פרויקט תג סביבה מבהיר: רשויות עשירות נוטות לבזבז יותר אך רמת ההתייעלות בתחומן עשויה להיות גבוהה יותר

רשויות אמידות צורכות פי 2 חשמל מרשויות מוחלשות

פרויקט להתייעלות סביבתית בשם "תג סביבה" שמובילים המשרד להגנת הסביבה ומרכז השלטון המקומי ושנערך בשישים רשויות מקומיות, בדק את ממצאי צריכת המים, החשמל והפסולת הציבוריים תוך שקלול ההוצאות התקציביות של כל רשות.

אחת המסקנות המרכזיות העולות מהממצאים הינה כי ככל שהרשות במצב סוציו אקונומי גבוה יותר, עולה בהתאמה צריכת החשמל הציבורית. צריכת החשמל הממוצעת אשר נמדדה בפרויקט עומדת על 211 קוט"ש לתושב בשנה. רשויות מוחלשות צורכות בממוצע כ-118 קוט"ש לעומת 262 קוט"ש אשר נמדדו ברשויות המבוססות. כמו כן, עולה כי יותר ממחצית מהצריכה מתועלת לטובת תאורת חוץ לעומת כשליש מסך הצריכה הציבורית המתועלים למוסדות החינוך.

הפערים הגדולים באים לידי ביטוי גם בדרך בה רשות מקומית מתפעלת את מתקניה הציבוריים. ברשויות החזקות ישנם בהכרח שטחים ציבוריים גדולים יותר, תאורה ציבורית מפותחת, מספר מופחת של תלמידים בכיתה ומשרדים גדולים יותר, אך לעיתים דווקא רשויות אלו משתמשות באופן חסכוני יותר במתקניהן לעומת רשויות חלשות. ברשויות מאשכולות סוציואקונומיים נמוכים מצאנו שימוש לא יעיל במתקנים הציבוריים וכך פוטנציאל החיסכון עולה דווקא ברשויות החלשות.

עוד עולה מניתוח המידע בפרויקט כי כמחצית מצריכת המים הציבורית מופנית לטובת הגינון הציבורי וכרבע מהצריכה הינה של מוסדות הרשות. בבדיקת עלויות הטיפול בפסולת (המחקר בדק את הפסולת הציבורית והפרטית כפרמטר אחד), נמצא כי בין 4%-8% מסך התקציב השנתי של הרשויות מיועד לטיפול בפסולת. כמו כן, ממוצע המחזור ברשויות מוערך בכ-23%. מעניין במיוחד הממצא המעלה כי ככל שרשות קטנה יותר כך עולה ההוצאה השנתית שלה לפסולת פר טון. ההוצאה לפסולת משתנה באופן משמעותי בין רשות לרשות. כך, הערך המקסימלי להוצאה עומד על כ 600 ש"ח לתושב ברשות אחת והערך המינימלי עומד על 27 ש"ח לתושב ברשות אחרת.

הרשויות המשתתפות בפרויקט קיבלו ליווי והכשרה על ידי מרכז השלטון המקומי, אשר כלל קורסים מקצועיים, ימי עיון והשתלמויות. הפרויקט מתעתד לצרף אליו רשויות נוספות, לפתח מדדים נוספים וכן לבנות תכנית פרסום והסברה במטרה שהפעילות תחלחל גם לתושבים ותשפיע על הצריכה הפרטית.

השר להגנת הסביבה, ח"כ עמיר פרץ מסר היום כי  "ההוצאות על חשמל, מים ופסולת מהוות חלק אדיר מהוצאות הרשות ובאמצעים פשוטים למדי ניתן להפחית אותן ולהפנות יותר כסף לחינוך או להוזיל את הארנונה. רשות שמתנהלת באופן ירוק היא גם רשות שמתנהלת באופן חסכוני ותושביה יודעים שכספי הארנונה שלהם אינם מתבזבזים על תאורה בתוך מבנים שאין בהם נפש חיה. לכאן מתנקז החיבור הבל ינותק בין צדק סביבתי לצדק חברתי עליו אני נלחם עשרות שנים".

שלמה בוחבוט, ראש עיריית מעלות תרשיחא ויו"ר מרכז השלטון המקומי: "ראשי הרשויות מודעים היום לחשיבות ההתייעלות הסביבתית ומחויבים לכך. עירי מעלות, כדוגמא, הצטרפה לתכנית הלאומית להפחתת פליטת גזי חממה בשנה שעברה דבר שהביא אותה להתייעלות של כ-3 מיליון ₪ בשנה, תקציב המופנה להשקעות מניבות רווח ולהשקעה בתושב. ההתייעלות הסביבתית, תאפשר את התפתחותן הכלכלית והחברתית של כלל הרשויות בישראל ותהווה מנוף לצמיחתן".