איתי שטרןבפאנל מומחים מקצועיים של תעשיית קידוחי הגז והנפט נפתח צוהר לחיי היומיום של עובדי האסדות ואורך חייהם הבלתי שגרתי. מגיאולוגיה ועד התמחות בחוזי ענק, כך נראות הפנים של תעשיית הקידוחים הישראלית
70%-80% מעובדי אסדת מרי בי – ישראלים
בשנתיים האחרונות פורסמו אלפי כותרות אודות תעשיית הגז, קידוחי הגז וההשפעה שלהם על הממציאות הישראלית. במסגרת "ועידת תעשיות העתיד ה-4" של פורטל תשתיות הגיעו מספר גורמים שעובדים בשטחה של התעשייה עצמה, החל מאסדות הקידוח של נובל אנרג'י ועד לפן הקדם קידוחי שכרוך בפיענוח סקרים סיסמיים. בפאנל נכחו ניבה דוקלר, מהנדסת קידוחים בנובל אנרג'י, יניב מריג, גיאולוג ב"דלק קידוחים", אורי לבנשטיין, מהאגף לפיתוח עסקי של "נובל אנרג'י", ינון אופנהיים, מנהל תחנת הדחיסה ל-CNG של סופרגז ודורון בן שטרית, מנהל אסדת מרי בי של "נובל אנרג'י"
יניב מריג, גיאולוג בדלק קידוחים סיפר מעט על עבודתו המרתקת "גיאולוג מלווה את המאגר מהרגע של חיפוש המאגרים הפוטנציאליים והשלב הראשון הוא סקר סיסמי – על ידי חברות מאד גדולות שיש להן את היכולות. הסקר האחרון שערכנו למשל נעשה בהיקף של 1400 קמ"ר. האנגלוגיה הפשוטה למה שאנחנו עושים הוא לאולטרא סאונד לאדמה. אנחנו פורשים כבל עם אלפי חיישנים שגורר מכשיר ששולח פולסים בעוצמה כזו שהם חודרים גם את השכבה של המים בעומק של 150 מטר ויותר והם יורדים בתוך השכבות ואז אנחנו קולטים את ההחזרות, אז הגיאולוגים יודעים להעריך איפה יהיה מאגר, מה יהיה הגודל שלו וכן הלאה. ברגע שקדחנו קידוח לעומק מסוים, ומפיקים את הגז, הלחצים משתנים וצריך לעכוב ולראות מה המשמעות הגיאולוגית וצריך לדבר עם המהנדסים איפה אנחנו רוצים שיהיה הקידוח המדויק".
דורון בן שטרית, מנהל אסדת מרי בי של נובל אנרג'י סיפר מעט על היומיום של עובדי האסדה: "מבחינת סדר היום באסדת הפקה: עובדים במשמרות של 12 שעות כאשר יש משמרת יום של 6 בבוקר עד 6 בערב ומשש בערב עד שש בבוקר. האסדה פעילה 24 שעות ביממה – 365 ימים בשנה בלי הפסקה. יש 3 מחלקות עיקריות באסדה: מחלקת הפקה שאחראית על כל תפעול המערכת שהיא בעצם מפעל שיושב באמצע הים ומספק את הטיפול הראשוני בגז וניקויו לפני ששולחים אותו ללקוח. יש את המחלקה של המכונאים שנותנים לנו את כל התמיכה הטכנית עבור המשאבות והמתקנים המכניים ויש את החשמלאים שנותנים את התמיכה מהצד שלהם. יש ערב רב של תרבויות באסדות. בשנים הראשונות היו 20% ישראלים על האסדה והיום יש בערך 70%-80% כאשר השאיפה היא להפוך את כוח העבודה למקומי".
ניבה דוקלר, שעובדת כמהנדסת קידוחים בנובל אנרג'י ציינה כי כעת היא נמצאת בתקופת הכשרה במפרץ מקסיקו, שם תוכל ללמוד יותר על קידוחים בעל שכן כיום אין קידוחים פעילים בתחומי ישראל " יש סוגי מקדחים שונים לסוגי קרקע שונים וצריך ללמוד איזה עומקים ואיזה לחצים כי אם יש בעיה כזו יכול לקרות אירוע כמו אסון מקסיקו. בטיחות זה מעל הכל ובאמת שאין מקום לטעויות. תוך כדי צריך לבחון את סוגי הקרקע שעולים תוך כדי הקידוח עד שבסוף מגיע הגז".
אורי לבנשטיין, מנהל פיתוח עסקי בינלאומי בנובל אנרג'י סיפר על עבודתו כמי שיוצר קשר עסקי עבור נובל עם צרכני הגז המרכזיים במשק הישראלי. "בעצם מדובר בחוזים ארוכי טווח של כמה שנים (להסבות מפעליות) ומדובר במערכת יחסים ממושכת. חתימת ההסכם והחיזור שלפני הוא רק השלב הראשון בעסק. זה תפקיד שהוא מאד מרתק כי אתה נכנס גם להיבטים הטכניים הגיאולוגיים של הקידוח ולד זה אתה גם נכנס למורכבויות של החוזה. גם בחוזים עצמם יש מליוני סעיפים נעים ומשתנים. כל משא מתן על פרויקט כזה חייב לרדת לעומק וזה מדהים כי בסופו של יום זה משפיע גם על היומיום שלנו כצרכני חשמל וגם במפעלים הקטנים שבהם זה משפיע על המקומות האלו להתקיים".
ינון אופנהיים, מנהל תחנת הדחיסה של סופרגז סיפר כי "האתגר המשמעותי שלנו הוא קודם כל ליצור מערכת שמספקת אמינות של 150% ללקוחות שלנו והכוונה היא לכך שיש את היבט הבטיחות ושרשרת האספקה שתיתן ללקוחות שלנו ביטחון גדול במוצר של הגט"ד . התחלנו את תוכנית ההכשרות של העובדים שלנו לפני שנה, הבאנו המון ידע מחו"ל ומספקי הציוד, הם מלווים אותנו מתחילת התהליך והם מלווים אותנו עד עכשיו. יש שני סוגי תפקידים: אנשי התפעול שמנהלים את שרשרת האספקה במשך 24 שעות ויש את מערך ההנדסה שמגיע מחו"ל והם מלמדים אותנו כל הזמן".
