"ענף הביוגז בישראל יהיה ויקרה", אמר איתן פרנס שהנחה את הפאנל בכנס ביוגז של "תשתיות"; "טוב יעשה היזם שיילך בדרך אותה הרגולטור מתובות היזמים מתבלבלים והולכים למקומות לא נכונים ויש מפחי נפש", אמר פרנס
כנס ביוגז: פאנל מדיניות, רגולציה וטכנולוגיה במגזר העירוני והחקלאי
בתמונה: פאנל מדיניות, רגולציה וטכנולוגיה בכנס ביוגז 2014. צילום: תומר קזיניץ
"ענף הביוגז בישראל יהיה ויקרה", אמר איתן פרנס שהנחה את פאנל מדיניות, רגולציה וטכנולוגיה במגזר העירוני והחקלאי בכנס ביוגז של "תשתיות". פרנס הוא מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל אשר הייתה שותפה לכנס. "נפתח בפאנל של מדיניות ומקבלי החלטות על מה קורה מבחינת הרגולציה, לאן אנו הולכים. חשובה לכם היזמים אותה קריאת כיוון כי היא יוצרת שווקים וטוב יעשה היזם שיילך בדרך אותה הרגולטור מתווה, אחרת היזמים הרבה פעמים מתבלבלים והולכים למקומות לא נכונים ויש מפחי נפש." אמר פרנס
"בפאנל ננסה לצעוד צעד קדימה, אנו רוצים שהדברים יקרו ומתחילים להתגבש הכללים. אנו ננסה לראות לאן אנו צועדים ברגולציה".
אורחי הפאנל היו: ד"ר אילן צדיקוב, ראש תחום פרויקטים במשרד להגנת הסביבה; יובל זהר, מנהל תחום אנרגיות מתחדשות במשרד האנרגיה; חוני קבלו, ראש תחום אנרגיות מתחדשות ברשות החשמל; עידית בן בסט ממנהל התכנון במשרד הפנים; יוחנן בורשטיין, ממונה מיחזור, אגף פסולת מוצקה במשרד להגנת הסביבה וד"ר גדעון פרידמן, ראש תחום טכנולוגיות ואנרגיה מתחדשת במשרד האנרגיה.
יובל זהר, מנהל תחום אנרגיות מתחדשות במשרד האנרגיה: "על פי החלטת הממשלה משנת 2011, לתחום ייצור אנרגיה מביוגז בתהליך של עיכול אנארובי, הוקצו 160 מגה-ואט. בפועל מתוך המתקנים שפועלים היום במסגרת הסדרה זו, אנו לא עוברים את ה-8.5 מגה-ואט, שזה מעט מאוד והיזמות צריכה להיכנס לתמונה בצורה יותר משמעותית. בנוסף, יש עוד 5-6 מגה-ואט שמיוצרים במתקנים שאינם נחשבים מתקני עיכול אנארובי על פי ההגדרות הנוכחיות ושלא נהנים מתעריפי ההסדרה אלא מתוגמלים עפ"י רכיב ייצור בתוספת פרמיה על צימצום פליטות".
"קיים סיכוי שהמכסה של 160 מגה-ואט לביוגז תצטמצם לכיוון ה-100 מגה-ואט משום שהמשרד להגנת הסביבה ביקש להסיט מהמכסה לטובת מתקני PV. בינתיים הבקשה לא אושרה והחלטות וועדת השרים לאנרגיות מתחדשות מפברואר 2014, מוקפאות בגלל ערר שהוגש בנושא. מבחינת המשרד להגנת הסביבה, נראה לנו שהסיבה לבקשתם לצמצום המכסה נעוצה בניתוח פוטנציאל הפסולת בישראל המיועד להפקת אנרגיה בהתאם ליעדים וסדרי העדיפויות של הטיפול הפסולת כפי שמתווה המשרד להגנת הסביבה".
