פאנל "חשבון פתוח- רכישת אנרגיה בעידן של חשמל פרטי וגז טבעי" סגר את כנס התייעלות מוסדית של "תשתיות" והביא אל שולחן הדיונים את האתגרים והחסמים בדרך לצרכנות אנרגטית משתלמת יותר
חשבון פתוח: צרכנות אנרגטית בעידן של חשמל פרטי וגז טבעי
פאנל "חשבון פתוח- רכישת אנרגיה בעידן של חשמל פרטי וגז טבעי" סגר את כנס התייעלות מוסדית של "תשתיות" והביא אל שולחן הדיונים (מימין לשמאל בתמונה למעלה) את מנחה הפאנל, אילן סולימאן, יועץ אנרגיה וסגן יו"ר רשות החשמל לשעבר, סמדר בת אדם, ראש מטה שר האנרגיה היוצאת,א לי אסולין, מנכ”ל דוראד אנרגיה, משה כפיר, סמנכ”ל אנרגיה בקוקה קולה ישראל, אבי יופר, מנהל תחום הסבה לגז טבעי ב"אפקון" וגלעד מעוז, עו”ד שותף, משרד ERM.
סמדר בת אדם שמכירה היטב את הדיונים סביב הגעתו של הגז הטבעי למשק הישראלי הבהירה כי על פי הבנתה, הסדר הפרו ראטה, במסגרתו יוסטו מכסות חשמל מהצרכנים הגדולים לטובת צרכנים קטנים ובינוניים בשעות השיא, הוא הסדר מבורך אך לדעתה לא נזדקק לו במציאות. "להערכתנו לא יצטרכו להשתמש בהסדר הזה כיוון שביצענו שני דברים חשובים. האחד הוא קבלת ההחלטה על המדחסים שמגדילים בצורה משמעותית את זרימת הגז וההחלטה הנוספת,שיש שיאמרו שהיא שנויה במחלוקת, היא ההחלטה להשתמש במאגר מרי בי לגז שמגיע מתמר ולהפוך אותו למאגר אסטרטגי. בכך נאפשר את הבטחת אספקת הגז לארץ, באופן שגם דוראד וגם או.פי.סי וגם האחרים יוכלו להנות ממנו".
עו"ד גלעד מעוז ממשרד ERM המתמחה בתחום האנרגיה, הבהיר כי כיום הבעיה המרכזית של התעשייה וחיבורה לגז נובע מבעיות רגולטוריות המעמיסות שלל קשיים על התעשיינים המבקשים להתחבר, כאשר על פי מעוז, הבעיה המרכזית היא לרוב בעיית מימון. "חברות בינוניות וקטנות צריכות לעבור הליך הסבה יקר ולא תמיד יש להן היכולת להעמיד את הבטחונות" מספר מעוז "דווקא בעסקים הקטנים יש קושי הכי גדול להעמיד את הבטחונות אל מול חברת ההסבה או אל מול חברת השיווק שלוקחת את זה על עצמה. אם המדינה תעמיד סוג של בטוחה או התערבות, אפשר יהיה לייצר איזו שהיא פלטפורמה מימונית, כי מהניסיון שלנו ברגע שסוגיית המימון נפתרת, נפתרות הרבה בעיות האחרות".
