"יש להוביל תוכנית אב במשק האנרגיה שתאמץ פרספקטיבה סוציו-טכנית"

"צריכת האנרגיה בישראל כמעט שהוכפלה ב-20 השנים האחרונות, ועד שנת 2030 צפויה לעלות ב-74%, אבל תוכנית אב למשק האנרגיה, עם תפיסה אחת – אין", את הדברים הללו אמר אסף צחור מהמשרד להגנת הסביבה במסגרת הוועידה השנתית למדע וסביבה של האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה הנערכת בימים אלו בפקולטה לחקלאות ברחובות.

צחור הציג מחקר בהתהוות בנושא המעבר מעיסוק בשאלת בטחון האנרגיה לשאלת בטחון שירותי אנרגיה. צחור טוען כי בעולם מתרחש מעבר מגישה טכנו-כלכלית, העוסקת בדאגה לאספקה, תשתיות ומחירים של אנרגיה, אל גישה שהיא סוציו-כלכלית. הגישה הסוציו-כלכלית גורסת שיש לשים את הדגש ולעסוק בשירותי האנרגיה עצמם: בישול, חימום, תאורה, תקשורת ותחבורה, תוך התייחסות לערכים סוציולוגיים כגון התנהגות צרכנים, תקשורת, תמריצים וכדומה, זאת על מנת להשיג חסכון באנרגיה ולייצר ביטחון של אספקת ומילוי אותם שירותים. "צריך להסתכל על הצרכן שבקצה השרשרת והוא אמור להכתיב את הכל", אומר צחור, "יש פער בין האבולוציה שמתרחשת בעולם באקדמיה ובמוסדות תכנון, לבין מה שקורה בישראל. השיח בישראל הוא עדיין טכנו-כלכלי, איך להבטיח את המקורות, איך להבטיח את התשתיות ומחירים".

אסף צחור, המשרד להגנת הסביבה

"יש כל מיני פרויקטים ספוראדיים שחלק מהמשרדים עושים, אבל תוכנית אב למשק האנרגיה עם תפיסה אחת – אין. אנחנו מבקשים להשלים את הגישה הרווחת היום בהיבטים נוספים שבעיקרם הם סוציולוגיים, מנקודת מבט של תחבורה, תאורה, קירור, חימום. יש אינספור דוגמאות כיצד ניתן לעשות זאת מנקודת מבט של בנייה ירוקה, מונים חכמים ועוד".

צחור סיכם וקרא "להוביל תוכנית אב במשק האנרגיה שתאמץ פרספקטיבה סוציו-טכנית ותדע להתייחס לחלק מהדברים האלה, אם לא לכולם. לערב בתכנון אנשי מקצוע הקשורים באופן ישיר ועקיף לצריכת שירותי אנרגיה: אדריכלים ומעצבים של כל המוצרים, חשמלאים ושיפוצניקים".