כך אמר יובל זוהר, נציג משרד האנרגיה, בכנס תשתיות ה-5 לענף האנרגיות המתחדשות

"עד 2020 אולי נגיע ל-8% אנרגיה מתחדשת, בכפוף לעמידה ביעדי התייעלות אנרגטית"

במהלך כנס תשתיות ה- 5 לאנרגיות מתחדשות שנערך בשבוע שעבר דיבר יובל זהר, נציג משרד האנרגיה, על הענף מנקודת המבט הממשלתית:

"המדיניות המקורית משנת 2010 לשילוב אנרגיות מתחדשות במשק החשמל בישראל, כוונה להשגת יעד של 10% ייצור חשמל ממקורות של אנרגיות מתחדשות בשנת 2020 וממנה ניגזר ייצור שנתי של קצת פחות מ-6.5 TWH בשנת היעד.על בסיס מדיניות זו בלבד ובהתחשב בתחזית קצב ההתממשות של הקמת המתקנים באנרגיות מתחדשות, לא סביר שנגיע ל-10% בשנת 2020, אולי לכ-8% בכפוף לעמידה ביעדי התייעלות אנרגטית (חיסכון של 20% בביקוש המשקי לחשמל ב-2020). אנו שוקדים בימים אלו על עדכון המדיניות בתחום האנרגיות מתחדשות, במטרה לאפיין את הצעדים הנדרשים לצורך השגת היעד.

"סטטוס הקמת המתקנים באנרגיות מתחדשות: עד היום בוצעו סגירות פיננסיות המייצגות היקף כולל של קרוב ל-500 מגה-ואט, בכלל זה 230 מגה-ואט של מתקני PV גדול ועוד 270 מגה-ואט של PV בינוני. בפועל, מחוברים כיום לרשת החשמל מתקנים המייצרים חשמל ממקורות של אנרגיות מתחדשות בהספק מותקן כולל של כ-430 מגה-ואט על פי הפילוח הבא: 250 מגה-ואט למתקני PV  קטן, 160 מגה-ואט PV בינוני ועד סוף השנה אנו מעריכים שסגמנט ה-PV הבינוני יתממש ברובו המוחלט ויגיע ל-270 מגה-וואט. ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת בשנת 2012 הגיע ל-0.7% מתוך סך הביקוש המשקי לחשמל. לגבי 2013 אנו עדיין לא סגורים על הנתונים אבל מדובר בסביבות אחוז, אולי קצת יותר.

"דו"ח ועדת קנדל הוא בבחינת סנונית ראשונה לכיוון של הסדרת שוק האנרגיות המתחדשות תוך התייחסות למחיר הכלכלי כמחיר יעד. אמנם, מבחינה לגאלית תעריפי החשמל אינם נקבעים לפי עקרון התועלת אלא לפי עקרון העלות, אבל הדברים הם חומר למחשבה בכיוון הנכון.

"אנחנו לעתים משווים עצמנו לשווקים בינ"ל אחרים. אמירה זו נכונה גם לגבי שוק האנרגיות המתחדשות. אם בוחנים למשל תחזיות במדינות ה-OECD בתחום האנרגיה המתחדשת, הרי על פי סוכנות הדיווח האמריקאית (Energy Information Admin.), נתוני ייצור חשמל בפועל בשנת 2012 עמדו על 20.7% ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים במדינות ה-OECD (מכלל זה 13.2% ממקורות הידרו-אלקטריים ו-7.5% ממקורות המוגדרים non-hydro שזה אומר אנרגיית שמש, רוח, ביו-גז / ביו-מסה, גאותרמי ואחרים. התחזית שם ל-2020 עומדת על כ-24% ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים , מכלל זה כ-11% ממקורות non-hydro וכ-13% מיוחס לייצור חשמל ממקורות הידרו-אלקטריים. כידוע, פוטנציאל הפקת החשמל בישראל ממקורות הידרו-אלקטריים הוא זניח ולכן בסיס ההתייחסות הראוי הוא ביחס לשאר מקורות האנרגיות המתחדשות. בישראל, הטכנולוגיות המובילות באנרגיות מתחדשות שעליהן יושתת השוק הן PV, תרמו סולאר, רוח וביו-גז / ביו-מסה.

"תחום האנרגיות המתחדשות אינו זקוק להצדקות מחודשות. חשיבות התחום אינה מוטלת בספק, הוא מציב בפני קובעי המדיניות אתגרים מורכבים ומערב אלמנטים שונים לרבות חזון, ערכי קיימות, אנרגיה ירוקה ועוד. הייתי אתמול בישיבה של וועדת הכלכלה של הכנסת ושמעתי את יו"ר הוועדה, ח"כ  אבישי ברוורמן אומר שיש תחושה שהתחום של האנרגיות המתחדשות קצת ירד מהפוקוס בגלל נושא גילוי הגז הטבעי, וזוהי אמירה שאפשר לדעתי לקבל. הסדרת השוק אינה חפה מבעיות. יש בקהילה היזמית טענה בדבר עודף רגולציה אך יש לזכור שהדבר מאפיין התפתחות של שווקים חדשים, יש עניינים הקשורים להליכי תכנון סטטוטוריים, קשיי מימון, סוגיה של מחיר הקרקע, מסוג העניינים והקשיים שיזמים חווים בשוק כמו גם בשווקים אחרים.

"לאור הדברים שנאמרו, חשוב לציין שני אתגרים עיקריים: ההיבט הטכנולוגי – אספקת האנרגיה הסולארית, כמו גם אנרגיית הרוח, סובלת מבעיית זמינות כמו גם השפעה על יציבות הרשת. להערכתי, כניסה של פתרונות אגירת אנרגיה ברי מימוש מסחרי, יכולה לשנות את ההתייחסות לאנרגיה המתחדשת מול החלופה הקונבנציונאלית. התחרות לא תהיה מלאה כל עוד קיים חוסר היכולת של אנרגיה מתחדשת לתת מענה בשעות שיא הביקוש לחשמל. האתגר השני נוגע להיבט המאקרו כלכלי – במצב הקיים, הקמת שוק האנרגיות המתחדשות בהיותה מבוססת על תעריפי הזנה, משיתה עלות משקית עודפת במשק החשמל. פה מדובר כבר בעניין של סדרי עדיפויות ובבחינה כלכלית. כשקובעים את תעריפי החשמל, העלות הזו רצה איתנו לפחות ל-20 שנה. אם נסתכל למשל על משק החשמל הגרמני, צפי לעלות עודפת של כ-21 ביליון יורו בשנת 2014 שהם צריכים לספוג, יוצר מעמסה כלכלית ולראייה תעריפי החשמל הגבוהים יחסית בגרמניה. בסופו של דבר, במשק שלנו, העלות העודפת נלקחת בחשבון כשבאים לדבר על תעריף החשמל, מה גם שזהו עניין בעל רגישות פוליטית".