TNO, גוף מחקר הולנדי, פיתח מודלים וסימולטורים מסקרנים שמתמודדים עם מצבי קיצון שעשויים לפגוע במשק הגז הטבעי. רשמים מהרצאת חארט-יאן הרנס, מנהל פיתוח עסקי בחברה

ועידת תעשיית העתיד: איך נתמודד עם התקפת טרור על תשתיות הגז?

בתמונה: חארט-יאן הרנס, מנהל פיתוח עסקי ב-TNO. צילום: גונן גלין

TNO הינו גוף מחקר הולנדי שהוקם ב-1932 ומונה כ-4,400 חוקרות וחוקרים הפזורים ברחבי העולם. מטרת הארגון היא לספק גופי מחקר וידע רלוונטיים שלא יוותרו בחדרי המעבדה של האוניברסיטאות אלא יפעלו לשינוי ממשי במשק תוך כדי שיתוף פעולה עם ממשלות וגופים פרטיים כאחד. אחת היחידות ב-TNO עוסקת באופן קבוע במשק הגז הטבעי, שהתפתח בהולנד ביתר שאת בחמישים השנים האחרונות.

חארט-יאן הרנס, מנהל פיתוח עסקי ב-TNO הגיע לועידת תעשיית העתיד של פורטל תשתיות והתאחדות התעשיינים בכדי לשתף את הקהל בדבר העשייה המסקרנת של הגוף אותו הוא מייצג. בימים אלו מקיימים ב"תשתיות" מגעים לשיתוף פעולה אסטרטגי עם TNO בנסיון ליצור גוף מחקר משותף לישראל ולהולנד. את המשימה של הארגון הציג הרנס כצורך לספק ידע טכנולוגי בכדי לחזק את החדשנות במשק הגז. עם זאת, ראוי לציין כי גוף המחקר עוסק בשורה נוספת של נושאים ובהם ניתן למצוא ענפים דוגמת בריאות, חדשנות תעשייתית, אנרגיה, ניידות, קיימות וסביבה ועוד.

חרסט נתן את הדגש בדבריו על מחקרים העוסקים בבטיחות משק הגז. בישראל קרה דבר מדהים עם גילויי הגז אבל צריך לקחת בחשבון שדברים גם עשויים להשתבש. כשבאים להתמודד עם ביטחון של אספקת הגז צריך לשים לב לתשתיות שמוליכות את הגז. במקרה של אירוע או תקלה שפגועת באספקה השוטפת- יש שלושה שלבים: קודם כל למנוע את המצב, אח"כ לצמצם את האימפקט שלו ואז לצמצם את האפקט של האימפקט".

בהמשך אמר חרסט כי "כל שינוי שרוצים לעשות בתשתיות עולה לא מעט כסף ודורש השקעות. די קשה לצפות את התפתחות משק הגז בגלל המצבים המשתנים שיכולים להגיע. חייבים לבנות מודלים כלכליים יחודיים שיצפו מצבי קיצון כדי שנדע איך להתמודד איתם. זה מה שעשינו בשנים האחרונות. אחרי שכבר יש לך את המודלים האלו שמספקים מידע רלוונטי למקבלי ההחלטות, יותר קל להתמודד עם הבלתי צפוי".

"ב-1959 נתגלה המרבץ הגדול האחרון בהולנד. – 100 TCF" מספר חרסט אודות התגלית ההיסטורית שהובילה מאוחר יותר גם למצב הכלכלי הבעייתי שכונה המחלה ההולנדית. "כיום כל משק בית בהולנד מחובר היום לגריד. מדובר ב- 10 מליון בתים. כעת, עומדים להכניס את הביו גז למשק האנרגיה ההולנדי. אף אחד לא חשב על זה לפני עשרות שנים וזה יביא עימו אתגרים חדשים. המצב הנוכחי הוא שהיה לנו צפי לאספקת גז עם ספק גז יחיד ועכשיו יש כניסה של משאבים חדשים שמשנים את התמונה. בכדי להתמודד עם האתגרים האלו חייבים לספק את המידע הרלוונטי. ממצב של ספק גז בודד, אנחנו עוברים לעולם של מגווןן ספקים. בשל כך, חייבים מערכות תחזית טובות יותר מאלו שהכרנו בעבר".

"מטרתו של מרכז המחקר והבקרה הוא אופטימיזציה של המערכת, שליטה על המערכת, בקרה ובדיקה שלה. למשל, תחזית מזג אוויר היא חלק מהמרכיבים שיש לבדוק כל הזמן מכיוון שהיא משפיעה על הצריכה באופן קבוע.

אנחנו מקיימים סימולציות – יש לנו מספר איים עליהם אנחנו עושים את הנסויים שלנ בכדי לבדוק את המערכותו.בכל אי כזה יש מאות של ק"מ של צנרות עם -254 תחנות קליטה של הגז ו- 81,000 מרכיבים בצנרת הגז. אם מזרימים גז בצנרות כה מסועפות אז לא כולם יקבלו את הגז באותו הזמן. במקרה של תקלה – ניתן לראות איך הגז זורם בצנרת דרך סימולטור שמשקף את כל הליך ההזרמה של הגז".

.

לסיום קבע הרסט כי "מודלים הם עניין חשוב מאד לכל מה שקשור לביטחון מערכת הפצת הגז. למשל במקרים של טרור- יכול להיות פיצוץ אבל האפקט של המידול הוא דומה. אנחנו לוקחים מודל שמדמה את האימפקט של הנזקים . אפשר לשפר את המצב על ידי שינוי פשוט בהרכב הטכני של המערכת. שימוש במודלים האלו יכול לייצר פלטפורמות חכמות לתכנון מדויק שמשפיע באופן משמעותי ויכול גם להציל חיים".