מתקנים בודדים קיבלו תעריף של 2 שקלים לקילוואט. התעריף שעליו מדברים היום הוא בסביבות 44-48 אגורות לקילוואט. כשהאזרח משלם 65-70 אגורות לקילוואט, מדובר בחיסכון אדיר לחח"י ולמדינה. המתקנים האלה בסופו של יום יסבסדו את חח"י, לא להיפך.
ואגב מתקנים גרעיניים… עוד מדינה שעברה להקים במרץ מתקנים סולאריים בעקבות הקטסטרופה שקרתה לה במתקני הגרעין היא יפן.
אין ספק שתגובת המגיב מתארת את המצב העגום בארץ ולמי שמציע אנרגיה גרעינית, ועוד על רקע הטילים שמתעופפים לכל עבר, מוזמן להקים ״כור בטוח״ בגינת ביתו. אם לשר האנרגיה, פקידי האוצר ואבירי הרגולציה מרשות החשמל היתה חמלה מסוימת לציבור הצרכנים, לפחות לא פחות מחיבתם לחברת החשמל וגרעונה הטופח, היו מזמן משתחררות מכסות נוספות ובמחיר מכירה לחח״י שלא יעלה על 50 אג׳/קילווט ומובטח ל 20-25 שנה מבלי לייצר גרעון.