הייצור של התעשייה הקיבוצית בחו"ל גדל ב-800% משנת 2000

בתמונה: אזור התעשייה טיינג'ין שבסין, המושך אליו פעילות ישראלית

מאז שנת 2000 גדל היצור של מפעלי התעשייה הקיבוצית באתרי יצור בחו"ל מסכום של מיליארד שקל בשנה ל-9 מיליארד שקל בשנה, כך מסר מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית, אודי אורנשטיין, במפגש של משלחות מסין וגרמניה עם מנהלים בתעשייה. לדבריו, הסיבה העיקרית לייצור בחו"ל היא קרבה לשווקי היעד שמפחיתה בעלויות הובלה ומאפשרת מענה מהיר להזמנות ללא צורך בהחזרת מלאים גדולים.

מפגש המנהלים בתעשייה עסק בהצגת האפשרויות להקמת מפעלים בפארקי תעשייה בחו"ל והוא אורגן על ידי חברה העוסקת בתכנון מפעלי תעשייה בארץ ובחו"ל, א.ב. מתכננים. המשלחות האורחות הציגו בפני מנהלי המפעלים את פארק התעשייה בטיינג'ין שבקרבת בירת סין – אזור מתפתח שעבר לאחרונה בהיקף התוצר את הונג קונג. כמו כן הוצגו אזורי התעשייה בסקסוניה עלית, שנמצאים בלב אירופה המאוחדת במרחק לא רב ממאות מיליוני צרכנים. המרצים ציינו שעלויות הקמת מפעל בחו"ל הן לאו דווקא נמוכות יותר מאשר בארץ אך בשקלול כל המרכיבים, החברות שעשו זאת יצאו נשכרות.

לדברי דפנה רגב, מנהלת הפיתוח העסקי בא.ב. מתכננים, תהליכי הגלובליזציה מחייבים את מפעלי התעשייה העוסקים בפעילות בינלאומית לבחון כל העת את פריסת אתרי הייצור ברחבי העולם כחלק מהתפתחות והרחבת פעילות. להקמת מפעל השלכות רבות מבחינת הוצאות הייצור, קרבה לשווקי היעד, קרבה לחומרי גלם ותעשיות משלימות, לעיתים שותפויות בין מפעלים, שערי מטבעות, תמריצים והקלות, פיזור סיכונים ועוד. המפגש נועד לצייד את המנהלים במידע שיסייע להם בקבלת החלטה ולאפשר להם הכרות עם חברות ישראליות שהקימו אתרי ייצור בחו"ל.

במפגש השתתפו שלושה מנהלי מפעלים שסיפרו על ניסיונם בהקמת מפעלים בחו"ל: אבי זלצמן, מנכ"ל כפרית, מוטי דינסטג, מנכ"ל פלרם גרמניה ופלג זמיר, סמנכ"ל התפעול של חוליות שסיפר על הסיבות שהובילו להקמת מפעל בהודו ותהליך התכנון על ידי מתכנן ישראלי, להתאמת המפעל לתנאים בשוק ההודי.

יצוין כי לפני כשבוע הצביעו ראשי איגוד התעשייה הקיבוצית על כך שעיקר הצמיחה של מפעלי הקיבוצים כיום היא באמצעות הגדלת המכירות ממפעלים ואתרי ייצור בחו"ל. משמעות הדבר לטענתם היא שהכלכלה בישראל לא נהנית מהגברת התעסוקה והרכישות מספקים ישראלים שיכלו להיות אילו הצמיחה היתה מהייצור בארץ. תופעה זו נובעת משילוב של שיקולים פנימיים של החברות, תחרותיות הולכת ופוחתת של הייצור בישראל ומגמות מאקרו עולמיות.ראשי האיגוד אמרו כי "זהו תמרור אדום לכולנו שמחייב התייחסות מעמיקה בעיקר מצד קובעי המדיניות הכלכלית".