איתי שטרןפרץ, שייכנס לתפקיד השר להגנת הסביבה, הביע בעבר התנגדות נחרצת לייצוא הגז מישראל וניסח הצעת חוק להשארת עתודות הגז בישראל למשך 50 שנה
מסתמן: עמיר פרץ יחליף את גלעד ארדן כשר להגנת הסביבה
המשא ומתן הקואליציוני להרכבת הממשלה ה-19 נמצא בשלבים ראשוניים אך נראה כי דווקא "התנועה" של ציפי לבני רשמה את יריית הפתיחה לחלוקת השלל. בתוך כך דווח היום כי מי שיקבל לידיו את תיק המשרד להגנת הסביבה הוא עמיר פרץ, מספר 2 במפלגה ומי שכיהן בעבר במגוון תפקידים, כולל יו"ר ההסתדרות ושר הביטחון. בסבירות נמוכה יותר עשוי עמרם מצנע לקבל את התפקיד אך נראה שהסיכויים לכך, נכון לעכשיו, נמוכים. יש לציין כי לבני שמה דגש על הפן הסביבתי גם במהלך קמפיין הבחירות שלה והדגישה אותו בגלוי.
עמיר פרץ ידוע בדעותיו הסוצילאיסטיות- חברתיות- כלכליות אך עסק לא מעט בשנה האחרונה גם בנושאים סביבתיים. בין השאר הוא חתום כאחד מחברי הכנסת שביקשו למנוע את ייצוא הגז כפי שקבעה וועדת צמח. פרץ, יחד עם דב חנין וחברי כנסת נוספים חתומים על הצעת החוק להגנה על עתודות הגז ולמען עצמאות אנרגטית לישראל. מטרת החוק: נסיון לשמר את עתודות הגז הטבעי למשק הישראלי במשך תקופה של 50 שנה, כפול מטווח הזמן שאישרה ועדת צמח לייצוא הגז.
חוק נוסף שעלה לפני כשנה בכנסת, אותו יזם פרץ הינו חוק "הקרן לעידוד תעשייה נקייה" במסגרתו ביקש לקדם קרן שתפעל לצורך הענקת מענקים כספיים והשקעה בתאגידים לצרכי מחקר ופיתוח. שאיפת הקרן הייתה לתגמל תעשיות העוסקות בפיתוח תחליפי דלקים שאינם מזיקים לסביבה וטכנולוגיות שמטרתן שמירה על איכות הסביבה, לרבות הפחתת רעש, זיהום אויר ומים ושמירה על בריאות הציבור.
גם בענף הסולארי בלט פרץ עם נסיון ליוזמה תחיקתית כשהעלה לפני כשלוש שנים הצעת חוק המבקשת לקבוע כי אנרגיה סולארית תיחשב לחקלאות מתחדשת, כלומר במקום להשקיע בדשן ומים כדי לגדל עגבניות ישקיעו החקלאים בפאנלים סולאריים וממירים וייצרו חשמל ירוק. לו הצעת חוק זו הייתה מתקבלת, ניתן היה להקים מתקנים סולאריים בשטחים חקלאיים ללא צורך בשינויי ייעוד לקרקע, הליך שעשוי להימשך שנים ארוכות. הצעת החוק ביקשה לשנות את קביעת המועצה הארצית לתכנון ולבנייה כי ניתן יהיה לקבל היתרי בנייה להקמת שדות סולאריים רק בקרקעות שייעודן תעשייה, הקמת מתקן הנדסי או מבני משק.