כ-5% מכלל האוטובוסים באירופה מונעים בגז טבעי וההיקף צפוי רק לעלות בשנים הקרובות", טוען פרנק הייברלי, סגן נשיא מחלקת תחבורת גז בחברה הנורבגית Hexagon Lincoln. צפו בסירטון מהוועידה

פרנק הייברלי: "CNG בתחבורה הציבורית – חלופה מוכחת לדיזל"

בתמונה: פרנק הייברלי בוועידת גזטק ישראל 2014. צילום: גונן גלין

כתבת: איריס פוטרוך

"אני נרגש לחלוק עם ישראל את התגליות האחרונות בתחום הגז, ולחלוק איתכם את הידע שלנו בתחום התחבורה הציבורית המונעת בגז", כך אמר מר פרנק הייברלי, סגן נשיא מחלקת תחבורת גז בחברה הנורבגית Hexagon Lincoln, בוועידת גזטק שנערכה היום ואתמול בתל אביב.

הייברלי, מהנדס מוסמך בהכשרתו, כיהן בתפקידים בכירים בתחום המכירות של CNG מסוג 4 צילינדרים ומערכות אחסון עד לפני כשנה, אז החל בתפקידו הנוכחי. הוא בקיא בפרטים הטכניים והרגולטוריים האירופים והבינלאומיים של אוטובוסים ומכוניות נוסעים העובדים על CNG.

הקסגון היא חברה נורבגית נסחרת ובעלת נוכחות עולמית ושותפים רבים באסיה ובדרום אמריקה. ארה"ב היא שוק גדול עבור הקסגון והיא עוברת כעת מהפכה דומה לזו המתרחשת בישראל בתחום הגז הטבעי והמעבר לשימוש בו בתחבורה הציבורית. הקסגון בונה מוצרים ללחץ גבוה כגון מיכלים, יחידות אחסון וצילינדרים מרוכבים. בין לקוחותיה של החברה נמנות כמה מחברות הגז הגדולות ביותר בעולם כגון Primagaz ו-Vitogaz, חברות אנרגיה כגון AGA ו-NG Advantage וחברות רכב כדוגמת וולבו, מרצדס ועוד.

להקסגון 50 שנות ניסיון בייצור צילינדרים מורכבים עבור רכבי גז טבעי ולהפצת גז ו-20 שנות נסיון בייצור צילינדרים מרוכבים מסוג 4. מאז 2005 ועד היום חווה החברה צמיחה משמעותית בדרישות השוק לייצור צילינדרים בהיקף של מיליארדי דולרים.

מגמות CNG בעולם

במדינות רבות באירופה כגון שבדיה, נורבגיה והולנד,מגמת השימוש באוטובוסים המונעים ב-CNG מתרחבת ובתורכיה מתכוננים ליישום של CNG באוטובוסים שלהם. באיטליה וצרפת, כשהחלו בהטמעת האוטובוסים המונעים ב-CNG, התייאשו במהרה בשל בדיקות הצילינדרים המסורבלות שיש לבצע מדי 3 שנים ובשל תקני בדיקות מחמירים. כיום, מספר הייברלי, כ-5% מכלל האוטובוסים באירופה מונעים בגז והיקף זה צפוי לעלות בשל העלויות הגבוהות של הדיזל תחת תקני EURONORM 6, ובשל הפופולריות ההולכת וגוברת של רכבים הממונעים בגז ביו כדלק נייטרלי מבוסס פחמן דו חמצני. עדיין נותרו מספר אתגרים בשימוש בגז נטבעי הדחוס כגון עלויות הגז הגבוהות, הפוליטיקה המעורבת, המיסוי והצורך בבדיקות חוזרות של הרכבים וחלקיהם.

