עו"ד מורן ארז ומשה קריגר ממשרד גורניצקי נאמו במסגרת ועידת תעשיית העתיד ודנו בסוגיות הסבוכות עימן נאלצים להתמודד התעשיינים בבואם לעבור את תהליך ההסבה לגז הטבעי
ועידת תעשיית העתיד: הקשיים המשפטיים בדרך להסבת תעשייה לגז טבעי
בתמונה: עו"ד משה קריגר ממשרד גורניצקי ושות', ועידת תעשיית העתיד. צילום: גונן גלין במסגרת ועידת תעשיית העתיד של פורטל תשתיות והתאחדות התעשיינים עלו לדוכן הנואמים עו"ד מורן ארז ומשה קריגר בכדי לדון בסוגיות המשפטיות הסבוכות אליהן עשויים להקלע תעשיינים בבואם להסב את מפעליהם לגז טבעי. על פי מורן ארז, המייצגת לא מעט לקוחות בהליך שכזה, הרגולטורים ורשות הגז בראשן, מעמיסות חוסר וודאות על הצרכנים הפוטנציאליים, דבר שעשוי למנוע את ההסבה המיוחלת. ארז התייחסה לדבריו של יו"ר רשות הגז, שוקי שטרן, שנאם בתחילת הועידה ואמר כי "יש חסמים לא מבוטלים בתחום המשפטי בכל הקשור לרשתות החלוקה".
ארז הסבירה כי על רשת חלוקה הגז פרושה ל-6 מחוזות בארץ אליהן ניתנת גישת אופן אקסס (open access) שמאפשרת לכל צרכן (תעשיין) להתחבר לרשת חלוקת הגז ללא תנאים מקדימים. "התעריפים שגובות חברות החלוקה הם תעריפים מפוקחים. בגדול, יש שני סוגי תעריפים: תעריף חיבור חד פעמי ודמי חלוקה כאשר צרכן חלוקה משלם רק עבור הגז שהוא יצרוך בפועל. התעריף ישתנה בהתאם לכמות הגז שהמפעל יכול לקבל".
ארז הבהירה כי מפעל יכול להגיע למצב שבו יתחייב לחתום על 4 הסכמים בכדי לעבור את הליך ההסבה, זאת בשל הפיצולים בין רשת החלוקה וההולכה ושאר רשויות. לדבריה של ארז, בדרך בה השית הרגולטור את החוק על צרכני הגז, ניתנה העדפה לא הוגנת לטובת ספקי הגז ורשתות החלוקה. כך למשל, במסגרת הסכם החלוקה הגנרי, ניתנו לחברות החלוקה סמכויות נרחבות כמו האפשרויות להשעות ולנתק צרכן. לדבריה של ארז, על הרגולטור להתערב מחדש בניסוח החוזי שבין הצדדים כדי להיטיב עם הצרכנים שמעוניינים במעבר לגז טבעי.
עו"ד משה קריגר המשיך את דבריה של ארז ואמר כי אחת הבעיות המרכזיות של התעשיינים כיום הוא מודל 'קח או שלם' (Take Or Pay) במסגרתו מתחייב התעשיין על רכישה של כמות גז גלובאלית. באם לא נוצר שימוש בכמות הגז הכוללת, ישלם הצרכן את מלוא הסכום על הגז, למרות הכול. "בדרך כלל השיעור של Take Or Pay עשוי להיות גבוה" אומר קריגר "הדבר הזה מרחיק צרכנים פוטנציאליים. הגז מתמר זורם כבר 3 חודשים ובכל זאת ולמרות זאת, עד היום, הסכמים עם משווקים מול תמר לא נחתמו בכלל וגם מעט תעשיינים חתמו מול רשתות החלוקה או ההולכה".
"החסמים קשורים לאופן חישוב כמות הגז השנתית" מסביר קריגר "החישוב המסורתי לא מתאים לכל הצרכנים שלא בהכרח עובדים בשבת ולכן צריכים חישוב אחר. בסופו של יום, לא הצרכן ולא הספק רוצה לשלם קנסות על אי עמידה ביעדי הצריכה". "מה בכל זאת עושים? צריכים לעשות התערבות רגולטורית. שווה להסתכל על אפשרות שגם בעניין האספקה של הגז, הצרכנים הגדולים יוכלו לפנות דרך חברות החלוקה ומשווקי הגז יוכלו לפנות רק דרך הספקים. אפשרות שנייה היא לחשב שקביעת כמות הגז השנתית אינה מכפלה של הכמות היומיות. אפשרות אחרת היא שהמשווק או הצרכן לא יתחייב מראש ל- Take Or Pay מההתחלה אלא במתווה שיגדל עם השנים".