שנה חלפה מאז הוציאה רשות החשמל את הסדר "צריכה חכמה" שביקש להביא לחיסכון משקי משמעותי בתחום האנרגיה. בפועל, מונים חכמים לא הותקנו במרבית בתי ישראל, דבר שמונע את הוצאת התוכנית אל הפועל

 שנה להסדרת צרכנות חכמה: משק החשמל נותר מאחור

כותב המאמר: גרי שפר

פעילות רבה רוחשת כיום תחת הכותרות של קלינטק, אנרגיה ירוקה, חסכון באנרגיה ושאר מילות  קוד שהתפתחו סביב מחירה המאמיר של חבית הנפט. חברות ההיי-טק נודדות מתחומי התקשורת ומערכות המידע לתחום האנרגיה ומביאות איתן יכולות לא מוכרות למשק החשמל השמרן, הן מטבעו, והן בגלל היקף ההשקעות בו. הכל חכם היום. אנרגיה חכמה, רשת חכמה , מונים חכמים , רק שחקן אחד עדיין לא תפש את המקום הראוי לו בעלילה הנפרשת מולנו – הלקוח.

בתי השקעות מתעניינים היכן אפשר להשקיע בקלינטק ולהכפיל את כספם; בתי תוכנה מחפשים את מי שיאפיין עבורם משהו לעבוד עליו וחברות חשמל עוברות מהפך תקדימי, הן בהיבט העסקי והן בהיבט הטכנולוגי. רגולטורים בכל העולם , בעיקר בתחומי האנרגיה והמים , מנסים לגבש מבנים עסקיים ואמות מידה שיענו על הצרכים המשתנים, ויאפשרו ניצול טכנולוגיות חדשניות.

משק החשמל בישראל אינו שונה מארצות אחרות בעולם המערבי. אותן תחנות כוח, קווי מתח גבוה ונמוך, אותו ציוד ואותו הידע. כמי שעסק לא מעט גם במחקרים השוואתיים בתחום, מהקמת תחנות כוח ועד למונה המותקן אצל הלקוח, אני יכול להעיד שישראל נמצאת במקום טוב באמצע, ובמחיר נמוך ללקוח, ולא כאן המקום לדון בסיבות למחיר הנמוך.

 רשת חכמה: מחברת בין תחנת הכול ללקוח

המהפך הטכנולוגי העובר על עולם האנרגיה, שעיקרו בשימוש נרחב בגז, באנרגיות מתחדשות וברשת חכמה, פגש בישראל חברת חשמל מקצועית, שזכתה בציונים גבוהים בסקר השוואתי שנערך על ידי מובילים בתחום. החברה, ביוזמתה ומתקציבה, החלה במהלך של 'רשת חכמה', ופנתה לרשות החשמל, הרגולטור הרלבנטי, ולמשרד האנרגיה, והגישה תכנית לפרישת מונים חכמים אצל כלל לקוחותיה, פרויקט שכרוך בהשקעה של כ-3 מיליארד שקל ומחוייב המציאות על מנת להצליח וליישם את היתרונות שרשת חכמה מציעה ללקוחות ולמשק הלאומי.

לפני שנמשיך בהסברים אבהיר כי רשת חכמה הינה מכלול של אמצעים, ציוד, תקשורת ומערכות מידע, המקשרים, בזמן קרוב לזמן אמת בין תחנת הכוח לבין הלקוח. המידע מאפשר לחברות החשמל להפעיל את רשת החשמל ביתר יעילות וללקוחות להקטין את הבזבוז בצריכת החשמל שלהם ולהשתתף בניהול הרשת על ידי ניהול העומס שלהם. מונה חכם הינו מונה אלקטרוני ודיגיטלי, בעל תקשורת דו-כיוונית, המספק מידע רציף על צריכת החשמל. הלקוח מקבל מידע זה במחשב הביתי, באייפון, או בכל צג אחר ושולט בהוצאותיו ברמה שלא הייתה מוכרת עד כה. חברת החשמל יכולה לייעל את ניהול הרשת ולהציע ללקוח תכניות תעריפים שונות בהתאם לפרופיל השימוש שלו. המונה כולל גם מנתק, ועל פי בקשת הלקוח ניתן לבצע ניתוק וחיבור מרחוק.

ובחזרה לעניינינו: רשות החשמל, בהיותה מודעת לאפשרויות שהטכנולוגיות החדשות פותחות לחיסכון באנרגיה, ובפרט להקטנת הצריכה בזמני שיא ביקוש, פרסמה לפני שנה אמת מידה חדשה, תחת הכותרת "הסדר צרכנות חכמה" . אמת מידה זו מאפשרת למי שפועל כ'צרכן מאגד' (הגוף שדואג להתקין ציוד ולהדריך את הלקוחות, כך שיוכלו להצטרף להסדר צרכנות חכמה) לייצג, מול חברת החשמל, קבוצה של לקוחות לצורך השלת עומס חלקית  בזמנים של עומס יתר ברשת החשמל. השלת עומס זו היא חשובה ביותר ליציבות הרשת, מכמה סיבות.

