אילון וניש, נציגה של ענקית האנרגיה הצרפתית EDF בישראל מספר על חבלי הלידה שחווה החברה בארץ ומודה: הרגולטור הישראלי לא שונה בהרבה מעמיתו האירופאי

בתמונה: שר האנרגיה עוזי לנדאו, במרכז מנכ"ל EN-EDF ישראל, אילון וניש, משמאל שגריר צרפת בישראל כריסטוף ביגו צילום: יח"צ EDF

הענק החשמלי עושה עלייה: ראיון עם מנכ"ל EDF – EN ישראל 

קבוצת EDF היא תאגיד האנרגיה הלאומי של צרפת, יצרנית החשמל הגדולה בעולם ואחת מקבוצות האנרגיה המשמעותיות בעולם. החברה עוסקת בהקמה, ייצור, ניהול והולכת אנרגיה, החל מתחנות כוח גרעיניות, דרך גז טבעי, אנרגיה הידרו אלקטרית, אנרגיה סולארית ואנרגיית רוח, וכלה בהתייעלות אנרגטית ורשת חכמה.

 היקפי פעילותה של EDF מרשימים בכל סדר גודל, תחנות הכוח הגרעיניות שברשותה מספקות כיום כ-62 ג'יגוואט (75% מצריכת החשמל בצרפת) בעוד תחנות כוח הידרו-אלקטרויות מייצרות מעל ל-19 גי'גוואט. החברה פועלת בפריסה עולמית של חמש יבשות. ברשותה עשרות חברות בת המתמחות בנושאים שונים, היא מעסיקה כ- 160,000 עובדים ומפעילה תחנות כוח בהספק מותקן של למעלה מ-120 ג'יגוואט.

 חברת הבת EDF Energies Nouvelles עוסקת באנרגיות מתחדשות, מועסקים בה כאלפיים עובדים ובין תחומי פעילותה נמצאים התחום הסולארי, אנרגיית רוח, ביו גז ותחומים המוכרים פחות בישראל דוגמת אנרגיית הגלים. בתחום אנרגיית הרוח מייצרת החברה כיום ארבע ג'יגהוואט מותקן ועוד כ-15 ג'יגהוואט בהתקנה או בפיתוח. גם התחום הסולארי לא מקופח (קרוב ל-500 מגוואט מותקנים ועוד כ-500 בהקמה) ובימים אלו מקימה החברה שדה ענק בהיקף של מאה ושמונים מגהוואט בארה"ב.

 מאתיים מגהוואט בסגירה פיננסית בישראל

 הראיון עם אילון וניש, מנכ"ל EDF – EN ישראל, מתקיים במשרדי החברה בהרצליה, שם שוכן מטה החברה בישראל. וניש עלה לישראל מצרפת מטעמים ציוניים לפני כחמש שנים ולו ניסיון רב בתחום האנרגיה. את דרכו המקצועית במשק האנרגיה החל כיועץ אסטרטגי בפירמת הייעוץ מקינזי לחברות מהגדולות באירופה בתחום האנרגיה והפיננסים. בהמשך שימש כיועץ שר התשתיות הצרפתי באזור פריז ומנהל מחלקת האנרגיה באזור המקביל בגודלו לשטח מדינת ישראל בו מתגוררים כעשרה מיליון צרכנים. כמו כן שימש כיועץ שר הטכנולוגיה המחקר והחינוך בתחום החדשנות.

 EDF – EN ישראל היא חברה יזמית המפתחת שדות סולאריים בנגב ובערבה. החברה מפתחת ביחד עם דלקיה חמישה פרויקטים בהיקף כולל של ארבעים מגהוואט להם הגישה בקשה להבטחה תעריפית וסגירה פיננסית. כמו כן זכתה החברה במכרז של מנהל מקרקעי ישראל במצפה רמון, בהיקף של שבעה מגהוואט הנמצאים כעת בשלב של בקשה לתעריף מותנה ואף השתתפה במכרז לשדה הפוטווולטאי באשלים. צבר הפרויקטים של החברה בהיקף של כמאתיים מגהוואט כולל פרויקטים בינוניים הנמצאים ברשימת ההמתנה של רשות החשמל ובמתקנים גדולים שהגיעו לשלב של בקשה לאישור תעריפי. חברת האם EDF פעילה גם היא בישראל בייעוץ הנדסי לבניית שתי תחנות של אגירה שאובה בהספק שלוש מאות ומאתיים מגהוואט בגלבוע ובמנרה.

