בעיות מימון ממשיכות להוות את המכשול העיקרי להצלחתה של הסדרת מונה נטו. עם זאת, פרויקטים של עשרות מגה כבר עומדים לצאת לדרך
תמונת מצב מונה נטו: בעיות המימון מקשות על קידום הפרויקטים
באמצע מרץ 2013 הגיעה בשורה לתושבי ישראל שביקשו להפרד מחשבונות החשמל שלהם: אפשרות התקנת פאנלים על גגות של מוסדות ומפעלים במסגרת הסדרת מונה נטו אפשרה לראשונה התנתקות (מסוימת) מרשת החשמל ויצירה של עצמאות אנרגטית ביתית- מפעלית. החברות הסולאריות שעובדות בישראל ראו בהסדרה ברכה של ממש בשל יכולתם לקדם את הענף שנזקק להנשמה בעקבות שלל העיכובים הרגולטוריים שנכפו עליו בשנים האחרונות.
אמש נפגשו נציגיהן של מספר חברות סולאריות מובילות בישראל עם נציגי רשות החשמל בכדי לתאר באוזני יו"ר הרשות, אורית פרקש הכהן ועוזריה, מדוע ההסדרה עדיין נתקלת בקשיים. אמיר מאיר, יו"ר סאן סולאר בישראל שנכח בפגישה אמר היום ל"תשתיות" כי הבעיה העיקרית בה נתקלים החברות הישראליות בנושא המונה נטו היא הבעיה המימונית. "כמו רבים אחרים אנחנו מסתובבים בגישושים ויש כמה פרויקטים שהגשנו אבל אנחנו תקועים בעיקר בגלל בעיות מימון. אין כאן את המנגנון של פיד אין תעריף (במסגרתו משלמת המדינה- את התשלום עבור החשמל המיוצר) כך שהבנק לא מוכן להתחייב לחוזה בן 20 שנה כשאין לו ערבויות מתאימות. למעשה, מה שהבנק אומר זה שאם מפעל או רפת, פשוטים רגל ואף אחד לא צורך את החשמל הזה, אבוד לך. אין רשת ביטחון".
גם משה גורפינקל, המייצג את רנהסולה הסינית בישראל, מסכים עם מאיר ומציין כי כל עוד אין הלוואות Non recource (הלוואות ללא שיעבוד) בתחום המונה נטו, העסק מתקשה להתרומם. "ההסדרה של מונה נטו היא מצוינת, באמת. גם חברת החשמל משתפת פעולה באופן יוצא מן הכלל וגם השגת האישורים די זריזה. כבר עכשיו יש לנו עשרות בקשות להצעות מחיר אבל כל זה לא יהפוך ל-200 מגה המיוחלים אם לא יפתרו את בעיית המימון".
גורפינקל מוסיף כי קיימת בעיה נוספת שקשורה לעובדה שרשות החשמל דורשת את הקמת המתקנים בזמן קצר במיוחד, דבר שמייצר לוח זמנים לא ריאלי. "יש 180 יום לבנות מתקן של 600 קילו וואט. חודשיים אנשים מחכים רק לקבלת הפאנלים, צריך לסיים את הפרויקט כחודשיים לפני הזמן בכדי לקבל את טופס 4, עוד חודש אתה צריך לארגן את הכסף והמימון ואז נשאר לך משהו כמו חדש בכדי לבנות את המערכת. זה לא זמן ריאלי אבל אני מאמין שגם הסוגיה הזו תיפטר. בכל מקרה, אנחנו מחזיקים מלאי גדול של פאנלים אצלנו בכדי למנוע מצב שבו לקוחות יחכו יותר מדי בתחילת הפרויקט".
במהלך הדיון ברשות החשמל, הציעו נציגי החברות מספר פתרונות לרשות החשמל, אותן ריכז איתן פרנס, יו"ר איגוד חברות אנרגיה מתחדשת. ההצעות כללו אפשרות לרכישה של החשמל העודף (על ידי חברת החשמל) בתעריף משתנה (תעו"ז) או במחיר מינימום. אפשרות נוספת שעלתה היא הקצאת ערבויות מדינה לטובת פרויקטים מסוג מונה נטו, דבר שיעזור לבנקים לקדם את הפרויקטים ללא חשש מהפסד משמעותי. לדברי נציגים שנכחו בישיבה, אנשי רשות החשמל הבטיחו לבחון את ההצעות ולחזור עם תשובות.
דורי דווידוביץ, מנכ"ל סולארית דוראל, שהספיקה להתקין בישראל מערכות רבות על גגות בישראל, לא נתקלה בקשיי המימון בשל חוזקה הפיננסי. "אצלנו המהלך הזה מתקדם מצוין. יש לנו רשימת פרויקטים בהספק של 15-20 מגה וואט לפני התקנה. אנחנו כבר נמצאים בהיערכות ובקרוב מאד נתחיל לעלות על הגגות. רוב העבודה שלנו היא מול הקיבוצים כך שאנחנו לא עובדים מול מחלק אלא מול לקוחות. אנחנו חושבים שרשות החשמל צריכה לאפשר עבודה גם מול גוף מחלק ולא רק מול צרכן אבל אנחנו נערכנו לזה מבעוד מועד ויש לנו פתרונות בעניין הזה".
כיצד מתמודדת סולארית דוראל עם בעיית המימון המדוברת? לטענת דווידוביץ, החברה לא נתקלה בבעיות מסוג זה בשל העובדה ש"יש לנו איתנות פיננסית מספקת בגלל שאנחנו קבוצה חזקה מספיק. תוך זמן לא רב אנחנו יכולים למלא גם את כל ההסדרה של ה-200 מגה אבל כרגע יש לנו היתרים ל-30 בלבד".
כפי שעולה מן התמונה המתוארת, הסדרת המונה נטו אכן הביאה רוח טובה לתעשייה הסולארית בישראל אך נראה כי מספר תיקונים אכוטיים עדיין צריכים להפתר בדרך לניצולה האידיאלי. ברשות החשמל הבטיחו להתייחס בכובד ראש לבקשת החברות אך הבהירו כי לא ימהרו לרכוש את החשמל מהספקים הסולאריים, שכן מהלך זה יבטל את כל הרעיון של מונה נטו. כעת יש לקוות שבעיות המימון המדוברות יבואו לכדי פיתרון מהיר וההסדרה תהפוך להצלחה הגדולה שהיא עשויה וצריכה להיות.
יהיו מעט מאוד מתקנים שיעבדו מההסדרה הזאת. אף אחד לא ייתן מימון ל-20 שנה למתקן שיכול להפסיק לעבוד תוך שנתיים (כי הרפת נסגרה/נמכרה…).
יצרו הסדרה שכביכול מעודדת את התחום הסולארי, אבל כמות המתקנים שיעבדו בפועל תישאר זעומה.