עודד אגמון מן הרשות אמר את הדברים בכנס תשתיות ה-5 לאנרגיות מתחדשות

רשות החשמל: הסדר מונה נטו ימשיך לקבל עוד מכסות

בתמונה: משתתפי הפאנל בכנס תשתיות

כתבת: איריס פוטרוך

"לקח לנו זמן להגיע למונה נטו. התחלנו ב-2008 ועם הזמן הטכנולוגיה התקדמה והרגולציה נהייתה פשוטה יותר", סיפר עודד אגמון מרשות החשמל בפאנל שעסק בהסדר מונה נטו ועידן הגריד פאריטי במהלך כנס תשתיות ה-5 לאנרגיות מתחדשות שנערך אתמול (ה') בתל אביב. "אם אני חושב על חלופה אחרת בתעריפים של 2 שקלים האולם הזה היה ריק עכשיו כי הממשלה לא הייתה עומדת בתעריפים של המתקנים הפוטו-וולטאיים".

"יש 400 מגה-ואט במונה נטו ואנחנו כרגולטורים הבנו שאפשר לעשות שינויים כדי לאפשר התקדמות בתחום. במדינות אחרות אין רגולטורים שעובדים מהר כל-כך. המונה נטו ימשיך לקבל עוד מכסות. את הנושא המימוני פתרנו. בנושא רישוי ואורך החיים של המתקן אנחנו נמצאים צעד אחד קדימה. אין צורך ב-20% העמדת הון עצמי. יצרנו שורה שלמה של הורדת חסמים רגולטוריים ואני מאמין שבין 2014 ל-2016 תראו עוד הרבה יותר מונה-נטו."

את הפאנל הנחה ארנון מעוז, מנכ"ל תשתיות והשתתפו בו  עודד אגמון – ראש אגף הסדרה ומתודולוגיה, רשות החשמל; ג'ון כהן – מנכ"ל ערבה פאוור; דני דנן – מנכ"ל אנר פוינט ישראל; איתן פרנס – מנכ"ל איגוד חברות האנרגיה המתחדשת; ענת אורן אלעד – מחברת חשמל ועו"ד גלעד מעוז – ממשרד אפשטיין רוזנבלום מעוז.

אגמון נשאל כיצד הוא מסביר שהמשק גסס, כיוון שחברות ויזמים רבים נעלמו מהמפה. "מדד להצלחה זה לא מספר החברות", השיב אגמון, "אנחנו יודעים איך נוצרו כמויות החברות – איפה שהתשואות גבוהות. המדד הוא האם אפשר לעמוד ביעדי הממשלה, האם ישנן מספיק חברות כדי להגיע אליהם. אנחנו רוצים לראות אם יש מספיק שחקנים שיכולים לתת תשובה או מענה למקום בו אנו מבקשים לקדם את הנושא".

דני דנן אמר כי לטעמו, הרגולטור באמת פועל נכון עבור מדינת ישראל, "אבל אנחנו כחברות סולאריות מ-2009 חווינו פה טלטלה קשה. בשנה וחצי האחרונות המטוטלת הלכה לכיוון השני וחבריי כבר לא כאן ולא בצדק. סך הכל התחום הסולארי עוד לא התניע וכבר נחסם מכל הכיוונים. לאזרח הפשוט שיש לו מונה נטו מאד מסובך לעבור למונה מסחרי. יש הרבה ביורוקרטיה מבחינת הרגולציה. אני לא כל כך אופטימי לשנה הקרובה אבל להערכתי יותקנו בין 20 ל-60 מגה-ואט וזה לא המשק שהייתי רוצה לראות פה במדינת ישראל עם השמש שלנו. צוחקים עלינו בגלל שאנחנו לא מתקדמים, מקנאים בנו כי יש לנו 1800 שעות אור והאנרגיה הסולארית חסרה. צריך למצוא את עמק השווה כדי להוביל את המשק להצלחה".

