החשמל הקונבנציונלי יתייקר, החשמל הסולארי יוזל, הגגות שלכם יהפכו לתחנות כוח קטנות והסדרת מונה נטו תפרח כי פשוט אין לה ברירה אחרת. ראיון עם משה גורפינקל, מנכ"ל רנהסולה ישראל
מגזין תשתיות: כשהגז הטבעי יפסיד לפאנל הסולארי
האם קרוב היום בו ירדו מחירי החשמל בישראל כפי שמבטיחים לנו השכם והערב שרי הממשלה (האוצר והאנרגיה, כל אחד בתורו) בעקבות כניסתו של הגז הטבעי? אם שואלים את משה גורפינקל, מנכ"ל רנהסולה ישראל, התשובה לשאלה זו בהכרח שלילית. הסיבה לכך, אותה מגבים בכירים נוספים במשק החשמל המקומי היא, שגם אם עלות ייצור החשמל צפויה לרדת בעקבות כניסתו של הגז, הרי שמחירו הסופי של מוצר הבסיס ימשיך לטפס.
למצב המצער הזה ניתן למנות מספר סיבות: ראשונה במעלה היא הקטסטרופה הכלכלית בה מצויה חברת החשמל. אותו בור תקציבי של 70 מיליארד ש"ח יושת בסופו של יום על הצרכנים, בין אם נרצה בכך ובין אם לאו. נתון שני שיש לקחת בחשבון היא העלייה העתידית והבלתי נמנעת של מחירי הגז הטבעי בישראל, שיגיעו עם עליית מחירי הנפט. מה שמסתירים מהציבור באופן עקבי ותמוה הוא שהחוזים של מאגרי הגז עם חברת החשמל וצרכני הגז האחרים כוללים נוסחאות הצמדה (מחיר הגז שנמכר לחברת החשמל צמוד למחיר הנפט, למחיר הנפט, תעריף ייצור החשמל, מדד המחירים לצרכן האמריקאי, ואף עליה של 1% בשנה). היבט שלישי, ולא פחות משמעותי: הפרטת משק החשמל, ובתוך כך כניסתם של אנרגיות מתחדשות, ייקרו אף הן את מחיר הקוט"ש אותו ניאלץ להמשיך ולשלם.
דווקא הענף הסולארי, זה שעתיד להיות מוצג על ידי הרגולטורים כאחד ממחוללי ההתייקרות של מחיר החשמל, מציע מזה חצי שנה פיתרון אלטרנטיבי להפחתת חשבון החשמל, עד ביטולו המוחלט ללא סובסידיה ממשלתית. להסדרה זו, שאושרה זה מכבר על ידי רשות החשמל קוראים מונה נטו והיא מציעה אפשרות יזמית חדשה: במקום לרכוש את החשמל מחברת החשמל או מיצרני חשמל קונבצניונאליים אחרים, ניתן לבנות מערכת סולארית על גג הבית/ בית ספר/ מפעל/ בניין, ולצרוך את החשמל הירוק לטובת שימוש מקומי. אם נשאר עודף ייצור בשעה מסוימת, אפשר להזרים אותו אל הרשת ולקבל אותו חזרה בשעות החסר. בתמורה, חשבון החשמל יפחת משמעותית (עד כדי ביטול כמעט מוחלט במקרים מסוימים) ומערכת ייצור החשמל תועבר לידי הצרכנים עצמם.
גורפינקל מאמין כי הסדרת מונה נטו עומדת להכנס חזק למשק המקומי ומגבה את עמדתו בנתונים: "בקיץ, עבור הזרמה במתח נמוך ניתן לקבל 1.251 ש"ח לקוט"ש, בתקופת מעבר – 54.80 אגורות לקוט"ש ובחורף כ-38 .41 אגורות לקוט"ש. נשאלת השאלה איך נדע מהו התעריף הממוצע בשנה כוללת. בכדי לענות על השאלה הזו אנחנו מבצעים ללקוח סימולציה על בסיס שעתי במשך כל ימות השנה כך שניתן יהיה להשוות אתה תעריף לתעו"ז הרלוונטי, לסכם את התוצאה ולחלק אותה במספר הקוט"שים כדי לקבל את התעריף הדומיננטי".
כדוגמא נותן גורפינקל מבנה של רפת, מעליה הותקנו פאנלים סולאריים. "במתח נמוך ניתן יהיה לקבל 0.59 אגורות לקוט"ש בממוצע ובמתח גבוה 0.50 אגורות לקוט"ש. אלו התעריפים הרלוונטיים אחרי העלייה האחרונה שנרשמה במחירי החשמל והם מעניקים ליזמים ובעלי הגגות תשואות דו-ספרתיות. העובדה שהתעריף המשולם צמוד למחירי החשמל הוא יתרון עצום כי מחירי החשמל רק צפויים לעלות. הביקושים הגדלים לגז והמחיר של הנפט שרק עולה כל הזמן, מוכיחים את העניין".
בתמונה: משה גורפינקל, מנכ"ל רנהסולה ישראל
אלו סיכונים מכילה הסדרת מונה נטו?
