בלעדי: בעוד שהשימוש בפחם נותר כחלק המרכזי בסל הדלקים של חברת החשמל, הגז הטבעי בא מיד אחריו ומספק 43.9% מסך התצרוכת. המזוט נמחק לחלוטין

בלעדי: כניסת הגז הפסיקה השימוש בסולר ומזוט לייצור חשמל

למעלה מחודש עבר מאז החלה הזרמת הגז הטבעי ממאגר תמר. הבשורה האנרגטית שעתידה להשפיע על המשק כולו, משפיעה בשלב זה בעיקר על מאזן החוב של חברת החשמל שמצליחה סוף סוף לנשום לרווחה. מבדיקה שערכנו ב"תשתיות" עולה כי בעוד שהפחם המשמש את חח"י לייצור חשמל, נותר כמרכיב הייצור המרכזי, הרי שהסולר והמזוט, הנחשבים למזהמים ויקרים במיוחד, צומצמו באופן דרמטי. 

נתוני סל הדלקים של חברת החשמל מתארים את המצב הבא: בחודש מרץ 2013,  לפני תחילת הזרמה הגז ממאגר 'תמר' תמהיל הדלקים של חברת החשמל התחלק כך שפחם היה אחראי ל- 57.4% מהתפוקה בעוד שהגז סיפק  25% בלבד,  הסולר שימש ל-  14.6% והמזוט את  3.0% הנותרים. לאחר הזרמת הגז ממאגר 'תמר' (החל מחודש אפריל) יצור החשמל התחלק באופן שונה לחלוטין כאשר  הגז  סיפק כ – 43.9%, הפחם עומד על   55.4% והסולר משמש ל- 0.7% בלבד. 

מהנתונים ניתן להבחין כי השימוש בסולר ירד מ-14.6% לפני הזרמת הגז ל-0.7% עם הזרמת הגז. השימוש במזוט הופסק לחלוטין עם הזרמת הגז, בהשוואה ל-3% שימוש טרם הזרמת הגז. השימוש בפחם ירד בכ-2%. בהינתן העובדה שהגז הטבעי זול בשני שלישים ביחס לסולר ומזוט- הרי שהפחתה זו מתבטאת בחיסכון של כחצי מיליארד ש"ח בחודש. עם זאת, הפחם ממשיך להיות מרכיב מרכזי בסל הדלקים ויישאר כזה, לפחות עד לפיתוחם של מאגרים נוספים.

עד לפני כשנתיים נשענה חברת החשמל על גז טבעי בסך של 34% מסך הדלקים שלה. מרבית עתודות הגז הגיעו ממאגר ים תטיס ומצינור הגז במצרים. מאז הלכו שני מקורות האספקה הללו ואיבדו מתוקפם. הגז המצרי נותק בשל המהפכה המצרית שהביאה גורמי טרור לחבל בצינור שוב ושוב עד לניתוק המוחלט. מאגר ים תטיס הלך והידלדל עד לכדי כך שלא ניתן היה להמשיך ולשאוב ממנו את הכמויות המתבקשות. מצב זה הביא את חברת החשמל לשימוש בסולר ומזוט שגרר חובות עתק בסך של כ-7 מיליארד ש"ח.