מעוז ביקש מג'ון כהן, מנכ"ל חברת ערבה פאוור, לתאר כיצד הוא רואה את מצב המשק כמנהל חברה שעושה תוכנית עבודה רב-שנתית. כהן השיב כי מה שחשוב ליזמות הוא ודאות, יציבות ורציפות, אך הבמה מצטמצמת כל פעם. "אלה תמיד אותם אנשים ומשחזרים אותן סיסמאות. יזם שבא לא כדי לחפש את השוק הבא ולעשות ספין מדהים אלא בא להקים שדות סולאריים חייב לדעת לתכנן את עצמו, אם הוא נשען על החלטות הממשלה ובתמימותו סמך על התכנסות חברי ממשלה שהתרחשה לפני שנה וחצי. אנחנו לקראת פסח 2014 ועדיין אין ודאות, יציבות ושקיפות, ואיננו יודעים מה דין 10 הפרויקטים שאנחנו קידמנו לקראת אישור תעריף. אנחנו נאלצים להיפרד מאנשים טובים ולעבור לשיטת האאוטסורסינג שאני פחות מאמין בה, וחוטפים ביקורת מהבעלים הגרמנים".

מעוז שאל את כהן כיצד עבר ברמה האישית את השנה האחרונה וכיצד הוא כמנהל מתמודד עם זה. כהן השיב כי "יש תמיד הרבה מה לעשות וזה מרתק. אני אתמול הייתי אחראי על שלומם של 3 עצי שיטה שנדרשנו להעתיק אותם ובלי זה הפרויקט לא היה קיים וזה חשוב. אנחנו משתדלים מאד לערב את הרשויות ולהציג את עמדותינו וממשיכים לעבוד".

בהמשך שאל ארנון את עו"ד גלעד מעוז ממשרד אפשטיין רוזנבלום מעוז המייצג גופים רבים במשק על התגובות לתעריפים.

עו"ד מעוז השיב כי "גם אם זה פוגע לנו בפרנסה, בהסדרת מונה נטו עודד דייק בדבריו. הרגולטור עשה התקדמות, הקשיב לרחשי הלקוחות והיזמים. קיבלנו התייחסות קונקרטית ומהירה יחסית – יישר כוח לרגולציה. עם זאת, השורה התחתונה היא שגם אם יש 40-60% במונה נטו, אנחנו לא רואים שהשוק הסולארי מוביל אל המונה נטו. אני חושב שבאמת ברמה המשפטית נפתרו הבעיות אבל הבנק לא מבין איך הוא יכול לממן, אין יזמים שנכנסים לתמונה, ולכן נכנסים אותם שחקני ציו, אבל ככה לא בונים שוק. בסוף את השוק בונים שחקנים כמו ג'ון שיודעים להוביל את השוק ולהביא מימון, ופה אנו רואים בעיה קשה במונה נטו. בסופו של דבר זה ייפתר אם יוסיפו פרמיה של כמה אגורות. אנחנו חוששים שהמונה נטו לא יעבוד בגלל בעיות פיננסיות".

עוד הוסיף עו"ד מעוז כי "הדבר השני שאנחנו עדים לו הוא ההתעללות ביזמים. הם צריכים להציג היתר לכביש, היתר השבחה, ויש המון הוצאות שהיזמים מתמודדים איתן ואין לדבר סוף. צריכה להיות מנהלת, סדר, מישהו שיודע לדבר עם ועדות התכנון – שתהיה ודאות".

ארנון מעוז שאל את איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות האנרגיה המתחדשת, על מצב האופטימיות שלו. "עכשיו כשאני יושב פה אני שומע 'אורי יוגב' (מתייחס לכוונה של ועדת יוגב לקצץ ביעדי הממשלה לשילוב האנרגיות המתחדשות) כל מה שאנחנו מדברים עליו עכשיו לא יקרה ומישהו רוצה לסגור לנו את הברז. כרגע רק משרד האנרגיה עוזר לנו ורגולטורים אחרים צריכים לחשוב אם הם עוזרים לנו גם".

"יש פתרון שיאיץ את המונה הנטו למקומות חדשים. אני מזכיר שהעלויות המשקיות של מונה נטו לא קיימות. צרכנים יכולים לעבור למונה הזה בקלות ולייעל את רשת החשמל. צריך לפרגן על הסדרת המונה נטו. רשות החשמל כנגד כל הרגולטורים ייצרה הסדרה יש מאין בלי החלטת ממשלה".

איתן שאל "מהו הדור הבא של המונה נטו? היום אנחנו רואים גגות חלקיים: יקימו מונה נטו אבל הגג יישאר חשוף בהתאמה לגודל הצרכן. למה זה צריך לקרות? כל שטח חשוף הוא פוטנציאל לייצור חשמל אז בואו ננסה לחשוב איך עושים את זה. משהו לא בסדר אם לא כל הגג מלא במתקני ייצור חשמל. הצרכנים יכולים בחוט מאריך להתחבר לחשמל, אז למה שיקנו חשמל מתחנת כוח?"

