לטענת המלונאים, עבודות אלו שצפויות להתחיל בימים הקרובים, יגרמו לנזק של מיליוני שקלים לבתי המלון בשל ההפרדה מקו החוף

בג"ץ הורה למדינה: תנו דעתכם על המחלוקת בין בתי המלון בים המלח לכיל

בג"ץ הורה היום למדינה ולמפעלי ים המלח להשיב בתוך כשבועיים לעתירת מלונות ים המלח בדרישה לעצור את עבודות הגבהת סוללות ההגנה בבריכה 5, הנמצאת באגן הדרומי של ים המלח. לטענת המלונאים, עבודות אלו שצפויות להתחיל בימים הקרובים, יגרמו לנזק של מיליוני שקלים לבתי המלון היות והן יגבילו את גישתם של אורחי המלון לים וייעשו בסמוך אליהם.

התאחדות מלונות ים המלח עתרה לבג"ץ על רקע החלטת הוועדה לתשתיות לאומיות לאשר למפעלי ים המלח להמשיך ולהגביה את הסוללות באגן הדרומי של ים המלח  אל מול אזור המלונות בעין-בוקק. מפלס בריכה 5 עולה מידי שנה בעקבות המלח ששוקע ומצטבר בקרקעיתה, זאת בשל הפעילות של מפעלי ים המלח. עליית מפלס הבריכה נועד למנוע את הצפתם של בתי המלון השוכנים בסמיכות אליה.

 לפני כשנה וחצי סוכם בין קבוצת כיל, הבעלים של מפעלי ים המלח, לבין המדינה, כי החברה תממן את חלקו הגדול של קציר המלח, שבמסגרתו יסולק המלח שמצטבר בקרקעית, ובכך תימנע סכנת ההצפה של המלונות ולא יהיה צורך לשוב ולהגביה את סוללות העפר סביב הבריכה. אולם, עד לתחילת עבודות הקציר ב-2017, אישרה הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של תשתיות לאומיות להגביה את סוללות ההגנה בבריכה, כהליך ביניים.

אגודת אדם טבע ודין, מתנגדת אף היא להגבהת הסוללות. עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין, אמר כי "האישור שניתן למפעלי ים המלח להגביה את הסוללות הוא סמל נוסף להפקרת ים המלח. במקום לדרוש מהמפעלים לקדם בדחיפות את התוכנית לקציר המלח ובמקביל לצמצם את שאיבת המים עד שיוכח כי הנזק הסביבתי אינו גדל אלא להפך, ממשיכה המדינה לאפשר למפעלים להפוך את ים המלח לאזור תעשייה. חשוב להבין כי משמעות ההחלטה היא כרייה נוספת של חומרי גלם מנחלי האזור כמו נחל צאלים, פגיעה נופית בלתי הפיכה ועוד".

כמו כן, ציין עו"ד ברכה כי העבודות להגבהת הסוללות יוצאות בעיקר מכיסו של הציבור, בעוד פתרונות אחרים, סביבתיים יותר, כמו צמצום השאיבה וקידום מהיר של תוכנית הקציר, הם פתרונות שעלותם היא על חשבון כיל. עוד נמסר מאט"ד כי שאיבת המים שמבצעת כיל בים המלח "היא אחד הגורמים המשמעותיים להתייבשותו של ים המלח ולשורה של נזקים ומפגעים סביבתיים באזור מדבר יהודה".

מכיל נמסר בתגובה כי בתי המלון ידעו מראש שהם ממוקמים לחופו של אגן המלאכותי שמפלסו עולה מידי שנה וכי המדינה היא שהתחייבה לשאת בהוצאות ההגנה על בתי המלון. ולמרות זאת, בשנת 2012 החליטה הממשלה כי ההגנה על בתי המלון תוטל בעיקר על כיל, לרבות קציר המלח, בעלות של כ 6 מיליארד שקל. מאז, כך טוענים בכיל, הקבוצה פועלת במרץ כדי לקיים את ההסכם בלוחות זמנים קצרים ביותר, וזאת למרות שמדובר בפרויקט תשתית מהגדולים והמורכבים ביותר שהיו בישראל.