"הסיכון הכי גדול הוא שאתה חייב להמשיך ולצרוך את החשמל. בכדי להתמודד עם הסוגיה הזו רשות החשמל המציאה 3 שלושה מנגנוני הגנה. הראשון שבהם הוא גרירת קרדיט התשלום עד שנתיים. משמעות הדבר: אם בעל מפעל שהשכיר את שטח המבנה שלו נשאר ללא שוכר ולקח לו חצי שנה למצוא שוכר חדש, אז הוא יכול לקזז את הקרדיט בהמשך. מנגנון שני הוא שניתן לקזז את האנרגיה מצריכה של שעונים אחרים על שם אותה החברה בכל מקום בארץ בקיזוז עלות ההולכה (עד 20% מהתעריף). המשמעות היא, בעיקר עבור יזמים בעלי מספר רב של שעונים או עסקים עם מספר סניפים, שהסיכון קטן עד מתאפס. המנגנון השלישי מאפשר להפוך ליצרן חשמל וכך ניתן להעביר את כל הקרדיט לכל צרכן אחר בתעריף ייצור חשמל של 0.37 אגורות לקוט"ש".
ביטוח ליניארי, שלום
מהי רמת התשואה שניתן להשיג על פרויקט ממוצע במסגרת ההסדרה?
"החברות בשוק מוכרות היום מערכת במחיר של כ-6,000 ש"ח לקילו וואט (6 ש"ח לוואט). במדינה שלנו, עם ממוצע של 1,700 שעות שמש בשנה וריבית של כ-4%, התשואה הפנימית של הפרויקט יכולה להגיע ל-11.6%. במקרים מסוימים זה יכול להגיע גם ל-12%. מה שכן, אם מקבלים מימון פרויקטלי של כ-70% ריקורס ניתן להגיע לתשואות פנימיות רמות תשואה של עד 18% עד 20% על ההשקעה. כיום מי שמקבל את המימון לפרויקטים כאלו בדרך כלל הם קיבוצים וחברות ציבוריות אבל אני מאמין שבעוד כמה חודשים, עסקי נושא המימון יתקדמו והענף ילך ויגדל".
ומה לגבי פרויקטים של מונה נטו עבור מתח נמוך? רמת התשואה משתנית?
"אכן, במתח נמוך התשואה יכולה להיות הרבה יותר גבוהה. ניתן להגיע לתשואה פנימית של -14.3% תשואה לפרויקט ועם מימון גבוה זה יכול להגיע גם לתשואה פנימית של עד 24% על ההשקעה. מדובר בהחזר השקעה של בין שנה לשלוש שנים. זמני החזר של כ-5 שנים על ההון העצמי".
מה הדגשים שהיית נותן למי שמבקש להרים מערכת סולארית ביתית שכזו על הגג?
"בגלל שההסדרה של מונה נטו היא לכל החיים, ופאנלים סולאריים יכולים להחזיק מעמד המון זמן, חייבים לבחור את הציוד הנכון. לא כדאי להסתפק באחריות רגילה אלא לדרוש אחריות ליניארית שתמשיך לספק את הביטחון ליעילות המערכת על פני שנים. אחריות כזו נותנת ערובה ביטוחית משמעותית בהרבה. נושא נוסף וחשוב לא פחות הוא ביטוח האחריות. כיום יש לא מעט חברות ויצרניות סיניות ואירופאיות בתחום הסולארי שפושטות רגל אז צריך לבטח את המערכת גם למקרים כאלו. התוכנית הטובה ביותר היום לביטוח אחריות סולארית נקראית פאוור גארד (Power Guard) והיא מנוהלת על ידי ברוקר הביטוח האמריקאי Marsh שפעיל בכל העולם".
מה באשר לבחירת הפאנלים ורמת הנצילות המתבקשת?
"היום היזמים נוטים לחסוך בכל דרך אפשרית ולא פעם זה משפיע על הבאתם של פאנלים באיכות נמוכה. הנצילות הממוצעת של פאנלים כיום היא 15.7-17.5 אחוז ואם מקבלים פאנל בנצילות נמוכה יותר אז זה אומר שקנית פאנל עם תאים שיש בהם דפקטים (פגמים). כל דפקט פגם כזה גורם במשך הזמן לבעיות של נקודות חמות ומנגונני כשל אחרים שמאיצים את הירידה בתפוקה, מה שיביא בסופו של יום לכך שתקבלו פחות כסף על החשמל שאתם מייצרים. לכן שווה להשקיע בפאנלים באיכות גבוהה ולא להתקמצן בעניין הזה".
מר גורפינקל כאילו נולד היום. יש חטא קדמון, של השר ארדן, שמיד עם היותו הקרדינל של הכנסייה האקולוגית בארץ הקודש הוא שדחף את השימוש באנרגיה הסולרית היקרה, באותם ימים, ויצר חור ענק בתקציב חברת החשמל. המדינה התחייבה לשלם ליצרנים של אנרגיה סולארית כ- 2 ₪ לקוט"ש, צמוד, במשך 20 שנה! יש ויכוחים על מידת הנטל על ציבור הצרכנים, אך 15 אגורות לקוט"ש היה מקובל בתקשורת, שאהבה לאהוב את השר ארדן.