נשיא התאחדות התעשיינים: "מאז תחילת הלחימה טיפלנו במאות פניות שהגיעו מלמעלה מ-90 מפעלים באזור עוטף עזה

בתמונה: צביקה אורן, ועידת תעשיית העתיד, נשיא התאחדות התעשיינים. צילום: גונן גלין

צביקה אורן, נשיא התאחדות התעשיינים, ויו״ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, ערכו הבוקר ביקור משותף בעיר שדרות ובמועצה האזורית שער הנגב. בפתח הסיור, אורן וניסנקורן נועדו עם ראש עיריית שדרות, אלון דוידי ועם ועד עובדי העירייה המאיישים את החמ"ל האזורי שהקימה ההתאחדות לשירות מפעלי הדרום בעקבות המבצע הצבאי.

דוידי בירך על המפגש עם נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר ההסתדרות וביקש את הסיוע שלהם מול הממשלה, בפיתוח העיר ובמציאת פתרונות תעסוקה לתושבי האזור. לאחר מכן השניים סיירו באזור התעשייה הצפוני של העיר ונפגשו עם עובדי מפעל אסם שדרות. כמו כן, אורן וניסנקורן ביקרו במפעלים נוספים ביניהם: סינרג'י – יצרנית כבלי הכוח –  הממוקמת בפארק תעשיות ספירים, ומפעל "ניסן תעשיות רפואיות" שאחראי לייצור ולאספקה של מוצרי חבישה לכל בתי החולים בארץ.

צביקה אורן, נשיא התאחדות התעשיינים אמר כי "התאחדות התעשיינים ממשיכה לחזק את מפעלי הדרום: מתחילת מבצע ״צוק איתן״ טיפלנו במאות פניות שהגיעו מלמעלה מ-90 מפעלים באזור עוטף עזה, החשופים לירי הטילים. בין הבעיות שהתגלעו ודרשו טיפול והתייחסות של ההתאחדות: אי שמיעת סירנות אזעקה במפעלים, מחסור בעובדים בשל גיוסם לצו 8, בקשות לעזרה בהגדרת מפעל כחיוני ועוד".

יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, אמר במהלך הביקור: "למדינת ישראל יש מחויבות לדאוג לתושביה גם בהיבט של הביטחון התעסוקתי. יש להבטיח את החוסן הכלכלי של תושבי הדרום עוד לפני סיום המבצע "צוק איתן". לאור זאת, חשוב להסדיר כמה שיותר מהר פיצוי לעובדים ולמעסיקים אשר נפגעו מהמצב הביטחוני, על מנת ליצור ודאות".

אורן, הוסיף ואמר כי "אנחנו רוצים לתת למפעלים את ההרגשה שיש להם גב ויש מי שעוזר ונמצא כל העת על מנת לתת מענה הולם ובזמן אמת לכל בעיה".

התאחדות התעשיינים הקימה במהלך השבוע שעבר בעומר, חמ"ל מיוחד שיעמוד לשירות מפעלי הדרום 24 שעות, בעקבות היערכות צה"ל למבצע "צוק איתן". בראש החמ"ל עומד מנהל סניף דרום בהתאחדות התעשיינים, מאיר שימקו ולשירותו עומדים כלל עובדי ומומחי ההתאחדות, על פי צרכי המפעלים השונים. החמ"ל מעניק מענה באופן רציף לכלל צרכי ובעיות המפעלים בעקבות הלחימה בדרום, כגון: פגיעה של טילים במבני המפעלים; היערכות לעבודה במתכונת חירום; מחסור בעובדים; פגמים במיגון מפעלים; הפסקות חשמל; מחסור בחומרי גלם; חוסר יכולת לעמוד בהזמנות בעקבות פגיעה בתהליך ייצור; שיבוש בדרכי תחבורה; קבלת פיצויים בשל הלחימה; ועוד.