השר נאם בוועידה הלאומית לאנרגיה של המכון הישראלי לאנרגיה שנערך היום. בוועידה נאמה גם מנכ"לית משרד האנרגיה, אורנה הוזמן-בכור, והתייחסה לנושא הרגולציה

שר האנרגיה: "כשתסתיים ועדת יוגב נקים ועדה לרפורמה במשק המים"

שר התשתיות הלאומית, האנרגיה והמים, סילבן שלום, נאם הבוקר (ב') בוועידה הלאומית לאנרגיה של המכון הישראלי לאנרגיה שנערכה במלון הילטון בת"א. בנאומו אמר כי "לפני שנה כשנכנסתי לתפקיד היו הפגנות גדולות נגד ייצוא הגז הטבעי. החלטתי להגדיל את כמות הגז הטבעי שתישאר בארץ ל-60%. קבלנו החלטה לחייב את החברות למסור לנו את החוזים שהן עושות. הצלחנו לעשות גם שינוי גיאו-פוליטי כשהעולם מסתכל עלינו אחרת לגמרי, והקמנו את ועדת יוגב לבדיקת הרפורמה בחברת החשמל. דיברנו גם על הצורך בהוזלת תעריפי המים והם כבר ירדו ב-5%".

השר התייחס לאירועים האחרונים באוקראינה מההיבט של תחום האנרגיה ואמר ש"נושא האנרגיה הוא הנושא המרכזי שבו מתחיל ונגמר הכל. לדוגמה, צינור הגז הטבעי שנמתח בין רוסיה לאירופה עובר באוקראינה, צינור שאחראי על אספקה של 25% מהגז הטבעי באירופה".

"כאשר יש לנו גז טבעי, כבר יש לנו חיסכון של מיליארד ₪ בחודש בעלויות אנרגיה. כשנגיע לתפוקה מלאה ב-2015, נגיע לחיסכון של 2-3 מיליארד. למשל, מפעל שניב באופקים חוסך 50,000 ₪ בחודש. חברות אחרות בנגב חוסכות 3-4 מיליון ₪ בשנה. זה מוביל לשינוי דרמטי. ככל שעלויות האנרגיה זולות, זה מצריך להסתכל על מה קורה בחברת החשמל, שלאורך שנים השתמשה בסוגים שונים של דלקים, דבר שהיה מאוד יקר. היום מתבקש שינוי דרמטי. לכן סיכמתי עם שר האוצר על הקמת ועדה לבדיקת רפורמה בחברת החשמל בראשות אורי יוגב. הוועדה הוקמה באוגוסט ואנו קרובים לקבל את המסקנות הסופיות שיובילו לשינו דרמטי, שיוביל להוזלת עלויות, ולייצור פרטי בהיקפים גדולים ומשמעותיים. חברת החשמל תצמצם את מספר העובדים, יבוטלו ההטבות, ננפיק את חברת החשמל, ומהלכים אלה יעמידו את החברה על הרגליים. הכל לטובת ציבור הצרכנים. אנו חושבים שמהלך זה לא יהיה שלם ללא הוזלת התעריפים".

 השר התייחס למהלך המשמעותי של רפורמה במשק המים ואמר כי "המהלך הבא המידי באופן טבעי יהיה הוזלת תעריפי המים, כיוון שמשרד זה הוא חוד החנית בהוזלת יוקר המחייה. כבר סיכמנו עם שר האוצר, שמיד לאחר שתסתיים עבודת וועדת יוגב, נודיע על הקמת ועדה חדשה לרפורמה במשק המים".

השר הוסיף ש"אם מחירי המים יורדים, זה יוביל לירידה במחירי מוצרי הצריכה השונים, דבר שיוביל למאבק הוגן בין הייצור המקומי לייבוא. זה מאבק אמיתי ביוקר המחייה".

כמו כן אמר השר ש"גם חוק משק הדלק, אנחנו יושבים עליו, נגבש אותו בצורה נכונה וטובה. כאשר יהיה חוק עם רגליים איתנות נוכל להעביר את הבשורה. זה חוק שהתחיל בעבר את קו המגמה של התחרות מול גופים גדולים ומול מכרזים גדולים".

מנכ"לית משרד האנרגיה: "לא ייתכן שהנחת צינור גז טבעי, נמשכת כל כך הרבה זמן ולא הגיוני שהקמת תחנת כח, לוקחת למעלה מעשור"

אורנה הוזמן-בכור, מנכ"לית משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, דיברה אף היא בוועידה. בדבריה התייחסה הוזמן-בכור לנושא הרגולציה ואמרה כי "אי אפשר להתייחס לשינויים מבניים, מבלי להתייחס לנושא משמעותי שמהווה חלק מהם. נושא שכולם מרבים לדון בו, וכולם מרבים לעסוק בו: הרגולציה, והרגולטורים. יש כאלה שחושבים שיש עודף רגולציה, יש כאלה שחושבים שיש עודף רגולטורים – יש כאלה שחושבים שאין מספיק מזה ומזה משק האנרגיה סובל מעודף רגולציה אשר משתק את היכולת לפתח אותו. לא ייתכן שהנחת צינור גז טבעי, נמשכת כל כך הרבה זמן ולא הגיוני שהקמת תחנת כח, לוקחת למעלה מעשור. אני בטוחה שניתן לקצר את התהליכים בצורה משמעותית ואני אפעל לשם כך. בעיית הזמן, היא תוצאה של עיכוב וביצוע של החלטות, אשר נובעות ממאבקי כוחות, וטשטוש תחומים בין הרגולטורים השונים".

הוזמן-בכור הוסיפה ש"החלטה על הנחת צינור להובלת הגז הטבעי, הקמת מתקן קבלה, סוגיית הייצוא, רפורמה בחשמל ואופייה , תחנה D, כמויות התפלה – החלטות כאלה, שהן כבדות משקל, חשובות ומשמעותיות למשק הישראלי – נמשכות זמן רב מדי. וכך, בגלל כל מיני גורמים: ריבוי ידיים שבוחשות, משפטיזציה של הרגולציה, אנשים שרוצים להטביע את חותמם, מעורבות של בתי משפט, והתנהלות של חלק מהשחקנים בענף – התוצאה היא: תהליכים מתארכים, נמשכים ונמרחים – ונגרמת פגיעה במשק החשוב כל כך, משק האנרגיה והמים. וכשאני אומרת שהתוצאה לא טובה, אני מתכוונת שהיא לא טובה לאף גורם: לא ליזמים ובוודאי לא לצרכן, שמבחינתנו הוא המרכז".

בנוגע לפתרון לנושא, אמרה הוזמן-בכור כי "אין פתרונות קסם, אבל אני יכולה להבטיח דבר אחד: סוגיית הזמן, היא נושא שנמצא אצלנו בעדיפות גבוהה. והמטרה שלנו היא שנושאים יוכרעו בלוחות זמנים סבירים, שיהיו קצרים הרבה יותר מהמצב הנוכחי. צריך להסדיר את המשק ואת תנאי הרגולציה כך שיאפשר קבלת החלטות ואת יישומן. ולכן, בטווח הזמן של השנתיים הקרובות, מה שדרוש, זה סינכרון טוב יותר בין כל הגורמים. אני מאמינה גדולה בשולחן עגול, סביבו יושבים כולם. וכך, מתקבלות החלטות בלוח זמנים סביר, תוך הסכמה הדדית".