אלי אסולין, מנכ"ל דוראד אנרגיה התבקש לענות עד כמה אמינה תהיה אספקת החשמל הפרטית מדוראד לצרכני הקצה. לכך ענה בביטחון גמור כי לאף אחד לא צריך להיות ספק לגבי העניין שכן "חברת ההולכה, עליה אמונה חברת החשמל, אחראית על זה שלכל צרכן בבית יהיה חשמל ולא משנה מה יהיה המקור שלו. אם יש איזה שהוא כשל בזה שאני סיפקתי פחות חשמל ממה שהצרכנים שלי לקחו או יותר חשמל, הלקוח הפרטי מבחינתו לא רואה כלום. מבחינתו הוא מדליק את האור, באותה רמה של אמינות שהוא התרגל אליה. מה שכן, הלקוח למעשה ירוויח המון כסף דרך השירות שאנחנו ניתן לו עם ההתקנה של המונים החכמים. ההערכה שלנו היא שיהיו לנו בין אלפיים לשלושת אלפים מונים של לקוחות שונים, ויהיה להם את המידע החצי שעתי הרציף. זה תחום שבו אנחנו נכנסים עם מערכות מחשוב מאוד מתקדמות ואני מקווה שאנחנו נעלה אותם לאוויר תוך חודשיים שלושה ונתחיל בתהליכי התנסות מול הלקוחות. כל התהליכים האלה, גם העבודה מול מנהל המערכת, גם העבודה מול צרכנים הוא חדש ואנחנו מנסים לעשות אותו הכי טוב שרק אפשר, אני משוכנע שהצרכנים ייהנו מזה וככל שנגדל יותר וככל שתהייה מודעות יותר גבוהה אצל הצרכנים, כך הם ירוויחו יותר".
משה כפיר, סמנכ”ל אנרגיה בקוקה קולה ישראל, נשאל כצרכן של חשמל פרטי וגז טבעי, כיצד הוא מתכונן לשינויים שעתידים לעבור על החברה ועל מה כדאי לשים את הדגשים בטרם יוצאים לתהליך ההסבה. בתחילת דבריו אמר כפיר כי מכיוון ששוק החשמל הפרטי סובל מתסמיני בלבול חריפים בשל היותו שוק צעיר, עדיף להתייעץ עם כמה שיותר מומחים ולשמוע מגוון דעות. עצה נוספת שהעניק כפיר היא יש לדעת במדויק את רמת הצריכה של המפעל, על שעות השיא והשפל שלו.
באשר להסבה לגז טבעי אמר כפיר כי גם בתחום זה שורר חוסר ידע בעייתי. "גם פה יש המון פחד וחוסר מידע. אנחנו לא חברה שצורכת כמות מספקת כדי להתחבר לגז כך שההסכמים מול חברות החלוקה הם הסכמים קשיחים לחלוטין. זאת אומרת אתה לא יכול לשנות שם כלום, טייק איט אור ליב איט, וטייק איט או ליב איט הזה יש מה שנקרא הסתכלות על כמות הגז השעתית שאתה צורך. עכשיו, כמו שכל אחד יודע בחברה שלו, במפעל שלו, יש ממוצע ויש יוצא מן הכלל ויש פיקים. ואם בהסכם החלוקה לא לקחת בחשבון את נושא הפיקים, אז למעשה אתה מוצא את עצמך באיזה שהוא שלב בלי גז. כדי לעבוד בפיקים אתה צריך לחתום על מה שנקרא הסכם רכש מוגדל. ההסכם הזה הוא מה שנקרא 'טייק אור פיי' לחמש שנים כשבעצם אתה חותם על ההסכם שבין אם תצרוך את הגז או לא תצרוך את הגז, אתה משלם את החלוקה לאורך כל השנים האלה וזה מתבטא בהרבה מאוד כסף. זה נתון שמאד חשוב לשיןם לב אליו".
אבי יופר, מנהל תחום הסבה לגז טבעי ב"אפקון" סיפר קצת על הפן המעשי שהתחברות לתשתיות הגז ואמר כי בפועל, הרגולציה אולי מטרידה אך התוצאה הסופית בהחלט מרשימה ומקצועית. "אני יכול להגיד שאני רואה מהצד את מה שקורה במפעלים והרמה היא מאד גבוהה. רמת הבטיחות ורמת האבטחה ורמת ניהול הפעילות. כל דבר עומד בסטנדרטים מאד גבוהים. חלק מזה מאד מכביד בגלל שאנחנו לומדים ומייצרים תרגולות ונהלים וקבלנים עם הסמכות חדשות ושיטות פעולה ודפוסי עבודה שאין להם היום דמיון בשוק. זו פעילות שהיא מאוד מורכבת והטופסולוגיה וההבטחה של הפעילות שלך היא ברמה מאוד גבוהה. השאלה היא לא כמה שוקל הברזל, אלא כמה שוקלות הניירות שמסביב, כמה ייצרו הניירות ואיפה הכסף נמצא".