"על מנת לקדם את נושא הקמת מתקני ביוגז גם מן ההיבט הסטטוטורי, יש מחשבה מתקדמת לקדם תמ"א ייעודית – במסגרת שינוי לתמ"א 10/ד'/8 – לתחום של הקמת מתקני ביוגז, משום שהיום הנושא חוסה בצילה של תוכנית מיתאר ארצית כללית שמדברת על מתקנים מ-5 מגה-ואט ועד 250 מגה-ואט – טווח הספקים שלא מותאם למתקני ביוגז שהם קטנים ברובם ורלוונטים יותר לאזור של מבני משק. לכן, אנו רואים בחיוב את האפשרות שבקרוב, יתכן שכבר בימים הקרובים, המועצה הארצית לתכנון ובנייה עשויה לבקש מוועדת העורכים של תמ"א 10 לקדם תמ"א ייעודית לתחום הביוגז ואנו ניתן כתף ותמיכה לעניין זה". (לדבריו המלאים של זהר לחצו כאן)
פרנס: אתם רואים את הנכונות וההירתמות של משרד האנרגיה והממשלה לקידום האנרגיה המתחדשת. יוחנן בורשטיין, ספר על פעילות המשרד, הפרדת הפסולת והקשר לאנרגיה ירוקה
יוחנן בורשטיין, ממונה מיחזור, אגף פסולת מוצקה במשרד להגנת הסביבה: בשנים האחרונות המשרד התמקד בלבנות את ההפרדה במקור מבחינת הפסולת העירונית, זאת בכדי שהחומר שיגיע לאתרים יהיה נקי, יוריד עלויות ויגדיל את יכולת הפקת האנרגיה. אנחנו מצפים לסביבות 43 מגה-ואט רק ממתקנים אלה. קצב הקמת המתקנים מתקדם, לחלקם היתרי בנייה וחלקם לפני סגירות פיננסיות. לא מעט מתקנים תקועים סטטוטורית אך המשרד מכיר את הנושא ונתן להם הארכה. הערכתנו היא שמרבית המתקנים יוקמו. יש מספר בעיות נקודתיות כגון: חלק סובלים מהחלת ההסדרה באיו"ש, ישנם מתקנים שיש להם בעיות עם אישור של היתרי בנייה מהרשות המקומית או מהמינהל והמשרד משתדל לעזור ולפתור זאת".
פרנס: אילן, ספר לנו על פעילות המשרד בנושא הפסולת החקלאית
ד"ר אילן צדיקוב, ראש תחום פרויקטים במשרד להגנת הסביבה: "אנו מקיימים פעילות בשיתוף פעולה עם משרד החקלאות בנושא טיפול בפסולת חקלאית. הפוטנציאל בייצור אנרגיה הוא אדיר ואם ניכנס באמת למהלך מוסדר, אנחנו צפויים להתחיל השנה עם תקציב נמוך של כ-20 מיליון שקל (אנחנו יודעים שהתקציב הנדרש הוא לפחות חצי מיליארד). מתחילים בקטן בתקווה שנצליח עם השנים לצבור מקורות תקציביים. עיקר הפסולת היא פרש בעלי חיים. הגזם, ובתוכו גדמים של מטעים שבאים בעקבות שינטועים, מהווה 250 אלף טון לשנה של פסולת צמחית שכיום חלק גדול ממנה מגיעים למפחמות תוך יצירת מפגעים קשים מאוד (ברובם מעבר לקו הירוק). הכוונה היא להפנות את הפסולת הזו לייצור אנרגיה, אך כאן מדובר בגזיפיקציה או שריפה".
"לביוגז יש פוטנציאל עצום. מדובר בכ-5 מיליון טון זבל בעלי חיים שברובו לא מטופל. חלק קטן ממנו הולך כבר היום לייצור אנרגיה ומייצר סביב ה-7 MW. כיום הפרש פשוט מפוזר בשדות ללא טיפול. זה חומר הומוגני שלא צריך לעבור טיפול לפני שמכניסים אותו למתקני העיכול ואולי החיסרון היחיד שלו הוא העובדה שהוא נוזלי ובסיום התהליך נשארים עם עודפי מים המכונים "מי תסנין" שיש להם ערך דישוני אך רכיב המלחים בהם מגביל את היישום החקלאי של המים והופך אותם לנטל על מתקני הביוגז".
"אנחנו מכירים את היזמות של המתקנים המשקיים לביוגז. יש לזה יתרונות ברמה הסטטוטורית כי אנו יודעים שקשה מאוד לאתר חטיבת קרקע מבודדת מספיק בשביל מתקנים גדולים. בד"כ זה דורש תהליך סטטוטורי של שינוי ייעוד, מה שמקשה על התהליך ולכן היתרון במתקנים הקטנים הוא שהתהליך הסטטוטורי בהם פשוט יותר. אנו מקווים שבעזרת התמיכה שנשיג ובאמצעות פישוט תהליכים שאנו מנסים לקדם, נצליח לעזור לקידום המתקנים האלה שאנו רואים בהם יתרון גדול, אפילו בהיבט הקטן של מניעת מפגנים מקומיים. מתקני הביוגז שואפים לקלוט פסולת טרייה ולכן תדירות הפינוי היא גבוהה, כמעט על בסיס יומיומי, מה שחוסך את המפגעים הסביבתיים".
