במסגרת פאנל "אתגרים והזדמנויות בהסבה לגז טבעי" עלו מספר סוגיות שמקשות על התעשיינים לעבור את הליך ההסבה שאמור להביא אותם לרווחה כלכלית משמעותית. על חסמים, רגולטורים ומה שביניהם

ועידת תעשיית העתיד: התעשיינים הקטנים מתקשים לעבור הסבה לגז, הגדולים כבר מחוברים

הגז הטבעי אמור היה לחולל מפנה של ממש בטובת התעשייה הישראלית. החל מהוזלת עלויות האנרגיה דרך ייעול המערכת ורמת הנצילות שלה וכלה בדרכי התייעלות אנרגטית בשיטות של קו גנרציה שיכולות להפוך את הגז הטבעי לשימושיים גם באגפי הקירור, החימום והקיטור. פאנל בשם "נותנים גז לתעשייה- אתגרים והזדמנויות בהסבה לגז טבעי" שנערך במסגרת ועידת תעשיית העתיד של פורטל תשתיות והתאחדות התעשיינים ביקש להציץ את הנושאים הללו. את הפאנל הנחה נתנאל היימן, מנהל ועידת האנרגיה בהתאחדות התעשיינים.

נתנאל היימן, מנהל ועדת האנרגיה בהתאחדות התעשיינים. צילום: גונן גלין

ראשון לשאת דברים היה קונסטנטין בלוז מרשות הגז במשרד האנרגיה שהתייחס לעובדה שהתעשייה הישראלית עושה כעת רק את צעדיה הראשונים בתחום הגז הטבעי. "המפעלים הגדולים כבר התחברו ברובם למערכת ההולכה ורוב ההסדרים די פתורים. כמובן שיש עדיין עבודת רגולציה לעשות בקשר אליהם, אבל הרוב מוסדר. הצרכנים הקטנים והבינוניים שנמצאים בתפר של מערכת החלוקה וההולכה, שם הרגולציה קיימת ברובה והצרכנים יכולים לבחור בין החלוקה וההולכה. הבעיה קשורה לצרכנים קטנים יותר, שם הבעיות גדולות יותר כי אנחנו מפתחים את כל מערך החלוקה בשיטה חלוצית וזו שיטת של אופן אקסס (שיטה שקובעת כי כל צרכן שיבקש להתחבר לרשת החלוקה יוכל לעשות זאת ללא תנאי- א.ש.). מה שחשוב מאד בהקשר הזה היא היכולת שלהם לגייס כסף. אז אנחנו מצפים מהצרכנים והתעשיינים לשתף פעולה עם חברות החלוקה. היום יש כ-40 מפעלים שחתמו על הסכמים עם רשת החלוקה. זה עדיין מאד קשה אבל זה הולך ומשתפר".

קונסטנטין בלוז, סגן לתכנון כלכלי ואסטרטגי ברשות הגז. צילום : גונן גלין

ג'יי אפשטיין, מנהל פיתוח עסקי בנתג"ז, הזכיר בדבריו כי מחיר הגז ביחס לנפט הוא לערך – שליש. "אם דלק עולה 100 דולר לחבית אז הגז עולה בסביבות 30. יש לנו רשת שפרשנו מסדום ועד חיפה ואלון תבור ובעתיד הקרוב כמעט נכפיל את המערכת הזו. מדובר ב- 23 חיבורים , מתוכם 14 לתעשיות קטנות ובינוניות. חוץ מזה יש לנו עוד 2 פרויקטים של גז טבעי דחוס וגם מספר יצרני חשמל פרטיים שאנחנו מחברים לרשת. בנוסף יש לנו 11 פרויקטים של קווים אורכיים באורך מצטבר של 250 ק"מ, כולל קו לירושלים וקו מזרחי . צריך להבין שצינור אחד מזין את כל מערך האנרגיה של ישראל ואנחנו חייבים לפתור אותו. פיתחנו את מצוף ה-LNG ליד התחנה בחדרה. חשבנו שהפרויקט ייתן גשר בין ים תטיס לתמר ואנחנו רואים שימוש במצוף הזה כבר היום, בגלל העומסים. כל תשתית שנשכיל לבנות, יהיה לו שימוש בעתיד והוא יוזיל את עלויות האנרגיה לכולם".

ג'יי אפשטיין, מנהל פיתוח עסקי בנתג"ז. צילום: גונן גלין

עו"ד ענת קליין, שותפה וראש מחלקת אנרגיה ותשתיות במשרד GKH, נתנה את נקודת מבטה בהקשר החוזי שבין התעשיין ורשת החלוקה וההולכה. "מהזוית המשפטית יש כאן 3 רגלים : צריך גז, צריך שהוא יזרום למפעל וצריך שהמפעל ידע להשתמש בגז הזה. עד לא מזמן ההתקשרות מול תמר הייתה סגורה אבל לאט לאט זה נפתח. המפעלים הקטנים והבינוניים מתקשרים דרך חברות השיווק. היריעה של החוזים היא רחבה. סוגיית המחיר, ההתחייבות לכמויות, נוסחאות ההצמדה ועוד מחייבות העמקה. צריך לזכור שכל פרויקט מכיל בתוכו סיכון מסוים אבל הסיכון הרגולטורי הוא סיכון שחברות לא יודעות להתמודד איתו. קשה לתמחר את הסיכון הזה. לכן צריך לתת לשוק לרוץ קדימה אבל בהמשך אם רשות הגז תחליט לשנות את ההסכמים, זה משהו שלחברה תעשייתית יהיה מאד קשה להתמודד איתו".

