בתום מאמץ של 4 שנים ורגע לפני אישור התמ"א לאנרגיית רוח, עלולות החלטות משרד הפנים ורשות החשמל להכשיל את פיתוח אנרגיית הרוח בישראל

מוציאים את הרוח מהמפרשים

מאת: רותי דותן

בתום מאמץ של 4 שנים ורגע לפני אישור התמ"א לאנרגיית רוח, עלולות החלטות משרד הפנים ורשות החשמל להכשיל את יזמות אנרגיית הרוח בארץ. מדובר בשני שינויים שונים שביצעו הרשות ומשרד הפנים, שעלולים לטרפד את התפתחותה של אנרגיית הרוח הגדולה, הבינונית והקטנה בישראל. לפני כחודש צפויה הייתה המועצה הארצית לתכנון ובנייה לאשר את תוכנית המתאר הארצית למתקני רוח, אך כאמור אישור זה מתעכב.

לפני כחודש פורסם שימוע של עדכון התעריפים לייצור חשמל מחוות רוח גדולות (מעל 50KW) במשק החשמל, מ-46.75 אג' לקוט"ש ל-39.7 אג' לקוט"ש (ו-36.7 אג' לקוט"ש החל משנת 2016). המדובר בהפחתת תעריפים בשיעור של כ-15% אחוזים מהתעריף המקורי. ברשות החשמל טוענים כי עדכון התעריפים נעשה על רקע הפחתת עלויות עולמית בעלויות הטורבינות לייצור חשמל באנרגיית רוח וכי ההחלטה צפויה לחסוך לצרכן הישראלי כ-1.8 מיליארד שקל לאורך 20 השנים הקרובות. מנגד טוענים יזמי הרוח בישראל כי החישוב אינו נכון וכי הורדת התעריף גורמת ליזמות הרוח בארץ להיות בלתי כדאית.

הרשות מציינת כי בחודש נובמבר ניתן ליזמים להביע את עמדתם אולם היזמים טוענים כי בעת השימוע לא ניתן להם להגיב קונקרטית לחישוב הכלכלי שעשתה רשות החשמל, בין היתר משום שלצורך החישוב בחרה הרשות דווקא במדד בלומברג אותו רכשה בעשרות אלפי דולרים של כספי ציבור ושאינו פתוח לעיון הציבור. היזמים מוסיפים כי בניגוד לתחום ה-PV, בו חלה צניחת מחירים בשוק העולמי ושבעקבותיה הורדו התעריפים בארץ, השינויים בתחום הרוח אינם חדים, אלא מדובר בתחום בו העלויות נשארות פחות או יותר בקו יציב.

שינוי נוסף שמתכוון משרד הפנים לערוך בתמ"א קשור לשינויים של הרגע האחרון בתחום טורבינות הרוח הקטנות והבינונית. היזמות בגדלים אלו אמורה הייתה להיעשות במסגרת היתר בלבד ובכך לקצר את התהליך בצורה משמעותית וכתוצאה מכך להפחית גם עלויות. אולם, על פי מידע לא רשמי שהגיע לאוזני היזמים, שינויים שהכניסו היועצים המשפטיים של משרד הפנים, בגיבוי היועץ המשפטי של הממשלה, הופכים את אופציית ההיתר לבלתי אפשרית.

במכתב שנשלח לבינת שוורץ ממנהל התכנון של משרד הפנים ולעו"ד ארז קמיניץ, המשנה ליועמ"ש לעניינים אזרחיים במשרד המשפטים, טוען גדי הראלי, מנכ"ל האגודה הישראלית לאנרגיית רוח כי "לאחר שמיעת הערות הציבור והכנת דו״ח החוקרת והדיון במועצה הארצית, ורגע לפני אישור תמ״א, נודע לנו על הצעה להטיל מגבלות דראסטיות על ענף טורבינות הרוח הקטנות והבינוניות, ובין היתר: הנמכת גובה טורבינה מ-40 או 18 מטרים לכדי כפל גובה בתוכנית החלה על השטח;  בנוגע לייעוד למתקנים הנדסיים ותעשייה – התניה בכך שהתוכנית התירה במקור בניית 2 קומות  והגבלה על טורבינה אחת לכל תא שטח של 10 דונם, זאת בעוד שהמלצת החוקרת היא לגבי גודל תא שטח באיזור פתוח ומגבילה את ההקלות למקסימום 9 טורבינות בינוניות".

"גובה הטורבינות בעל השפעה אקוטית על היתכנותו הכלכלית של המיזם בתוך ההסדרה של רשות החשמל. מאחר וגובה התעריף נקבע כבר, הרי שגובה הטורבינה שנקבע תוך דיון מעמיק מבטא איזון בין כל הגורמים המקצועיים הנוגעים בדבר, וכל סטייה מאיזון זה מהווה בהכרח פגם מקצועי. גובה הטורבינות שנקבע (18/40 מטרים) מהווה כבר פשרה והמינימום ההכרחי לקיום הענף. כך גם המגבלות שרירותיות ואינן מקיימות את תכלית התמ"א. כך למשל, לא ניתן יהיה להקים טורבינות במקומות בהם כוון שיוקמו – ביניהם מבנים שמלכתחילה נמוכים כגון מבני משק, ויהיה זה פספוס לא להתיר לידם הקמת טורבינות".

יצויין כי במסגרת כנס אנרגיית הרוח העולמי שהתקיים בשנחאי לפני כשבועיים, הוחלט על קיום הכנס העולמי בשנת 2015 בירושלים. איגוד הרוח העולמי, בו חברות מעל 100 מדינות, מקיים את הכנס העולמי במדינות החברות בו לסרוגין. הראלי כותב במכתבו לבינת שוורץ כי המהלך האחרון "פוגע בשמה של מדינת ישראל ובעיקר בתדמיתה כמדינה מתקדמת ומודרנית, המחויבת לאמנות בינלאומיות אף בעיני גורמים בינלאומיים העוקבים אחרי קידום הענף בישראל, ועל אחת כמה וכמה עם החלטת איגוד הרוח העולמי לקיים את הכינוס העולמי בשנת 2015 בירושלים, מתוך כוונה להציג התקדמות בהקמת מתקני אנרגיית רוח בישראל".

עד למועד זה טרם התקבלה תגובת רשות החשמל.