פרנס: יש תוכנית מתאר ארצית לפסולת והיא קשורה גם לביוגז. עידית תספר לנו קצת על התפישה שמאחורי תוכנית המתאר וכיוונים אליהם אנו מתקדמים
עידית בן בסט ממנהל התכנון במשרד הפנים: "השינוי בתמ"א 16 אושר ב-2011 והחליף את מה שהיה ב-81. התמ"א מטפלת בנושאים של תרי פסולת ופישוט הקמתם תוך שמירה על בריאות הציבור, שמירת שטחים פתוחים וכולי. עוסקת בהקמת אתרי הטמנה, אתרי טיפול ותחנת מעבר. הטמנה, כפי שהבנו, היא סוג הטיפול הכי נחות. התמ"א מחלקת את האתרים לשלושת התחומים הנ"ל ולכן היא מתעדפת ומקלה בהקמות תחנות טיפול. הקמת אתר טיפול לפסולת חקלאית ומעורבת יכול להיות בתהליך רשות מקומית ואילו אתר הטמנה של פסולת מסוכנת מגיע לאישור ממשלתי".
"גבי אתרי הטיפול בפסולת מעורבת וחקלאית: מכיוון שהתמ"א רוצה לתמרץ את הקמתם, היא קובעת שוועדה מחוזית בתנאים הנדרשים, רשאית לאשר את התוכנית הזו ככל שקיימת תוכנית מפורטת וכולי.
"אתרי טיפול להפקת אנרגיה הוא אתר טיפול לכל דבר. התיקון האחרון לא היה מספיק מדויק ולכן אנו מקדמים תיקון קונקרטי שאמור לעלות ביולי לישיבת המועצה הארצית, אני מקווה. התיקון אמור להגדיר את היחס לתחנות כוח עד 250 מגה-ואט ויאפשר מכוח תמ"א 16 להקים אתר טיפול שמפיק אנרגיה, כשההגבלה היא חיבור לקו מתח נמוך או גבוה".
פרנס: חוני, אומרים שתעריפי רשות החשמל לא משקפים תשואה טובה ליזמים. בניסף, הייתי רוצה שתדבר גם על ההסדרה לביומסה
חוני קבלו, ראש תחום אנרגיות מתחדשות ברשות החשמל: "מעולם לא קבעה רשות החשמל תעריף שלא נטען שהוא נמוך מדי ויש לציין כי כיום המתקנים הקיימים רובם ככולם לא הוקמו כחלק מההסדרה. כדאי לבדוק אם ישנם עוד חסמים שמקשים על התהליך. ההסדרה לביוגז קיימת כבר מספר שנים. ב-2011 רשות החשמל פרסמה החלטה שתומכת בקידום ה-RDF ואנחנו בתהליך שימוע על הביומסה, על הגזם החקלאי. אנחנו תומכים ובמידה רבה מעדיפים את עולם הפקת האנרגיה מביומסה ופסולת. זה עולם שעומד לפני צמיחה משמעותית מאוד. בניגוד לענפים אחרים באנרגיה המתחדשת שלמערכת יש קשיים לקלוט את האנרגיה שלהם, העולם הזה הוא עולם שמידת היכולת לקדם אותו היא גבוהה".
ד"ר גדעון פרידמן, ראש תחום טכנולוגיות ואנרגיה מתחדשת במשרד האנרגיה: יש לנו תוכניות שעוזרות ליזמים בתחום: תוכנית הזנק, אנו תומכים בחברות ההזנק ב-600 אלף שקלים לתוכנית אחת של מיליון שקל. תוכנית אחרת זו תוכנית פיילוט ליזמים שיש להם פרויקט עם תוכנית היתכנות להקמת מתקן נסיוני. בתוכנית זו אנו תומכים עד 50%, עד 1.5 מיליון שקל. אני קורא לכל היזמים לדבר איתנו, להתעניין ולהציע הצעות. בנוסף, יש גם תוכנית מחקרים אקדמיים שנסגרת היום".