 "הרגולאטור הישראלי אינו נופל מעמיתיו באירופה"

 וינש טוען כי במדינת ישראל הגיעו לתחום הסולארי באיחור יחסית למדינות אחרות, ועל כן בתחום הרגולציה ניסו ללמוד מניסיונם של אחרים וזה בסדר גמור, אך לא כל מה שמתאים לאירופה יכול להתאים לישראל, יש צורך בהתאמות "לדוגמה, בישראל התחילו עשר שנים אחרי הגרמנים או הצרפתים, אי אפשר להוריד את מחיר התעריפים מכיוון שאתמול הגרמנים הורידו את המחיר, יש לקחת בחשבון גם תהליכי למידה, בניית תעשייה מקומית, התבססות של ספקים ועוד."

 כמי שמכיר מקרוב את משק החשמל באירופה וצרפת בפרט אני מנצל את ההזדמנות לשאול את אילון לדעתו על ההתנהלות של הרשויות והמדיניות בישראל לעומת מדינות אירופאיות. תשובתו מאירה את ההתפתחות המקצועית של הרגולטור מזווית מעניינת "הייתי עובד של הממשלה הצרפתית ומכיר את מקבילי במדינות אחרות, יש לי הערכה רבה לאנשי הרגולציה בישראל, רמתם המקצועית גבוהה, אך יחד עם זאת, מהתרשמותי, מוטל עליהם עומס רב בתקציב וכוח אדם מינימלי. במקור רשות החשמל הוקמה כנראה כמענה לטיפול במספר מצומצם של רישיונות, אחד לחברת חשמל ולעוד מספר ליצרנים פרטיים. השינויים המבורכים שחלו במשק האנרגיה בישראל הובילו לכך שכיום מתקבלות מאות או אלפי בקשות, דבר שיתכן שיגדל בעתיד.

 השוק הסולארי כולו ממתין למעבר השוק למודלים כלכליים חדשים כמו הגריד פאריטי בו עוסקת ועדת קנדל ושימוע הנט מיטרינג של רשות החשמל. האם אתה אופטימי והאם ההיערכות עסקית שונה?

 הצגנו את עמדתנו בפני ועדת קנדל, התרשמתי שהוועדה פועלת בצורה מקצועית ויסודית, והיא נגעה בנקודות הנכונות. יש לברך על כך שהרשות פונה ליזמים ובעיקר ליזמים בעלי ניסיון בהסדרים כאלה במקומות אחרים בעולם, אבל להבדיל משינויים אחרים בהם יש מתווה מאוד מסודר ורואים שזה הולך לקרות, במודל הנט מיטרינג יש עוד הרבה עבודה. חלק מהעניין זה שצריך שיהיה פה ספוט מרקט, שתהיה מקום לצריכה פרטית ואולי ארגון אחר של החלוקה מול ייצור. חצי מהשימוע עסק בעלויות של חברת החשמל. ככל הנראה לא תהייה תחרות במשק ההולכה, אבל תהיה תחרות מסוימת בייצור והחלוקה של החשמל, צריך שהדברים האלה יתקיימו כדי שההסדר יהיה יותר טוב".

 איך מתייחסים באירופה להורדת התעריפים הרטרואקטיבית של מתקנים סולאריים בישראל?  

