בראיון ל"תשתיות" מספר שר האנרגיה הקנדי על התוכניות לשיתוף פעולה עם ישראל בתחומי האנרגיה והטכנולוגיה ומבהיר כי רק רגולציה עצמאית ותקיפה תקדם את פיתוח שדות הגז

שר האנרגיה הקנדי: ישראל זקוקה לרגולציה קשיחה ועצמאית

ג'ו אוליבר, שר האנרגיה הקנדי, או השר למשאבי טבע, כפי שהוא מכונה בארצו רוויות המשאבים, נחת השבוע בישראל בכדי לקדם שיתופי פעולה מסחריים ודיפולמטיים בין שתי המדינות. הבוקר נכח אוליבר בכנס שאירגנה השגרירות הקנדית בישראל, במסגרתו ביקשה ישראל לחשוף יזמים מתחומי האנרגיה והקלינטק לגורמים הקנדיים. בשיחה שקיימתי עימו ניכר שאוליבר, יחד עם שאר הצמרת הפוליטית בקנדה, מעוניינים לקדם את שיתוף הפעולה על בסיס ממצאי הגז שנתגלו בישראל בשנים האחרונות. 

" לקנדה יש את מלאי הנפט השלישי בגדולו בעולם – 173 מיליארד חביות- וגם בתחום הגז הטבעי אנחנו מוערכים כאחת המדינות בעלות המשאבים הגדולים בעולם" מבהיר אוליבר את נסיון מדינתו בכל הקשור למשאבי הטבע העצומים של מדינתו "כתוצאה מכך, יש לנו הרבה אנשים שמתמחים בנושא של קידוחים בים ובנושא של חולות נפט (OIL SANDS ׂ)  יש לנו נסיון של חמישים שנה. גם בתחום פצלי הגז צברנו רקורד שיכול לעזור לישראל מבחינות רבות".

בהמשך מבהיר אוליבר כי ישראל ידועה כ"אומת הסטארט אפ" וככזו היא עשויה לייצר חדשנות בתחום אליו היא צפויה להשאב בשנים הקרובות- תחום האנרגיה. אנחנו מודעים לעובדה שאתם מחזיקים ביחס מרשים מאד של זוכי פרסי נובל ובעלי תארים אקדמיים ביחס למדינות המערב. עם זאת, אתם חסרי נסיון במספר תחומים שקשורים באנרגיה ובמשאבים מותנים. בקנדה התמחינו בתחומים האלו במשך עשרות בשנים  כך שאני צופה ששיתופי פעולה מהסוג הזה, מתבקשים ויועילו לשני הצדדים". 

אוליבר מציין גם את הקרן הקנדית הישראלית שהוקמה לפני כחצי שנה בשיתוף עם שר האנרגיה הקודם, עוזי לנדאו, במסגרתה תעניק קנדה מענקי פיתוח של 5 מליון דולר בעוד ישראל תספק את גופי הידע הנדרשים. לדברי השר, שיתופי פעולה מסוג זה צריכים לגדול ולהתפתח עוד הרבה יותר. בהקשר זה מזכיר אוליבר את העובדה שקנדה רואה עצמה כחברה קרובה של ישראל, כפי שהבהיר באחרונה ראש הממשלה הקנדי, סטיבן הרפר. 

קנדה מייצאת כמויות נדיבות במיוחד של גז טבעי. איך אתה רואה את סוגיית הייצוא ביחס לגז הישראלי?

אנחנו בהחלט מייצאים כמויות משמעותיות של גז אבל אנחנו מייצאים את זה רק לארה"ב וארה"ב מצאה לא מעט גז בשנים האחרונות כך שניאלץ למצוא שווקים אחרים לטובת העניין הזה. מה שכן, צריך להדגיש שלנו אין את הבעיה שיש לכם מבחינת ביטחון אנרגטי. לקנדה יש מספיק גז לעוד 200 שנה. אני לא אייעץ לישראל אבל באופן ברור, אתם מתמודדים עם סוגיות מורכבות. אני רק אגיב ואומר שבאופן ברור, אם הגז אכן ייוצא, יותר קל יהיה לגייס הון בכדי להמשיך ולפתח את המשאבים הנוספים. זו רק נקודה אחת במכלול הסוגיות אבל אין ספק שלסוגיית הביטחון יש כאן משמעות חשובה שאנחנו לא נאלצים להתמודד איתה. 

קנדה נחשבת למעצמה של אנרגיה מתחדשת. למעלה מ-70% מהאנרגיה המופקת אצלכם מושגת על ידי אנרגיה הידרו אלקטרית. איך אתם רואים את התחום הזה מתפתח בהמשך?

"אנחנו רוצים להגדיל את נתח האנרגיה המתחדשת. היום יש צמיחה גדולה בענף הסולארי בארה"ב, אבל בפועל אנשים מדברים על הצמיחה הזו יותר מאשר מייצרים אותה באמת. סוכנות האנרגיה העולמית סבורה שגם בעוד 25 שנה, 75% מכלל ספקי האנרגיה יהיו מבוססים על דלקים פוסיליים. צריך לזכור שאנרגיה סולארית למשל היא עניין שצריך להבין את הכדאיות הכלכלית שלו כדי שלא ייצא בסופו של יום שהתשלום העודף יושת על הצרכן ומשלם המיסים". 

צינור הנפט קיסטון  XL שאמור לחבר בין קנדה לארה"ב נתקל באינספור מכשולים. יש שטוענים כי הוא עתיד לסכן את הסביבה באופן קיצוני אך ניכר שקנדה מבקשת לקדם את הקמתו ביתר שאת. מה לדעתך יעלה בגורלו של הפרויקט?

אני לא רוצה לשער. כל התקשורת האמריקאית שואלת אותי לגבי הסוגיא הזו. אנחנו מאמינים שהצינור הזה עשוי לספק ביטחון לארה"ב שתפסיק לקבל נפט ממשטרים בעייתים כמו אלו שיושבים בונצואלה ומלבד זאת הצינור הזה עתיד לספק מליוני מקומות עבודה חדשים שיעזרו למשק האמריקאי. מחלקת המדינה האמריקאית עשתה מספר מחקרי ענק שהוכיחו כי הצינור המדובר בטוח יותר מהצינורות הקיימים כיום. 

לסיום, איזה טיפ היית נותן לרגולטור הישראלי ביחס לקידוחי גז בים?

השיטה הרגולורית שלנו היא עצמאית לחלוטין. אנחנו דואגים שאף פרויקט לא יוצא לדרך אם הוא מסכן את הסביבה אז הייתי אומר שזה חשוב לדאוג לזה לפני הכל אבל באותה מידה חייבים לשמור על יעילות. יש לייצר לוח זמנים יעיל כדי שדברים יוכלו להתקדם במשך עשורים קדימה.