מערכת תשתיותחוני קבלו, נציג הרשות, דיבר על לקחים, תובנות ומבט להסדרה עתידית בכנס תשתיות ה-5 לאנרגיות מתחדשות שנערך בשבוע שעבר
רשות החשמל: 6 שנות תעריפי הזנה – מה למדנו?
.בתמונה: חוני קבלו מרשות החשמל. צילום: ניר פלטה
"מהו הרציונל שמאחורי תעריפי הזנה? זוהי מערכת תמריצים המבטיחה את הקמתם של מתקני ייצור. בשיטה זו יש תעריף קבוע לכל קילוואט. יש לקבוע תעריף אופטימלי שיהיה כדאי לכולם. מדינת ישראל לא הייתה הראשונה שחשבה שתעריפי הזנה הם רעיון טוב, מדינות רבות הקימו מערכת דומה.
ישנן מספר בעיות עם השיטה:
הצניחה בעלויות ההקמה יוצרת פער בין התעריף לעלויות בפועל. התוצאה: 'בועה סולארית' ועיוותים משמעותיים בשוק.
הקושי בקביעת התעריף מובנה בשיטה – השיטה בוחנת פרויקט נורמטיבי להגדרת התעריף ובפועל הוא רחוק ממחירי השוק בגלל סוגי פרויקטים אחרים.
החל מסוף 2011 עד אמצע 2013 נוצרה בישראל בועה סולארית בשל הפערים בין התעריף למחירים בשוק.
גם הרגולטור האירופי נסוג לאט לאט מהנושא של תעריפי הזנה. בישראל נקבע עקרון "ההסדרה על בסיס עקרון עלות תועלת" ומחיר המקסימום ייקבע על-ידי ועדת קנדל.
לסיכום: תעריף ההזנה מילא את תפקידו ביצירת שוק רב משתתפים שהוא תשתית להמשך פיתוח התחום. מנגד, לשיטה יש חסרונות בלתי מבוטלים. העולם עובר לתהליכים חלופיים והממשלה החליטה על מתווה מפת דרכים להמשך פיתוח התחום על בסיס עלות תועלת ו"מחיר מקסימום". בנוסף השוק עובר לשיטה מכרזית ובה נצטרך לייצר מגרש משחקים שוויוני שייתן את התוצאה האופטימלית לצרכנים."