"ההגנה של צה"ל על מתקני הגז במים הכלכליים של ישראל היא חלקית, עקב האמצעים הבלתי מספקים שיש באפשרות צה"ל להקצות למשימה זו" – כך קובע דוח של מבקר המדינה

מבקר המדינה: ההגנה על תשתיות הגז הטבעי של ישראל – חלקית

בתמונה: פלטפורמת ההפקה של מאגר תמר. גז טבעי. צילום: אלבטרוס

"ההגנה של צה"ל על מתקני הגז במים הכלכליים של ישראל היא חלקית, עקב האמצעים הבלתי מספקים שיש באפשרות צה"ל להקצות למשימה זו" – כך נקבע בדוח שפורסם בשבוע שעבר על ידי משרד מבקר המדינה.

גילויי הגז הטבעי בתחום המים הכלכליים של ישראל הם בעלי חשיבות כלכלית ואסטרטגית רבה למשק הישראלי, ומשום כך עלולים מתקני הגז לשמש יעד לפגיעה מצד מדינות עוינות וארגוני טרור. "מזכ"ל החיזבאללה, חסן נסראללה, אף השמיע איומים מפורשים לפגוע באסדות הגז של ישראל. לפגיעה במתקני הגז עלולות להיות השפעות כלכליות ואסטרטגיות משמעותיות על ישראל ולגרום לשיבושים משמעותיים במהלכם התקין של החיים בישראל", נכתב בדוח.

משרד מבקר המדינה בדק את נושא ההגנה על מתקנים ותשתיות להפקת גז ונפט בים בגופים העיקריים המעורבים בכך: צה"ל, המל"ל (המטה לביטחון לאומי) ומשרד הביטחון. סיכום הביקורת נעשה בדצמבר 2013. במועד הסיכום נמצא כאמור שההגנה של צה"ל על מתקני הגז במים הכלכליים היא חלקית.

צה"ל התריע כי הסחבת גורמת לדחייה במועד אספקת ההגנה על המתקנים

בנובמבר 2010 החל המטה לביטחון לאומי בעבודה לצורך גיבוש הצעהת מחליטים להחלטת הקבינט הביטחוני בנוגע לגורמים שיהיו אחראים להגנה על מתקני הגז בים והאמצעים הנדרשים לשם כך. ההצעה כוללת את תוכנית ההגנה העתידית של צה"ל על תחום המים הטריטוריאליים ו"המים הכלכליים" של ישראל. בפועל הוצגה לראשונה הצעת המחליטים לדיון ולאישור בקבינט הביטחוני רק באפריל 2013.

מהביקורת עולה, כי בזמן שעבודת המטה התנהלה בעצלתיים, בצה"ל ניסו לקדם החלטה: באוקטובר 2013 מסר צה"ל למשרד מבקר המדינה, כי "דחייה במועד קבלת ההחלטה משמעותה דחייה במועד שבו יוכל צה"ל לספק מענה [שלם] להגנה במרחב המים הכלכליים".

בנובמבר 2013 התקבלה החלטת הקבינט הביטחוני (מס' ב/53) בעניין, ובמסגרתה הוטל על צה"ל "לפעול להגנת האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל בתחום האנרגיה באזור הכלכלי הבלעדי". ההחלטה מפרטת, בין היתר, את תכולות מערך ההגנה המרחבית במים הכלכליים ואת התקציב להקמת מערך זה ולהפעלתו.

כפי שעולה מלוח הזמנים להצטיידות הכלול בהחלטה ב/53, קיימות עדיין פעולות שעל צה"ל להשלים בתוכנית ההגנה העתידית.

המבקר קבע כי בהיעדר החלטת קבינט המאשרת את תוכנית ההגנה על מתקני הגז בים, בין השנים 2010 עד 2013 לא יכלו צה"ל ומשרד הביטחון לנקוט צעדים למימוש תוכנית הגנה זו, בה בעת שחלק ממתקנים אלו כבר החלו לפעול והם משמשים יעד לפגיעה.

