נציגי העמותה יעלו טיעונים קשים כנגד כיל ומפעלי ים המלח אל מול נציגיה של ועדת ששינסקי 2

אדם טבע ודין: לכיל חוב של 20 מליון ש"ח למנהל מקרקעי ישראל

ועדת ששינסקי 2 הבוחנת את סוגיית התמלוגים מאוצרות הטבע בישראל, מתכנסת היום (ב') למפגש נוסף, אך לאור נזקי הסופה ומזג האוויר הקיצוני, הדיון צומצם ויכלול את נציגיהן של החברות שיעלו לדיון דוגמת כיל. עמותת "אדם טבע ודין" שהייתה אמורה להופיע היום בפני הועדה נדחתה לראשית ינואר, אז תוצג עמדתה. עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל 'אדם טבע ודין' מסר כי "תחום משאבי הטבע בישראל הוזנח והופקר מזה שנים ארוכות והאינטרס של הציבור במשאביו נדחק. בפני ועדת ששינסקי עומד אתגר ליצור רפורמה משמעותית במדיניות הממשלה ביחס לניהול משאבי הטבע בישראל".

עו"ד ברכה יטען בפני הועדה כי יש להקים תשתית מידע לאומית על משאבי הטבע שתכלול מנגנון בקרה על יצוא של משאבי טבע, הטלת חובות דיווח מקיפות והטמעת עקרונות של שקיפות. לדבריו, תשתית הידע הקיימת כיום ביחס למשאבי הטבע הינה רעועה וחסרה. בחלק מהמקרים מידע גיאולוגי חיוני מצוי בידי היזמים בלבד וחובות הדיווח החלות עליהם אינן מספקות. "פערי המידע משליכים באופן ישיר על יכולת הרגולציה של המדינה, בתחום הפיסקאלי ובתחומים אחרים ולפיכך יש לחזק את תשתית הידע ביחס לכל משאבי הטבע", אמר ברכה.

עוד תטען אט"ד בפני ועדת ששניסקי כי יש לייעד את כספי התקבולים למטרות סביבתיות. לדברי העמותה השימוש במשאבי הטבע כיום יוביל לכך שבעתיד יתמעטו משאבים אלו ואף ייגמרו כליל, והדורות הבאים יאלצו להתמודד עם מחסור במשאבים ועם תוצרי הפגיעה הסביבתית הנגרמים משימושם. על כן, יש לייעד חלק ניכר מהתקבולים בגין משאבי הטבע למטרות סביבתיות, ובפרט למחקר ופיתוח של טכנולוגיות אשר בבוא היום יחליפו את השימוש במשאבי טבע מתכלים ויעניקו לדורות הבאים את איכות החיים אשר היו זוכים לה לו היו נהנים ממשאבי הטבע.

"ים המלח- מייצג את הפקרת משאבי הטבע בישראל"

'אדם טבע ודין' תקדיש חלק ניכר מהשימוע העתידי בפני ועדת ששינסקי לדיון בכל הנוגע לכי"ל ולמצבו של ים המלח. לדברי עו"ד דנה טבצ'ניק, ראש תחום כלכלה ומשאבי טבע באט"ד, ים המלח הפך לסמל המייצג את הפקרת משאבי הטבע בישראל.

"הפגיעה האנושה בים ובסביבתו זועקת את הצורך הדחוף לגיבוש מדיניות כוללת וארוכת טווח ביחס למשאבי הטבע המופקים מהים". כך לדברי טבצ'ניק. לעמדת 'אדם טבע ודין' יש להגדיל את חלקו של הציבור באמצעות בחינה של כלל ההיבטים הפיסקאליים הנוגעים לפעילות מי"ה (מפעלי ים המלח) ובהם שיעור התמלוגים, מיסוי הרווחים, תשלום על הזיכיון עצמו, ותשלום על העלויות החיצוניות של פעילות מי"ה. כמו כן, לעמדת 'אדם טבע ודין' יש להטיל מגבלות על "הכרטיס הפתוח" שניתן כיום למי"ה בנוגע לכמויות המשאבים המופקים מהים.

טבצ'ניק מוסיפה עוד כי על ועדת ששינסקי לבחון את דמי החכירה המשולמים בחוק על ידי מי"ה עבור השטחים המשמשים לפעילותם באזור. מפרסומים שונים בתקשורת עולה כי מזה עשרים שנה מסרבת מי"ה לעדכן את סכום דמי החכירה המשולמים על ידה למנהל מקרקעי ישראל, ועל כן נצבר במנהל חוב של כ-20 מליון שקל. לדברי אט"ד, יש לבחון את החוב ובמידה ואכן קיים, לגבות את מלוא החוב ולעדכן בהתאם את גובה דמי החכירה.

יש להתייעל בניצול עתודות חומרי הכרייה והחציבה

במסגרת השימוע יציג הכלכלן חגי קוט דוח מיוחד שהכין עבור 'אדם טבע ודין' הנוגע לשימוש בחומרי כרייה וחציבה. על פי הדוח, מדיניות הממשלה כיום אינה מתמרצת את היזמים להתייעלות בניצול עתודות חומרי הגלם בשטחי הכריה והחציבה. בהתאם ישנם אתרי כריה אשר אינם ממוצים בשל "חוסר כדאיות כלכלית", ובהעדר כדאיות בשדה נתון, עוברת הכריה לשדות אחרים, על ההשלכות הסביבתיות הקשות הכרוכות בכך.

לאור הדברים, קוראת 'אדם טבע ודין לוועדת ששינסקי ליצור תמריצים כלכליים למיצוי המשאבים באתרי כריה, וכן להטיל חובות על מיצוי הפוטנציאל הקיים באתר כריה כתנאי לקבלת זכויות באתרי כריה נוספים.