בצורת חשמל, הפרטת משק האנרגיה ועליית תעריפים דרמטית בשנים הקרובות: קווי הדמיון בין דרא"פ לישראל רבים אך קיימות גם לא מעט נקודות שוני

משק החשמל בדרא"פ ובישראל: קווי דמיון ושוני

מתקן מגדל של אנרגיה מרכזת של ברייטסורס צילום: יח"צ

השוק הדרום אפריקאי הפתיע בשנת 2012 והיה לאחד השווקים המוצלחים של השנה היוצאת. למשק החשמל של דרא"פ יש מחלה כרונית של קשיים בעמידה בדרישה ורזרבה נמוכה  שנמצאת סביב 3-5%. החוסרים בהספק הביאו לפני 5 שנים לשנתיים של השלות מכוונות, שעשו שמות בכלכלה הדרום אפריקאית, עם הפסדים המוערכים ב-6.5 מיליאד דולר אמריקאי. 

בנוסף, ישנם חסמים נוספים המוכרים גם ליזמים ישראלים כמו בירוקרטיה מסואבת – בעיקר סביב הסגירות הפיננסיות. בעקבות המשבר ב-2007 ישנה עלייה קבועה בתעריפים לצרכן, מה שבקרוב ימצב את תעריפי הצריכה במדינה בין התעריפים היקרים בעולם. חלק מהתעשייה מתמרמרת על היחסיות שבין טכנולוגיות הייצור השונות – ביניהן, טכנולוגית הריכוז הסולארי (CSP). 

חברת החשמל הלאומית של דרום אפריקה – אסקום (Eskom) הגישה בקשה להעלאת התעריף בחמש השנים הקרובות ב-16% באפריל כל שנה (עלייה של 80% בחמש השנים הקרובות) ומבטיחה להשקיע 3% מההון שיכנס מעליית התעריפים לרכישת אנרגיה מתחדשת מיצרנים פרטיים – מה שיכפיל את מחיר החשמל שצרכנים משלמים כיום.

מתחדשות כפתרון 

דרום אפריקה נמצאת כבר בתחילת השנה השלישית של "תוכנית הטמעת המשאבים" – (IRP2010 (Integrated Resources Plan, מפת דרכים ממשלתית למשק האנרגיה למשך 30 שנה. במסגרת התכנית, עד 2014 יותקנו 1,500 מגה וואט ממקורות מתחדשים, אבל יצרנים פרטיים עדיין אינם נוהרים למדינה. כיום, מומחים מאמינים שיש לתת למגזר הפרטי לתרום יותר לתעשיית ייצור האנרגיה, במיוחד בתור אמצעי לעצור את עלויות ההון המאמירות. מצד שני, התעריפים שהוגדרו לאנרגיות מתחדשות יכפילו את מחיר הצריכה בחמש שנים האחרונות.

בסבב הראשון של חלוקת המכסות זכו בסופו של דבר 28 פרויקטים בקיבולת מצטברת של 613 מגה וואט, והמכסה השניה (המכילה תקרה של 450 מגה וואט) תכלול ככל הנראה 9 פרויקטים בקיבולת של 417 מגה וואט. (המכסה נכנסה לאחרונה ליישורת הסגירות הפיננסיות הידועות לשמצה).

אנרגיית CSP

בעוד שאנליסטים מסוימים מעבירים ביקורת על שילוב CSP בתמהיל האנרגיה המתהווה של דרום אפריקה – בעיקר בשל עלויות גבוהות ומחסור בהוכחת יעילות, חשוב לזכור שהיעד של CSP הוא 1,000 מגה וואט מתוך 9,000 שעל פי התכניות עתידים להתווסף למערך הייצור עד 2030. על פי אנאליסטים, ברור שלממשלת דרא"פ ואסקום יש אינטרס לקבל יותר מ-CSP מאשר רק וואטים למכירה מידי יצרנים פרטיים. הפרס הגדול הוא כושר אגירת האנרגיה בקנה מידה תעשייתי ויכולת העברת חום – מה שהיה עד עכשיו נחלתה הבלעדית של האנרגיה הגרעינית.

המסנגרים על הטכנולוגיה מצביעים על כך שאת רוב עבודת המחקר והפיילוטים לטכנולוגיה עשו כבר בספרד ובארה"ב. חברת אבנגואה הספרדית- אחת החברות המובילות בתחום שותפה ב-51% בשני מיזמים של הטכנולוגיה – מתקן 100 מגה וואט , ומתקן מגדל בקיבולת של 50 מגה וואט במחוז קאלאהארי. חשוב לזכור שלמעט איזור מדבר סהרה, באפריקה ישנם יחסית מעט איזורים שזוכים לקרינה הסולארית שקופחת במחוז הנורת'רן קייפ שדרא"פ ובעל השטחים הפתוחים הפנויים הדרושים למתקני CSP.

יעדי 2014, פנטזיה או חלום בר הגשמה?

בינתיים, לאבנגואה חבר בנק ההשקעות האירופאי EIB עם מענק של 63.5 מיליון דולר ויחד יחנכו השניים את הפרויקט הראשון באיזור התת סהארי באפריקה, שיעסיק 600 עובדים בתקופת ההקמה ו-35 עובדים קבועים לאורך חיי המתקן. 

בתחום הסולארי נראה שהכל מתקדם כשבחודשים האחרונים יותר ויותר הודעות לעיתונות וידיעות על השוק ועל עסקאות גדולות בתוכו נרקמות. 

לעומת נסיונות קודמים להתניע את השוק, כולל ב-2007 וב-2006 (יוזמות שנכשלו) נראה שהפעם הבשילו התנאים לפיתוח האנרגיה המתחדשת בדרום היבשת השחורה, מה שללא ספק סייע לייצב את הכלכלה של המדינה.