בכנס "אנרגיית העתיד" לאנרגיה סולארית והתייעלות אנרגטית של פורטל תשתיות התקיים פאנל "מודלים כלכליים ואתגרי מימון" בהנחיית עו"ד אמנון אפשטיין, שותף במשרד ERM
פאנל "מודלים כלכליים ואתגרי מימון" בכנס "אנרגיית העתיד"
בכנס "אנרגיית העתיד" לאנרגיה סולארית והתייעלות אנרגטית של פורטל תשתיות התקיים פאנל "מודלים כלכליים ואתגרי מימון" בהנחיית עו"ד אמנון אפשטיין, שותף במשרד ERM בו השתתפו לירן עובדיה, מנהל מחלקת אשראי, בנק ירושלים. שי דנציגר, יועץ טכני לגופי מימון. יחיאל וינר, מנכ"ל מנולינקס. רו"ח ועו"ד אמיר מאיר, יו"ר סאן סולאר. רפי קירשנבוים, מנכ"ל אי טי סולאר ישראל. ואורי צפריר, סמנכ"ל פיתוח עסקי, ענבר אנרגיה סולרית. מנחה הפאנל עו"ד אמנון אפשטיין, שותף במשרד ERM פתח בתיאור האתגר הגדול בו התמקד הפאנל "נעסוק בנושא המימון שלטעמי ולטעמם של המשתתפים הוא תחום כבד ובעייתי. מימון זה נושא רחב. בין אם הפתרון הוא בנקאי או בעיות בערבויות מדינה. חייב להימצא פתרון טוב. ונראה שאנו הולכים לכיוון של המימון הפרויקטאלי".
לירן עובדיה, מנהל מחלקת אשראי, בנק ירושלים
בנק ירושלים הוא בנק קמעונאי ולצידה יש לנו פעילות עסקית באופן מצומצם. זיהינו לפני 3 שנים את התחום הסולארי. עד היום מימנו לא מעט עסקאות בתחום הזה. מבחינת ההתייעלות האנרגטית: בעבר בחנו את התחום ונפגשנו עם יזמים. מצאנו קשיים מימוניים, גם בהסדרה של מונה נטו אנחנו עדיין בשלבי למידה. ננסה לראות איך ניתן לקדם את זה. מבחינת המימון הפרויקטאלי, בראייה בנקאית, הבנק רוצה לראות וודאות גבוהה מאד כדי שנדע שהפרויקט יחזיר את האשראי באופן וודאי. ברגע שההכנסה היא תלוית צריכה אז ההכנסה הפרמננטיצ שלנו עשויה להפגע כתוצאה מאירועים נקודתיים. מה שיכול להביא לפגיעה בהכנסה. זו נקודה שידרשו לעשות לה התאמות. נושא ההצמדה של תעריפי החשמל. אם המחירים יורדים- אז גם הפרויקט שלנו יכול להמצא בקשיים תזרימיים. נצטרך בתיאום עם רשות החשמל, למצוא את האיזון ולמצוא את הפתרון המימוני בתחום. שתי נקודות חיוביות: 1. חבות לווה בודד של חברת החשמל. גם אנחנו וגם בנקים אחרים- בפיזור צרכנים זה לא נכנס למגבלה של חברת החשמל. יאפשר גמישות בהמשך פרויקט להתאים את התקופה לתזרים שיהיה לנו.
שי דנציגר, יועץ טכני לגופי מימון
יש שתי שאלות מעניינות: מה עושה יועץ טכני ומה יעשה היועץ במונה נטו, שם כבר קיבלתי עשרות בקשות לייעוץ. צריך להבטיח שהמערכת תחזיר לפחות את החזר ההשקעה כפי שהובטח. חייבים לראות שהמערכת קמה כמו שצריך ועובדת כמו שצריך. במונה נטו השאלות יותר מגוונות. אנחנו לא רוצים להפיק מקסימום קוט"ש אלא מקסימום כסף מהמערכת. אלו שני דברים שונים במיוחד במונה נטו כי הוא צמוד לתעו"ז. אני קצת יותר אופטימי לגבי ההסדרה של מונה נטו לנוכח עליית מחירי החשמל. מערכות פוטו וולטאיות נמצאות בגריד פאריטי- השוק עובר מהיצרן לצרכן- יש לזה משמעות. צריך להבין שזה הולך להיות משתלם אבל זה מאד תלוי גג.
