במסגרת ההסכמות בין ההנהלה לעובדים 115 עובדים שיפסיקו עבודתם במפעל יקבלו הטבות פרישה

לאחר 30 ימי שביתה: הסתיים סכסוך העבודה ברותם אמפרט נגב

בצילום מימין לשמאל: יו"ר וועד רותם אמפרט נגב משה חדד, מנכ"ל כיל ישראל אבנר מימון ויו"ר מרחב נגב מרכזי בהסתדרות יוסי הובר. תמונה: נאוטיקה

הסתיים סכסוך העבודה ברותם אמפרט נגב: לאחר שביתה של 30 ימים חוזרים עובדי המפעל לעבודה. במסגרת "מתווה עיני-ניסנקורן" יצומצמו 115 תקנים ויוענקו הטבות לעובדים שיפרשו. בנוסף, הוחלט כי רותם לא תקלוט במקום הפורשים עובדים חדשים. ההסכמה עם העובדים כוללת גם שינויים ארגוניים בתוך המפעלים ואת ניוד העובדים הנדרש בהתאם לצרכים הנובעים מתהליך הפרישה.

"תוכנית ההתייעלות" עליה החליטה הנהלת כיל בנובמבר האחרון, בעקבות המשבר הקשה בשוק הדשנים, כללה מספר מרכיבים, כולל כוונתה לפטר ולהוציא לפרישה מוקדמת כ-130 מעובדי המפעל. בחודש שעבר פתחו העובדים בשביתה בשל מה שכינו "מהלכיה החד-צדדיים של הנהלת החברה והפרת סיכומים מצדה". במפעל שעוסק בכריית פוספט במישור רותם, מועסקים כ-1,200 עובדים. על פי דיווח ב"גלובס", במסגרת תוכנית ההתייעלות פרשו לאחרונה מן המפעל 103 עובדים. תוכנית הפרישה מרצון סוכמה בשיתוף עם ההסתדרות, אך לטענת העובדים, הנהלת כיל לא הסתפקה בה, ופתחה בהליך לפיטוריהם של 24 עובדים נוספים.

לאחר פגישה עם מזכ"ל ההסתדרות, עופר עיני, ויו"ר האגף לאיגוד מקצועי, אבי ניסנקורן, הגיעו הצדדים להסכמה שקיבלה את השם "מתווה עיני-ניסנקורן", שכוללת 115 משרות שתצומצמנה, תנאי פרישה שכוללים מענק חודשי קבוע של 21 אלף שקל בממוצע, מענקים ופיצויים אישיים בגובה של 880 אלף שקל, והמשך הפרשות מלאות לפנסיה.

נסים אדר מנכ"ל כיל דשנים מסר כי בחברה "נכונים להמשיך ולחזק את רותם ולהשקיע בה כשני מיליארד שקלים בשנים הקרובות לשם פיתוח טכנולוגי והרחבת הפעילות. אולם גם ביום שמח זה של הסכם וחזרה לעבודה אנו יודעים שעתידה של רותם מוטל בספק. מתן כרייה בשדה בריר תבטיח את פעילות החברה למשך 30 השנים הבאות ואילו שלילת הכרייה בשדה בריר תביא לקץ תעשיית הפוספט ולאובדן פרנסה של אלפי משפחות בנגב".

כזכור, בשנים האחרונות מנסה חברת רותם אמפרט מקבוצת כיל לקדם הקמת מכרה פוספטים במרחק 3.7 ק"מ מבתי התושבים בעיר ערד, 3.5 ק"מ מבתי התושבים בישוב הבדואי כסייפה ובשטח הכפר הבדואי אל-פורעה. תושבי האזור ומשרד הבריאות מתנגדים למהלך שלטענתם יגרום לעלייה בתחלואה ובתמותה של תושבי ערד והאזור ולהרס אקולוגי של האזור שיוביל גם לפגיעות בתיירות, בפוטנציאל הגידול של ערד ולסגירת מפעלים רגישים לאבק בעיר.