בתמונה: יו"ר רשות החשמל, אורית פרקש הכהן.

ראשית, למניעת הפסקות חשמל יזומות בגלל אי-יכולת של חברת החשמל לספק את הביקוש. שנית, על מנת למנוע הקמה של תחנות כוח שתפעלנה רק שעות מעטות בשנה (כ- 100 שעות) על מנת לספק את שיא הביקוש, הפעלה שמטבע הדברים תהיה יקרה ומזהמת ביותר. ושלישית, על מנת לגבות את האנרגיות המתחדשות, שמש ורוח, שבגלל היותן תלויות בהפכפכותו של מזג האויר, אינן יציבות. 

השלת עומס חלקית של לקוחות יכולה להתבצע במהירות, בהשקעה קטנה יחסית, ללא סיכון, זיהום או אי-נוחיות ללקוח. כאשר משווים את החיסכון הנקי, תרתי משמע, בייצור חשמל בשיטה זו למאמץ המושקע בקידום שיטות אחרות לייצור חשמל או צבירתו במצברים, ניתן רק להתפלא על כך  שהסדר הצרכנות החכמה עדיין אינו מופעל בקנה מידה נרחב ככל האפשר.

יש לציין כי לחברת החשמל בישראל יש כבר הסדרי השלת עומס בשעת הצורך עם מעט  מלקוחותיה הגדולים. אך מגזרים שלמים במשק, מגדלי משרדים, מבנים מסחריים ותעשיה אינם יכולים ליהנות מההסדר, ולתרום לחסכון ברמה הלאומית, בגלל התנגדות חברת החשמל. החברה עיכבה את הפעלת ההסדר במשך תקופה ארוכה, מסיבות שונות, ובשלב זה מעכב ארגון העובדים את הפעלת ההסדר, כחלק ממאבקו ברפורמה.

נושאים רבים הקשורים לניהול רשת החשמל עדיין פתוחים והעובדה שישראל מפגרת אחר המובילים בעולם האנרגיה צריכה לשמש כלי המאפשר ללמוד מאחרים  וליישם את המתאים לנו. דוגמה טובה היא יישום מונים חכמים אצל כלל הלקוחות, יישום המביא מידית להקטנת צריכת החשמל במשק ולחסכון כספי ללקוחות ורווח תפעולי לחברות החשמל, "ויפה שעה אחת קודם".

כאמור חברת החשמל היא חברה מקצועית שנקטה את המהלכים הנכונים ליישם מונים חכמים. מה שעדיין חסר זה מאמץ הסברה לאומי, המופנה לכלל האוכלוסיה, יש להסביר ללקוחות החשמל בישראל מה שכבר נלמד והופנם בתחומים אחרים – WHAT IS NOT COUNTED – DOES NOT COUNT, או בתרבות שלנו – מה שלא נספר, לא סופרים אותו. אין תרבות בה ניתן לנהל משהו או מישהו בלי למדוד ולדעת מה קורה. המונה החכם נותן ללקוח את הכלים לדעת מה קורה אצלו בבית או במפעל ולנהל את משק החשמל שלו בתבונה, ופותח בפניו עולם חדש של אפשרויות. כותרות שפורסמה לאחרונה וקבעה כי "המונה  החכם יכבה לכם את המזגן" לא רק שאינה נכונה, אלא גורמת נזק ללקוחות, שלא נחשפו למידע האמיתי, ומקשות על קידום פרויקט שיכול רק להביא תועלת.  פחות זה יותר – לכולם, ואין כמו ניהול עומס בצד הלקוח, ועל ידי הלקוח, כדי להוכיח זאת. סביר גם להניח שאם הסדר הצרכנות החכמה לא יופעל באמצעות 'צרכן מאגד' לא יהיה מי שידריך את הלקוח לשימוש נכון בטכנולוגיות החדשות. חברת החשמל תיישם רשת חכמה לשיפור השרות ללקוח, בהתאם לצרכיה ובהתאם לחובתה, אך החיסכון הכספי, ותועלות נוספות ללקוח תאבדנה בדרך.

נשאר רק לקוות שהגורמים הרלבנטיים יתעשתו, יבצעו את אותו רה-אירגון במשק החשמל, שלפי הפירסומים בעיתונות כבר סוכם, ויתפנו למשימות האמיתיות, כמו השלת עומס רחבה בעת הצורך במקום לבנות עוד יחידות ייצור ולשרוף דלק מזהם, ותמרוץ לקוחות להיטיב עם עצמם ולחסוך בצריכת החשמל.  

* כותב המאמר שימש בעברו כמנהל פרישת המונים החכמים בחברת החשמל. כיום הוא מכהן כמנכ"ל שפר אנרגיות.