יחיאל וינר, מנכ"ל מנולינקס
אנחנו מתמקדים אך ורק בהתייעלות אנרגטית בתאורה. מדובר ב- WIN – WIN ובלהרים את הכסף מהרצפה. בתחום ההתייעלות האנרגטית יש את נושא חוויית המשתמש. אם אני חוסך במיזוג אוויר משהו כמו 20 אחוז אבל יש בעיות בחימום או בקירור- זה פשוט לא יעבוד. שתי דוגמאות: קניתי טלויזיית לד – וזה לא היה מטעמי חיסכון. הסיבה שקניתי אותה היא כי רואים בה יותר טוב. אני בטח היחידי בארץ, שנוסע רק ברכב חשמלי. גם אני וגם אשתי. כי חוויית המשתמש פשוט יותר מוצלחת. בתחום של התאורה בישראל יש בתאורה הציבורית, מע"צ, נתיבי איילון ומועצות מקומיות- קרוב למיליון גופי תאורה שצורכים חשמל ב-500 מליון ש"ח. אנחנו יודעים לחסוך 200 מיליון ש"ח בשנה עבור תאורת חוץ. יש פה הזדמנות. כדי שזה יהפוך למשהו ממשי, הייתי חייב להבין מנישת הפיתוח וללמוד איך עובדים עם הבנקים בהקשר הזה של החיסכון. קיימים 3 אתגרים. השאלה הראשונה היא מי הלווה? המדינה היא הבעלים- זו הלוואה שהסיכון שלה לא נחשב גבוה. הצד השני של המשוואה היא הטכנולוגיה. כל הזמן יש טכנולוגיות חדשות. זה נושא שנמצא בהתהוות. ממצב של אדיסון למצב של סמי קונדקטור. הבעיה השלישית שהיא הכי קשה היא הבעיה של איך לתפוס את הכסף. הביטחון לא מובטח. אנחנו חוסכים 40% וכל הזמן צריכים לבחון את זה ברמת הנורה. מי מוודא שכל הנורות דלקו ודלקו כמו שצריך. יש פה המון כסף על השולחן אבל יש את השילוש הקדוש שצריך לפענח. הפתרון הוא בבניית מה שנקרא מוצר בנקאי שמשלב את כל המרכיבים שציינתי.
רו"ח ועו"ד אמיר מאיר, יו"ר סאן סולאר
בארה"ב דברים מתקיימים בצורה שונה. שם יש חברות ליסינג למערכות ביתיות. המשמעות היא שנוצר משקיע מס שהשקיע על כל דולר- קיבל 50 -55 סנט. זה מודל אחד שלהערכתי לא יוכל לעבוד כאן כי חסר פה 30 אחוז מס. יש מודל אחר שמתפתח להכנס כאן לארץ- אני אתקין את המערכת ואמכור לך את החשמל במחיר מופחת. בין אם זה 3 או 5 אגורות זה פחות חשוב. המודלים של ה-PTA והליסינג- פחות ישימים בישראל. לכאורה ה-PTA יכול לעבוד בארץ. אתה תקנה מאיתנו, היזמים, את החשמל במחיר מופחת. השאלה היא כמה שנים הלקוח ירצה אותי על הגג – נגיד 25 שנה- על גג של 10 דונם- אני מגיע למסקנה אחת פשוטה. הכלל הוא שאין כללים. שבעצם כל מקרה לגופו. ההסדרה הצרכנית משאירה מרווח מאד צר למשקיע. בראש ובראשונה היא תהיה הסדרה צרכנית. אותו גוף שמקים את המערכת הוא זה שיהנה מפירות ההשקעה. עסקאות שאנחנו נממן יהיו כאלה שהלקוחות הם מהשורה הראשונה. למה שהם יצטרכו מימון? הם תמיד יצטרכו שותף שהוא גם EPC וגם מעורב במערכת. התחושה שלי היא משיחותיי עם הבנקים זה שלא יהיה משהו מערכתי שיבואו ויגידו זה המודל שלי לנושא האנרגיה הסולארית. כל פרויקט יעמוד בפני עצמו.