ארה"ב, טוען הייברלי, שונה מאירופה בכך שהיא נותנת לשוק להחליט מהו סוג האנרגיה המועדף עליה. בארה"ב יש שימוש נרחב ב-CNG בעיקר בערים הגדולות וישנם אלפי אוטובוסים המונעים ב-CNG. מגמת השימוש ב-CNG נפוצה יותר בשל מספר תקנות קטן יותר ובשל מחירי גז נמוכים יותר. לגז טבעי עלות נמוכה יותר, הוא מגיע מאוצרות הטבע של המדינה, מייצר מקומות עבודה וניתנים מענקים פדרליים בתחום. מבחינה מוניציפלית, כל עוד לעיריות יש תקציב הן ישקיעו באוטובוסים מבוססי גז. ב-2013 כ-35% מהאוטובוסים בארה"ב פעלו על CNG, וצמיחה נוספת צפויה בקרוב בזכות מהפכת פצלי הגז.

ברוסיה, בדומה לישראל, השימוש בדלק נוזלי הוא הנפוץ ביותר והם החלו בפיתוח רחב היקף כיוון שהבינו שעליהם להשתמש יותר בגז הטבעי שלהם. עיקר המוטיבציה להשקעה בפיתוח מגיעה שם מהירידה הצפויה בייצוא הגז. התהליך ייקח זמן כיוון שהם נשענים על משאבים מקומים ומכיוון שתעריפי הייבוא של ציוד ה-CNG הם גבוהים וזמינות הטכנולוגיה המקומית מוגבלת.

בהודו פסק בית המשפט העליון בשנת 1998 שכל האוטובוסים יוסבו ל-CNG כדי לסייע בבעיית זיהום האוויר, ומאז החל תהליך הסבה של התחבורה הציבורית ל-CNG, אך ישנם עדיין אתגרים הקשורים במס ורגולציה.

באוסטרליה גובר השימוש ב-CNG בערים גדולות, אך מספר בעיות בטיחות הנוגעות לאחסון CNG קלקלו מעט את המוניטין של CNG. האתגר הגדול נותר השרפות באוטובוסים בתקופה של טמפרטורות גבוהות, דבר שיש לו השלכה גם לגבי ישראל והקיץ הישראלי.

CNG מול דיזל

במוקד הפיתוח של תשתית ה-CNG  נמצא השימוש ב-CNG לתחבורה הציבורית העירונית, ואחריו מגיעים הציים המפעליים והצרכנים הפרטיים. הייברלי סקר את ההבדלים בין ה-CNG והדיזל: היתרון הגדול ביותר של CNG היא עלות הדלק הנמוכה ומידת זיהום האוויר הנמוכה שלו. יתרונות נוספים הם צורך נמוך יותר בטיפולי פליטה. חסרונותיו של ה-CNG הם עלות הדחיסה הגבוהה, הצורך במתקני אחסון גדולים וכבדים וענייני בטיחות. יתרונותיו של הדיזל נמצאים בצפיפות דלק גבוהה יותר, תשתיות תדלוק זמינות ועלות אחסון נמוכה,וחסרונותיו הם העלות הכוללת תחת תקני EURONORM 6, פיתוח מיושן ותלות בנפט. במדינות כמו ישראל וארה"ב ה-CNG יאפשר עצמאות מהתלות בנפט.

הייברלי עסק בתקני התכנון הבינלאומיים, וסיפר כי התקנים האירופים ל-CNG  מדברים על לחץ של 200 בר הנשמר בטמפרטורה של 15 מעלות צלזיוס, לעומת התקן האמריקאי המגדיר לחץ של 248 בר בטמפרטורה של 21 מעלות צלזיוס. התקנים השונים עוצבו על-פי סטנדרטים דומים והשוני ביניהם אינו משמעותי והוא קשור לזמן הקצר יותר שנדרש עבור בדיקות תקופתיות על פי התקן האמריקאי. התקן הטוב ביותר עבור בדיקה חוזרת של הצילינדרים  לדעתו של הייברלי, הוא תקן 19078 ISO. הוא מגדיר היטב את תקני הבטיחות הנדרשים ומתי יש לבדוק מחדש את הצילינדרים.