עו"ד ענת קליין ממשרד GKH. צילום: גונן גלין

ערן חיימוביץ, מנכ"ל פיניציה שהתמודד השנה עם משבר אנרגיה חמור במיוחד שכמעט והביא את המפעל לכדי פישטת רגל, ציין כי במפעל שהוא עומד בראשו צרכו  30 אלף טון מזוט בשנה. "נפגענו מאד בכל הפן של התחרותיות. אם אני מתחרה מול הזכוכית שמיוצרת בארה"ב או רוסיה או במדינות ערב- ושליש מהעלויות זה אנרגיה אז אני בבעיה. ההבדל בין מחיר המזוט לגז הוא מליון דולר בחודש. למפעל מייצא אין סיכוי לשרוד במציאות הזו בלי גז. בסופו של יום, אם מחיר האנרגיה של ישראל לא יהיה תחרותי, אז לא יהיה ייצוא. אי אפשר להלביש עוד שכבה ועוד שכבה על המחיר של האנרגיה. אנחנו מקווים שאנחנו מגיעים לשם בזמן. צריך לקחת בחשבון שיש הרבה מקדמים של חוסר וודאות, כולל מחיר הגז, אני לא יודע עד היום מה יהיו המחירים".

ערן חיימוביץ', מנכ"ל פיניציה. צילום: גונן גלין

אייל חנקין, מנכ"ל סופרגז ייצג בפאנל את חברות ספקי הגז שעובדות מול רשתות החלוקה והתעשיינים גם יחד. כיום, אמר חנקין, יש 3 סוגים של מפעלים – אלו שמתחברים לחלוקה (רמת חובב עד נתניה), אלו שיתחברו בזמן של 3 שנים וצפונה (זהו אזור חדרה והעמקים וחיפה) ויש מפעלים שלא יתחברו אף פעם. "מפעל שאמור להתחבר בשנתיים הקרובות, צריך לדעת שאם הוא לא חותם על עסקת רכישת גז כבר עכשיו, הוא דוחה את הקמת הצינור בדרך אליו. צריך להאיץ תהליכים. כיום אנחנו מתקשים להביא חוזים כאלו כי יש כאן הרבה חומר ללמוד. כל יום שעובר זה הפסד של עשרות אלפי ש"ח. מפעלים אחרים יכולים להשתמש ב- CNG גם צריכים לחתום על חוזה עם חברת החלוקה כדי לא לחכות עד הרגע האחרון. מפעלים שיש להם מרחק גדול מהצנרת, כדאי להם להתקדם מהר עם פתרון של CNG כי כל יום שעובר מרחיק אותם מהיעד. הסבה של מפעל לוקחת שנה עד שנה וחצי. לא כדאי לחכות בכדי לחתום עד שרואים את הצינור בשטח".

אייל חנקין, מנכ"ל סופרגז. צילום: גונן גלין

גיא זילברמן, מנכ"ל דלק גז הפנה זרקור לפרויקט ענק של דחיסת גז הממוקם באזור התעשייה של אלון תבור וסיפר כי בעשור הקרוב אנו צפויים לראות שינוי משמעותי בהרגלי הצריכה בענף הדלקים. "שוק התחבורה צורך בשנה כ- 5-6 מיליון טון סולר ובנזין" אמר זילברמן "להערכתנו, בעשור הקרוב גופים גדולים בתעשייה ובתחבורה צפויים לעבור ל-CNG, וכ- 30% מכלי הרכב (כבדים ופרטיים) יוסבו לגז טבעי. האתגר הגדול הוא להשלים את פריסת תשתיות הגז ברחבי המדינה במהירות האפשרית. לגז הטבעי מספר יתרונות משמעותיים: כדאיות כלכלית- הוזלה של כ-50% בעלויות האנרגיה. איכות הסביבה- היקף פליטת הגזים הרעילים נמוך בלמעלה מ-50% מהתקן המתקדם ביותר יורו 6. בטיחות- שימוש בגז טבעי הוא בטוח מכל הדלקים הקיימים היום בשוק. חטיבת הגז בדלק נערכת לשינויים הצפויים בשוק הישראלי ומכינה עצמה למגמות המשתנות. דלק מקימה בימים אלו את מתקן הדחיסה הגדול ביותר בארץ אשר יספק גז טבעי דחוס באופן מידי ללקוחות בתחומי התעשייה והתחבורה".

גיא זילברמן, מנכ"ל דלק גז. צילום: גונן גלין

צפו בפאנל "אתגרים והזדמנויות בהסבה לגז טבעי בתעשיה"