על אף השחיקה, השכר החודשי הממוצע בתעשייה עדיין גבוה ב-39% מהשכר הממוצע במשק ועמד בסוף 2013 על 12,745 שקל; האטה נרשמה בקצב צמיחת הייצוא התעשייתי
תעשייה: שחיקה בשכר הממוצע, לראשונה מזה שנה וחצי
השחיקה ברווחיות והפגיעה בכושר התחרות של התעשייה הישראלית נותנת את אותותיה על שוק העבודה: לראשונה מזה שנה וחצי, נרשמה שחיקה ריאלית (בניכוי אינפלאציה) בשכר הממוצע בתעשייה. שחיקה בשיעור של כ-1% בשכר הממוצע בתעשייה נרשמה ברבעון האחרון של 2013, זאת לאחר גידול בקצב מתון ביותר של 0.3% ברבעון השלישי אשתקד.
שחיקת השכר אפיינה את מרבית ענפי התעשייה, למעט מספר ענפים בודדים שרשמו גידול: ענפי התרופות, התיקון והתחזוקה של מכונות וציוד, כלי התחבורה וההובלה והעץ והריהוט.
על אף השחיקה, השכר החודשי הממוצע בתעשייה עדיין גבוה ב-39% מהשכר הממוצע במשק ועמד ברבעון האחרון של 2013 על 12,745 שקל, פי 3 משכר המינימום העומד כיום על 4,300 שקל. המידע עולה מניתוח שערך אגף המחקר הכלכלי בהתאחדות התעשיינים, אשר סקר את התפתחות השכר בתעשייה ברבעון האחרון של שנת 2013.
נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר לשכת התיאום, צביקה אורן, מסר בעקבות הנתונים כי "על אף השכר הגבוה בתעשייה, הגבוה משמעותית מהשכר הממוצע במשק, ישנו מחסור עצום בעובדים מקצועיים בתעשייה של כ-20 אלף איש, בשל הזנחה ארוכת שנים של החינוך המקצועי בישראל. כיום הממשלה חוזרת להכיר בחשיבות החינוך המקצועי וביחד עם שר הכלכלה והחינוך, אנו פועלים להחזרת חינוך זה לקדמת הבמה".
מנהלת האגף למחקר כלכלי בהתאחדות התעשיינים, דפנה אבירם-ניצן, הוסיפה ואמרה כי "שחיקה ריאלית זו של השכר, שנגזרה בעיקרה מההאטה בקצב עליית השכר במחירים שוטפים, מבטאת את מצוקת התעשייה. התעשיינים נאלצים כיום להתייעל בכל דרך אפשרית, במטרה להתמודד עם השחיקה בתמורה השקלית לכל דולר יצוא בשל התיסוף. זאת לצד תחרות גוברת מול יבוא מתחרה שהולך ומוזל וכאשר צד ההוצאות הולך ותופח, לנוכח ההתייקרויות החדות במחירי התשומות שבשליטת הממשלה (חשמל, מים ארנונה ועוד). התנהלות עסקית אחראית מחייבת את התעשיינים במצב של שחיקה ברווחיות להתאים את קצב העלאות השכר".
האטה בקצב צמיחת הייצוא התעשייתי: בחודשיים האחרונים נרשמה עלייה של 3% בלבד
בחודשיים האחרונים, ינואר-פברואר 2014, הייצוא התעשייתי רשם עלייה של 3% בלבד, שהם כ- 4.1 מיליארד דולר לחודש בממוצע. הרקע לעלייה הקלה בייצוא הנה עלייה של כ-21% ביצוא ענף התרופות. אולם, חוץ מבענף התרופות, ברוב ענפי התעשייה ישנו קיפאון בצמיחה – בניכוי ההשפעה החיובית של ענף התרופות – הייצוא נותר כמעט ללא שינוי.
נשיא התאחדות התעשיינים, צביקה אורן, מסר בהתייחס לנתונים כי "על אף העלייה הקלה, נתוני היצוא אינם חיוביים ואין מדובר במגמה מתמשכת. על מנת שהיצוא ימשיך לגדול, על הממשלה לפעול לשיפור כושר התחרות של התעשייה המקומית, בכל האמצעים העומדים לרשותה. בטווח הקצר על הממשלה לפעול להעלאת שער החליפין, לרמה שתחזיר את כדאיות היצוא. בטווח הארוך, על הממשלה לפעול לצמצום נטל הבירוקרטיה המקשה על עשיית עסקים בישראל ולפעול להורדת תעריפי התשומות המוטלות על התעשייה".
יו"ר האגף למפעלים קטנים ובינוניים בהתאחדות התעשיינים, ליאור לוי, הוסיף כי "זאת היא העת לתקצב מיידית את הקרן לעידוד השיווק לחו"ל בסכום מהותי של 200 מיליון שקל אשר צריכה ויכולה לעזור למאות מפעלים קטנים ובינוניים בפריצה לשווקים בחו"ל".