ביטול התקציב של התוכנית להפחתת פליטות לא רק הופכת את ישראל למקום מסוכן יותר, היא גם מונעת צמיחה והוזלה של המגזר התעשייתי והביתי גם יחד

איך מחסל משרד האוצר את תחום ההתייעלות האנרגטית?

"במסגרת מאמצי הממשלה לעמוד ביעד הגרעון וההוצאה, החליטה הממשלה לדחות את ביצוע התכנית, בדומה לתכניות ומהלכים אחרים שתוכננו" את המשפט הלקוני הזה כתבו נציגי משרד האוצר באשר לשאילתא מקיפה אודות הקיצוץ בתקציב התוכנית להפחתת פליטות. התוכנית, עליה חתם נשיא המדינה במסגרת אמנת קופנהגן רק לפני 4 שנים, מבקשת להפחית את כמות פליטות הפחמן הדו חמצני בשיעור של 20% עד שנת 2020.  יש לציין כי אמנה זו מהווה את אחד היסודות לכניסתה של ישראל למדינות ה-OECD. בהינתן העובדה שישראל הפכה בימים האחרונים באופן רשמי למדינה הענייה ביותר בארגון, כעת היא תחל להתחרות גם על תואר המדינה בעלת העקרונות הסביבתיים הנמוכים ביותר.

התוכנית הלאומית להפחתת פליטות הינה תוכנית רבת זרועות אך המטרה הסופית שלה ברורה: קידום המשק והתעשייה הישראלית אל מקום יעיל יותר ובזבזני פחות. במסגרת מערך התמיכות שהציע המשרד להגנת הסביבה חולקו בשנה וחצי האחרונות 106 מליון ש"ח ל-208 פרויקטים שונים. יש לציין כי על כל תמיכה שהתקבלה על ידי המשרד, מינפו העסקים את התקציבים הללו בעד 80%. למעשה, ההשקעה הייתה כה משתלמת והכרחית לגופים הנתמכים עד שאלו הוציאו מכיסם סכומי עתק בכדי להמשיך את הליך ההתייעלות בעצמם.

עד עתה סיפקה התוכנית תמיכה לפרויקטים רחבי היקף במועצות מקומיות שביקשו להחליף את מערך תאורת החוץ שלהם (חיסכון למדינה ולתושבים בעלות של מליוני ש"ח), עזרה לגופים גדולים להחליף גופי חימום מיושנים במערכות חסכוניות (שהביאו להקטנת צריכת האנרגיה ולפינוי משאבים פיננסיים לטובת צמיחה עתידית), תמכה בהכנסת טכנולוגיות ניטור (גלאי נפח ועוד) במגדלי משרדים ששורפים כמויות אדירות של אנרגיה על מיזוג מיותר ועוד. 

מטרת העל של  המשרד להגנת הסביבה מצאה סוף סוף את נקודת ההשקה עם התעשייה והרשויות המקומיות שהתגייסו לטובת מהפכה סביבתית משמעותית: הפחתת הפליטות, צמצום זיהום האוויר והפחתת צריכת האנרגיה שסיפקה רזרבות כספיות לטובת פיתוח עסקי עתידי. כל אלו היו צריכים להפוך לאחד ממנועי הצמיחה שמשרד האוצר ישמור עליו מכל משמר אך מתברר שלא כך חשבו פקידי האוצר שהחליטו לקצץ בבשר החי של התוכנית.

נושא נוסף אליו לא התייחסו נציגי האוצר למרות פניית תשתיות היא העובדה שביטול התוכנית להפחתת פליטות תביא באופן וודאי להגדלת התחלואה בקרב הציבור. הגדלה שכזו מתבטאת באופן ישיר בנזקים רפואיים שעולים למשק מאות מליוני ש"ח בשנה, הרבה יותר מעלות התוכנית עצמה. צדק השר להגנת הסביבה כשאמר כי "כנראה שבאוצר מעדיפים להשקיע סכומי עתק עוד שנים ספורות כשישראל תהפוך לצומת דרכים להמוני פליטים שיברחו ממכות בצורת באפריקה,  מאשר להשקיע בפרויקטים שחוסכים בצריכת החשמל, מפחיתים את ההוצאות החודשיות של משקי הבית והמפעלים וממנפים השקעות פרטיות פי חמישה. התחממות כדור הארץ היא פצצה מתקתקת שתשנה את חיינו בישראל לחלוטין״.

גם הנשיא פרס יצא להגן על התוכנית עליה חתם רק לפני 4 שנים וכתב לנציגי האוצר כי "התחייבות של ישראל שניתנה בפורום בינלאומי לקחת חלק במאמץ להפחתת פליטות גזי החממה מחייבת ואין לשנותה. מדובר בהחלטה חשובה הן לאיכות האוויר שאנו נושמים והן להפיכת ישראל למדינה מתקדמת בשמירה על כל הסטנדרטים הגבוהים ביותר של איכות הסביבה". עוד צוין על ידי פרס כי ההתחייבות הבינלאומית שנתן הנשיא ניתנה בוועידה חשובה במעמד נשיא ארה"ב ברק אובמה ונשיא סין, וכי ישראל חייבת לעמוד מאחורי ההתחייבות שפרס נתן.

התחייבויות בינלאומיות אולי לא מאד מעניינות את משרד האוצר הישראלי  אך הן חייבות לעניין את התעשיינים הישראלים, את משרד הבריאות ואת מערכת הבריאות כולה, את פורום המועצות המקומיות (שהליכי התייעלות שלהן עומדים כרגע כאבן שאין לה הופכין), את נציגי משרד האנרגיה (שמבצעי החלפת המקררים והמזגנים ודודי השמש שלהם, עומדים גם הם להיעצר בעקבות שלילת התקציב) ואת האזרחים שבסופו של יום ישלמו מחיר גבוה מדי עבור אי תשומת לב של מספר פקידי אוצר שהשמיטו תוכנית בדרגת חשיבות עליונה מספר התקציב.