סיוע של 1.5 מיליון שקל הדרושים על מנת לבדוק היתכנות כלכלית של הפקת ביו דיזל מאצות לא התקבל, זאת למרות קיומה של תוכנית לאומית לתחליפי דלקים המתוקצבת ב-1.5 מיליארד שקל לעשור

הקמת מתקן פילוט להפקת דלק מאצות מתעכב בשל קשיי מימון

בתמונה: ד"ר ירון יהושע ליד בריכות גידול האצות בבר אילן

חוקרים במרכז הביוטכנולוגי לאצות באוניברסיטת בר אילן מפתחים שיטות ייחודיות להפקת דלק מאצות וכעת מחפשים מימון על מנת להקים מתקן חלוץ לבחינת ההיתכנות הכלכלית של התהליך. אולם, למרות ההצהרות על מטרתה של ישראל להגדיל משמעותית את השימוש בתחליפי נפט בתחבורה עד לכדי 60% בשנת 2025, עד עתה לא נמצא התקציב שיוכל לקדם את הפרויקט.

ד"ר ירון יהושע, המייסד והמתכנן של המרכז הביוטכנולוגי לאצות, פרופ' צבי דובינסקי ופרופ' לכימיה אהרון גדנקן, עומדים בראש המחקר במסגרתו פיתחו שיטה ייחודית להפקת דלק מאצות, המשלבת שימוש במיקרוגל וזרז מוצק. "הפקת דלק מאצות זה דבר שנעשה כבר בשנות ה-70", מספר ד"ר יהושע, "אנחנו עובדים על ייעול התהליך".

במסגרת מחקרם, מפיקים החוקרים מן האצות ביו דיזל, ביו אתנול וחומרים אחרים בעלי ערך כלכלי, כגון אומגה 3, סוכרים, חלבונים ואנטי-אוקסידנטים לשימושי ענפי הקוסמטיקה, התרופות והמזון. "אנחנו מפתחים שיטות גידול ומערכות גידול ייחודיות. מבחינת הפקת ביו דיזל מאצות, אנו מתקדמים לקראת כדאיות כלכלית והצלחנו להוריד עלויות לכמה שלבים בתהליך הייצור וביניהם שלב הפקת הביו דיזל ושלב קצירת האצות. הצלחנו גם להעלות את אחוז השמן באצות מ-11% ל-62%" מסביר יהושע.

"לאחרונה ניסינו להקים מתקן חלוץ בבקעה לשם בחינת היתכנות כלכלית של התהליך. במרכז הביוטכנולוגי לאצות יש בריכות שמכילות סך הכל 10 קוב. רצינו לבחון את התהליך בנפחים גדולים, לפחות בסדר גודל של בריכות המכילות 150 קוב. המים לגידול האצות אמורים היו להיות מי קולחין, על מנת להפחית עלויות ולספק גם את חומר הדשן לגידול האצות.

"עלותו של פרויקט כזה מוערכת בכ-2.5 עד 3 מיליון שקל. זמן ההקמה שלו הוא כ-3 חודשים ולאחר מכן נדרשות שנתיים-שלוש על מנת לבצע את בדיקת ההיתכנות. ניסינו להגיש, בשיתוף עם מו"פ הבקעה, מו"פ השומרון ואוניברסיטת אריאל, בקשה להקמת המתקן במסגרת "קול קורא" שפרסם משרד המים והאנרגיה. המשרד דרש כי לכל הצעה תתלווה חברה שמוכנה להשקיע 50% מן הסכום הנחוץ. מכיוון שהתהליך עדיין לא הוכח כלכלית, כל חברות הפיתוח שעניינו אותן בפרויקט, משכו את ידם ממנו בסופו של דבר. ניסינו לגייס כסף ממנהלת תחליפי הנפט ומהמדען הראשי, אבל לא הצלחנו ונאלצנו לוותר על הפרויקט לעת עתה, משום שהיו חסרים לנו 1.5 מיליון שקל", מסכם יהושע.

"אני פונה אל מנהלת תחליפי הנפט, למשרד המדע ולמשרד האנרגיה: יש להשקיע כעת במחקר יישומי שיבחן את ההיתכנות הכלכלית של הפקת אנרגיה חלופית מביומסה כגון אצות. ההשקעות היום הינן במספר מרכזים ומוסדות אקדמיים אבל יש לאסוף את כל הידע שנצבר ולבנות חוות גידול שבהן תיבחן ההיתכנות הכלכלית".

התוכנית הלאומית לתחליפי דלקים במשרד ראש הממשלה, שהחלה בשנת 2011, נועדה לגבש פתרונות שיביאו להפחתת התלות העולמית בנפט ובמדינות יצרניות הנפט, שגורמת לאי יציבות בכלכלות העולם והיא מתוקצבת ב-1.5 מיליארד שקל לעשור. יעדה של התכנית, בה שותפים 10 משרדי ממשלה שונים, להגדיל משמעותית את השימוש בתחליפי נפט בתחבורה בישראל עד לכדי 60% בשנת 2025.

בפתח נאומו בוועידת רה"מ לתחליפי דלקים שנערכה לפני כחודש בתל אביב, אמר רה"מ נתניהו כי "אם נחליט לעבוד ביחד כדי לשנות את הדרך המסורתית לצריכת דלק ונשקיע בכך מאמץ משותף, נוכל להשתחרר בתוך זמן מה ממונופול הדלק". נשאלת השאלה מדוע לא הצליחו החוקרים בבר אילן להשיג את הסיוע הדרוש על מנת לבדוק את הפוטנציאל הכלכלי של מחקרם.

תגובת מנהלת תחליפי הדלקים שבמשרד ראש הממשלה טרם נתקבלה.