אורי הדר, מנכ"ל נגב טקסטיל, מציין בראיון ל'תשתיות' כי הגז הטבעי עשוי לשמש חבל הצלה למפעל, באם תיעתר המדינה להעניק לו הלוואת גישור בת שנה
מנכ"ל נגב טקסטיל: "הגז יוכל להציל את המפעל, זקוקים להלוואת גישור"
מפעל נגב טקסטיל עומד בפני סכנת סגירה ברורה ומיידית, כך מבקש להבהיר היום מנכ"ל החברה, אורי הדר. למעשה, 50 עובדי החברה, כבר קיבלו את מכתבי הפיטורים שלהם, שעתידים להכנס לתוקף ב-15 באוגוסט. לדברי הדר, 50 עובדים אלו הם רק תחילתו של שובל מפוטרים ארוך בהרבה שייצטרף למעגל האבטלה באם ייסגר המפעל. "אנחנו לא מקבלים שום אגורה מהמדינה ובדיון שנערך אמש בכנסת ביקשנו הלוואת גישור בת שנה או שנה וחצי עד שנוכל להתחיל ולעבוד על הגז הטבעי" אומר הדר, שמפעלו נחשב לעתיר אנרגיה.
בשיחה עימו מדגיש הדר כי עד כה לא חתם על הסכם התחברות מול חברת החלוקה של הגז הטבעי מכיוון שלא ידע אם המפעל ימשיך לתפקד. "30% מהמחזור שלנו הולך על הוצאות אנרגיה. אנחנו צורכים כ-5 טון של מזוט ביום ועוד טון גפ"מ. שלא לדבר על חשבון חשמל של 120 אלף ש"ח בחודש. הגז צפוי להוריד את העלויות של הדלקים ב-60%-55% כך שיש לזה משמעות כבדה ביותר. עם זאת, אם אני הולך לסגור את המפעל בעוד שבועיים, אין לי מה לחתום על הסכם עם חברת החלוקה. ברגע שנדע מה הולך לקרות עם המפעל , חתימה על הסכם כזה יהיה הדבר הראשון שאני אעשה".
כאשר הוא נשאל לתגובת המדינה באשר לבקשתו להוואת הגישור עונה הדר כי "המדינה הגיבה עם בולשיט בריבוע. מצד אחד אומרים לך שאם אתה כושל אז לא מגיעה לך תמיכה מכיוון שאתה לא כלכלי ומצד שני אומרים שאם אתה לא כושל, אז למה אתה צריך תמיכה? אנחנו מחזיקים פה 50 פועלים, כולם תושבי הפריפריה שמרוויחים שכר נמוך והעבודה הזו היא כל מה שהם למדו לעשות. סגירה של מפעל כזו תשפיע על כל התעשייה ותמוטט אותה סופית".
ענף הטקסטיל נמצא כבר שנים ארוכות במשבר עמוק, אני מזכיר לו והוא משיב כי למרות המצב הקשה, הענף עדיין מחזיק כמה אלפי משפחות. "יש הבדל בין מגמה קשה של הענף לבין חיסול מוחלט שלו. ברגע שסוגרים את המפעל היחידי בארץ שאחראי לצביעה של בדים, גוזרים כליה על כל המתפרות שעובדות איתנו".
מה אתם עומדים לעשות כדי לקדם פתרון להמשך פעילות המפעל?
"אני מרגיש שאנחנו כבר אחרי הדקה ה-90. יותר באזור של תוספת הזמן. לאור ההתפתחויות שהיו אתמול בוועדת הרווחה אני לא אופטימי אבל אני מתכוון לשבת בקרוב עם ינון אלרועי, משנה למנכ"ל משרד הכלכלה ולדון איתו על תוכנית ההבראה שיצרנו למפעל. איגדתי מספר מכתבים של לקוחות כדי להעביר אותם אליו ואני מקווה שהדברים יישאו פרי. אחרת, ב-15 לאוגוסט, נהיה מובטלים כולם".
לסיום אני מפנה את הדר לנושא היטלי ההגנה. אותו מיסוי שהושת בעבר על מוצרי ייבוא בכדי לשמור על התעשייה המקומית, צומצמו ל-0% ולאחר לחץ ציבורי כבד עלו חזרה ל-6%. "אפילו בארה"ב, מולדת הקפיטליזם יש היטלי הגנה של 25% על מוצרים מסוימים ועליהם לפעמים עוד מוסיפים את הקווטה. במדינת ישראל החליטו להיות יותר קפיטליסטים מהאמריקאיים וכל מי שעוד ייצר פה בארץ, הפסיק באופן מיידי. צריך להבין שהצעדים הללו יהיו אחראיים להגדלת האבטלה ביישובים החלשים במשק".