ענת אורן אלעד מחברת חשמל אמרה "התחושה שלי היא שיש פה "מישמש" גדול – עקרונות, הסדרות. מישהו צריך לעצור ולראות מהי טובת המשק, ולא סתם לזרוק סיסמאות. אני חושבת שחברת החשמל כן בעד אנרגיות מתחדשות ורוצה לעזור ליזמים. מה שחשוב זה לא בהכרח המהירות אלא איכות ההסדרות. צריך לחשוב על כל הפרטים. חשמל זה מוצר מסובך, צריך לדאוג לבטיחות. אי אפשר להסתכל רק על חברות שיש להם קשיים ורק על הרצון לקדם את השוק כי יש להסתכל על טובת המשק. הדרך היחידה שהמשק יסבסד את האנרגיות המתחדשות זה אם הן יהיו טובות למשק".

עוד הוסיפה אורן אלעד כי "צריך למצוא אתרים לא רק שיש בהם שמש אלא שיש בהם צריכה. צריך לתמרץ צרכנים שמקימים להם מתקני ייצור ושווה למשק לתמרץ אותם בתעריפים גבוהים. מונה נטו יצבור תאוצה אם צרכנים יקימו מתקנים אבל כרגע הגורמים שמנסים להיכנס לשוק לא עושים זאת. בשנת 2013 כל הצרכנים של חברת חשמל שילמו 720 מיליון שקל על המתקנים הפוטו-וולטאיים".

בהמשך שאל מעוז את ג'ון כהן, מנכ"ל ערבה פאוור, האם יצרנים סולאריים יוכלו להיכנס לתמונה בעתיד הקרוב.

כהן השיב כי היצרנים הסולאריים יוכלו להכנס לתמונה, בהתקיים 3 תנאים משולבים: א'. ליזמים יש הרבה עבודה. היעילות הנוספת שנצטרך להפיק מכל שדה היא בחובתו. ב'. לצוות שמונה על ידי דו"ח קנדל יש עבודה רבה שתביא עוד סוגיות רבות להתמודד איתן. היופי שהתמודדות עם אותם החסמים הוא שלהסיר אותם לא דורש להעמיס עלות כלשהי על המשק הלאומי והיא עושה תהליכים זולים ויעילים יותר ליזמות. ג'. אפשר לחסל את הכפילויות של הרגולטור ומשרד האנרגיה, והרגולציה אם וכאשר תיבנה באופן שיחסוך ליזמים, תהיה עוד התייעלות והוזלה שתעזור לבנות מודל עסקי שיוביל למיזם סולארי.

עו"ד מעוז אמר "אני חושב שזה קורה בפועל. פרויקט תמנע שכולם מחכים לו למשל. היזמים מחכים וברגע שבצד שאמור להכריע (ממשלה, הרשות וחברת חשמל והמנהל) יתכנסו ויכריעו, זה יקרה. יש פה תעשייה שלא יכולה להמתין יותר. יש פה עובדים שמחכים וכבר צריכים לפתח את הפרויקט הבא, מה שידרוש יותר תשומת לב מהרגולטור".

דני דנן אמר "אני פחות אופטימי כי מצב ייצור הסיליקון לא מתקדם בצורה משמעותית. הסיכוי היחיד להאיץ זה להביא פרמיית ייצור משמעותית ואז נוכל להאיץ את קצב ההתקנות בצורה משמעותית. או לחילופין אם יהיו פיתוחים טכנולוגיים משמעותיים. ברגע שבתים וגופים יוכלו לאחסן את החשמל תהיה פה תחרות אמיתית על ליבו של הצרכן".

אגמון אמר כי בסופו של דבר מדינת ישראל תצטרך לדעת לפתח את הטכנולוגיה. "נחטיא את המטרה אם נקדם אנרגיות מתחדשות בלי לקדם את נושא האנרגיה. יש להפריד בין מקום הייצור למקום הצריכה. צריך לחשוב איך מייצרים חשמל בעלויות הגיוניות. הדו"ח האמיתי לא רק ייתן לכם את הנושא של התאגדות צרכנים – הוא גם ייתן את השקיפות למחיר החשמל. הבשורה האמיתית הוא שקיפות המחיר לציבור וכך נדע איך אנרגיות מתחדשות משתלבות בתמונה".