רפי קירשנבוים, מנכ"ל אי טי סולאר ישראל
אי טי סולאר היא בין 10 החברות הגדולות בארץ. ההסתכלות על ישראל כבר לפני שנים הייתה בהקשר של מונה נטו. בסך הכול הכיוון הוא נכון. אם מדברים על מונה נטו אל מול התייעלות אנרגטית. הדבר היותר קל עם מונה נטו הוא שזה עניין מדיד. החלק הבעייתי שאנחנו רואים זה הנושא של התשלומים שלא מוגדרים. אנחנו מדברים על חצי שנה מימון ואין מגבלה על הגובה של התשלום. פתאום אפשר להקפיץ מחירים ולאף אחד לא תהיה שליטה בעניין. החשיבות של רשות החשמל לקבוע את הדברים האלו היום. הרי מדובר בסך הכל ב-200 עד 400 מגהוואט. אני שומע פה הרבה על הבנקים אבל אני לא בטוח שכל המימונים יגיעו מבנק. לדעתי זה ינוע בין מודל של ליסניג למודל של משכנתאות. זה יאפשר תרגילים פיננסיים של שני סוגי ריביות. לווה שיש לו את הכסף וללווה שיש לו פחות כסף שלוקח הלוואה בריבית יותר גבוהה לחלק הנוסף. מעבר לזה, יש את נושא הלוואות בלון. מתי לחזור את ההלוואה בשלב יותר מאוחר. לאי טי סולאר יש קונה בודד של מאה מגה, זה כמובן יוריד את מחיר הפאנלים. בסוף הדרך יהיה גורם בנקאי לצד גורם אחר שיעזור במימון.
אורי צפריר, סמנכ"ל פיתוח עסקי, ענבר אנרגיה סולרית
הקושי של מונה נטו גדול בהרבה מאשר בהסדרות הקודמות. במשחק כזה רק יישארו חברות חזקות כמו ענבר שיכולה להבטיח ערבויות לתפוקה בטוחה ואפילו לשלם קנסות אם לא נעמוד במקרים כאלו, כי אנחנו יודעים שנעמוד. אנחנו עובדים במונה נטו בסביבה הרבה יותר מאתגרת כי זה לא תזרים חיובי אלא חיסכון. רמת הוודאות יותר נמוכה ולכן כל נושא המונה נטו יותר מאתגר.
הייתי קורא לכנס זה כנס הפילים הלבנים….
שמעתי גם את ירון הוא חוזר על הדברים הנשמעים נכונים ….אבל הוא לא יכול לבדו מול כל ניר גלעדים….וחבל.
בכנס זה בלטה העדרותם של חברות אורחי הדין שבכנסים קודמים התפרעו על הצלחתם ללוות פרויקטים בנושא אנרגיה סולארית ביוון וספרד.מעניין למה?….
לעצם העיניין
דעתי לחסוך!!! לחסוך לחסוך באנרגיה
ושני בחשיבותו זה לתת אפשרות למייצרי חשמל ממתקנים סולאריים תמריץ אבל שלא יווצר מצב של תמיכה בלתי מתקבלת על הדעת
במתקנים מיושנים לא יעילים ולא מועילים .
לא מצאתי ולו ספק ישראלי מקורי אחד שיאמר הנה אני מייצר חשמל פחות ממחיר חשמל בחברת החשמל…..
יבוא יום ומישהו ימצא את הפטנט להרוויח במניפולציה בזכות הפילים הלבנים הללו על ידי חיבורים פיראטיים לרשת (בכאילו…סולארית)ומחירתם בחזרה לחברת החשמל
בס"ד
שלום איציק
תקרא את ההסדרה החדשה
יצור עצמי של חשמל סולארי ללא סבסוד של המדינה
קוראים לזה הפרטה של משק החשמל
מי שיכול ייצר לעצמו חשמל, יחסוך מלא כסף.
מי שלא ימשיך לשלם ביוקר למונופול שאותו מפרטים לדעת בצורה חסרת אחריות