בהמשך עבר הייברלי לעסוק באחסנת צילינדרים ונושאי בטיחות הקשורים בהם וביניהם תכנון וייצור, אופרציה, אחסנה ומקרי שריפות. במוקד ענייני הבטיחות נמצא עניין התכנון, הייצור וההפקה של הצילינדרים. ישנם 4 סוגי צילינדרים ויש להמנע מסוג 2 שאינו מומלץ לשימוש. סוגים 1 ו-3 ידרשו יותר בדיקות הידראוליות חוזרות, ואילו צילינדר מסוג 4 הוא הטוב ביותר.

לאופני התקנת הצילינדרים יש גם השפעה גדולה על הבטיחות  – הם עשויים לנוע, הגומי מתבלה, ישנה קורוזיה של המתכת ועוד. הייברלי הציג את ההבדלים בין התקנה משוכלת של הצילינדרים, שיתרונותיה הם גישה נוחה מהצד אל הצינורות והשסתומים, יעילות במקרה של תאונה חזיתית ואידאליות עבור אוטובוסים ארוכים, וחסרונותיה הם עלות ומשקל. זאת לעומת התקנה אורכית שהינה קלה יותר ועלותה נמוכה יותר והיא משתמשת בפחות צילינדרים ועל כן בפחות נקודות חיבור, אך תחזוקתה דורשת גישה לגג האוטובוס.

נושא בטיחות נוסף יכול לנבוע משסתומים שדולפים בשל איכות הגז, מנועים שמתחממים, דליפות במערכת הפיקוח על מידת דחיסות הגז והתלקחות של בית הגלגל. כל אלה עלולים להוביל להתפוצצות של כלי הרכב, תאונות ושרפות. שרפות באוטובוסים נראות מבחוץ כמו פיצוץ והן מושכות תשומת לב חדשותית. את האש מזהים לרוב בשלב מאוחר מדי כיוון שהיא מתפשטת במהרה ולכן חשיבותה של הפקת צילינדרים ותכנונם על פי תקני בטיחות חשובה כל כך.

התאונות נגרמות בעיקר מארועי התנגשות עם גשרים, כניסה למנהרות, פינות של מרפסות או התנגשות ברכב כבד אחר. על פי רוב המערכות אינן אינן דולפות ועל מכבי האש להיות מיומנים בטיפול בתאונות מסוג זה. הכי חשוב הוא להוציא משימוש צילינדרים שנמצאו בהם פגמים או שהיו קשורים לתאונה.

לסיכום סקר הייברלי את הלקחים שנלמדו לאורך השנים בנושא הטמעת השימוש ב-CNG בתחבורה הציבורית, והסביר כי הוא מהווה חלופה מוכחת לדיזל, בטוח למדי, נקי וידידותי לסביבה. מנגד, שרפות באוטובוסים נותרות האתגר הגדול ביותר. לעיתים לוקח זמן יקר עד ששמים לב אליהן, הן נוטות לתפשטות מהירה וגורמות למערכת ה-CNG להתאוורר ולכן יש לתכנן היטב את מבנה האוטובוסים ואת פתחי החירום שלהם. פיצוץ עלול לגרום גם להתפזרות של חלקים רבים, ולכן המליץ הייברלי על חלוקה וארגון של הצילינדרים על גג האוטובוס כדי להפחית את האנרגיה של הפיצוץ, ובנוסף הציע להוסיף שכבת הגנה בליסטית לגג האוטובוס שתגן על הצילינדרים ותפחית את עוצמת הפיצוץ.

הייברלי הציע לישראל לא להחמיר מדי בתקנים כדי לא "להרוג" את המוטיבציה של היזמים ואת כדאיות השימוש ב-CNG. הוא הסביר כי הרגולציה הבינלאומית מתאימה גם לישראל וציין כי השוק הישראלי קטן מדי בהשוואה לשוק בארה"ב ולכן כנראה שלא יורכבו עבורו מוצרים ייחודיים בתחום ה-CNG.

הייברלי מאמין שבקרוב נראה יותר ויותר שימוש ב-CNG לרכבים מסוגים שונים, ואמר כי "כל הסימנים מצביעים על עתיד משגשג בזכות השימוש ב-CNG".