בנוסף, מהחלטה ב/53 עולה, כי תוכנית ההגנה העתידית של צה"ל עדיין חלקית. המל"ל לא פירט במסמכי סיכום עבודת המטה שהגיש לקבינט הביטחוני את המשמעויות הנובעות מיכולת ההגנה הנוכחית.

מי יגן על המתקנים בעת חירום?

מי שמבצע את האבטחה המקומית על מתקני הפקת הגז בים, בשגרה ובחירום הן חברות אבטחה פרטיות. כיוון שמתקני הפקת הגז בים אינם מוגדרים כ"מפעל חיוני" על פי חוק שירות עבודה בשעת חירום, לא ניתן לחייב את המאבטחים המוצבים עליהם ב"שירות עבודה" בעת חירום. בנוסף לכך, כיוון שמאבטחים אלו הם בדרך כלל יוצאי יחידות קרביות, העשויים להיקרא לשירות מילואים בעת חירום, הם לא יוכלו בתקופה כזו להמשיך ולמלא את תפקידם באבטחה. בביקורת לא נמצא שנושא זה נדון בין שר הכלכלה לבין שר הביטחון. כמו כן, סוגיות אלה לא עלו בהצעת המחליטים לקבינט הביטחוני, והן אינן נזכרות בהחלטה ב/53.

 סיכום והמלצות המבקר

נוכח העובדה שעדיין קיימות פעולות שעל צה"ל להשלים בתכנית ההגנה העתידית, על צה"ל לפעול בהתאם להחלטה ב/53 כדי להקטין עד כמה שניתן את הסיכון לפגיעה במתקני הגז בעת הנוכחית. במסגרת זו ראוי לבחון גם דרכים להקדמת רכש אמצעים שאושרו כחלק מתוכנית ההגנה העתידית.

על משרד הכלכלה, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים ומשרד הביטחון, לבחון כיצד להבטיח שאבטחת מתקני הפקת הגז בים תישמר גם בעת חירום או בעת לחימה. אם יתגלעו חילוקי דעות בין גופים אלו, עליהם לפנות אל המל"ל, שנקבע בהחלטה ב/53 כ"גורם מסדיר", לצורך הסדרת הסוגיה.

לצורך הסדרת ההגנה על מתקני הגז בים, נדרשת החלטה של הקבינט הביטחוני שתאשר תוכנית הגנה שבצדה תקציב.

נוכח האיומים המפורטים לעיל ומשום שעדיין קיימות פעולות שעל צה"ל להשלים בתוכנית ההגנה, התמשכות עבודת המטה האריכה את התקופה שבה מצויים מתקנים אלו בסיכון. סיכון זה לא חלף עם קבלת החלטה ב/53. כפי שעלה בביקורת, האיומים על מתקני הגז ומשך הזמן הנדרש למימוש ההחלטה לצורך שיפור היכולת של צה"ל היו ידועים גם למל"ל בעת שערך את עבודת המטה (שהחלה כאמור ב-2010), והיו אמורים להביא לקיצור לוח הזמנים עד לקבלת החלטה בקבינט הביטחוני.

נוכח חשיבות נושא ההגנה על מתקני הגז בים ומשמעויותיו הכלכליות, הביטחוניות והאסטרטגיות, ובהסתמך על תפקידי המל"ל כפי שנקבעו בחוק המל"ל, היה על המל"ל לנתח במסגרת עבודת המטה שערך את החלופות שהועלו, ולפרט לגבי כל חלופה את עלותה ואת רמת ההגנה שהיא מעניקה, כדי שיוכל להציגן במסגרת הדיון שהתקיים בקבינט הביטחוני. הצגת מספר חלופות לשרים החברים בקבינט הביטחוני היא חיונית, מאחר שהיא מאפשרת להם לקיים דיון המבוסס על מידע מפורט בנוגע ליתרונות ולחסרונות של כל אחת מהחלופות, הן בהתייחס לעלותה הכספית והן בהתייחס למשמעויותיה המבצעיות.