 "זה בטח לא דבר חיובי בעיניהם, צריך לזכור שאנו חברה בינלאומית שפועלת לפי תכנית אסטרטגית המגבשת מדיניות לטווח ארוך. יש מדינות באירופה שהורידו את התעריפים, אבל הן עשו זאת רק אחרי שהתקינו מספר ג'יגוואט והם הרגישו בשלים להקטנת השוק. בצרפת לדוגמה ההחלטה הראשונה בתחום של הממשלה החדשה בתחילת אוקטובר הייתה להעלות את המחירים לפרויקטים הקטנים ולהגביל בחוק את האפשרות להוריד מחירים. שם מבינים שאם רוצים יזמים שישקיעו יש לתת להם שקיפות לפחות לטווח הבינוני, ואני לא מדבר על הטווח הארוך. בישראל כל התעריף היה מבוסס על זה שלראשון שנכנס יש מחיר יותר גבוה, לשני זה יורד וכך הלאה, כדי לעודד את התחרות ואת ההשקעות בענף. יצאנו לדרך כדי להיות הראשונים על מנת שנגיע לתעריף הגבוה שהיה עד סוף דצמבר השנה. ואז כבר לקחו בחשבון ירידה הקשורה לירידת העלויות, לדעתנו לא הייתה סיבה לשנות את התעריף והעיתוי לא היה נכון כי הירידה כבר מתוכננת ומתאימה למצב השוק".

 רשות החשמל טוענת שהורדת התעריפים חוסכת המון כסף לצרכני החשמל.

 "אני לא מקבל את הנקודה הזאת של חיסכון למשק. כשיצאו להסדרה הזאת, ידעו מה העלות ואף הייתה החלטה ברורה מראש כשקבעו יעדים של אנרגיות מתחדשות. הסבסוד שניתן ליזמים היה גבוה יותר ממה שהוא עכשיו וההחלטה התקבלה. להערכתי הצורך באנרגיות מתחדשות רק יתגבר. במקביל עלתה המודעות של הציבור לעלות האנרגיה. נכון, המחירים של הציוד הסולארי בשוק העולמי בירידה. איפה שאין בנייה של פרוייקטים חדשים ויש מפעלים ענקיים של פאנלים פתאום מרגישים חולשה פיננסית ורואים פחות לקוחות. אבל קודם כל בארץ אף אחד לא בנה משהו גדול בתחום ואין ספקים שיודעים לעשות זאת, בפרויקטים רציניים לא קונים פאנלים רק ממי שמציע את המחיר הכי נמוך. מי שרוצה באמת להקים ולהפעיל מתקן כזה לעשרים שנה צריך להיזהר מבחינה עסקית".

 אם כבר מדברים על הרגולטור, מה מצב הפרויקטים הסולאריים בסמר ומפלסים?

 "קיבלנו את הערות הרשות והגבנו עליהן כמקובל, אני אופטימי בעניין ומשוכנע שהמסמכים שהצגנו יסייעו לרשות לאשר לנו את שני הפרויקטים האלה בהקדם האפשרי על מנת שנוכל לצאת לדרך."

ניסיון בינלאומי עם אחריות מקומית

 הערך המוסף המרכזי של EDF נמצא לדברי אילון בעובדה כי לא מדובר רק בחברת יזמות אלא גם בחברה בעלת יכולות הנדסה והפעלה של תחנות כוח עם ניסיון מגוון וממושך. "קבוצת EDF היא יצרנית חשמל וחברת תשתיות שפועלת במשך עשרות שנים בכל רחבי העולם. אסטרטגיית הפעולה שלנו היא לטווח ארוך תוך ביסוס אחיזתנו בכל שוק חדש אליו אנו נכנסים. בכוונתנו להיות פה לפחות עשרים שנה. זה מאוד חשוב, גם בניתוח של ההשקעות והסיכונים. מבחינת פיתוח פרויקטים, אנחנו מביאים איתנו מומחיות מספר אחת בעולם בכל ההיבטים של ההנדסה בתחום הסולארי, ניסיון אמיתי של בנייה ופעילות מול קבלנים. אנו נעזרים בקבלנים המובילים בעולם כדי לבנות והידע והניסיון שברשותנו הם בעלי ערך רב. כל זאת בתוספת יכולת רכש ברמה עולמית מבטיחים שהפרויקטים שלנו יהיו מובילים בתחומם.

 יחד עם הפריסה הרחבה של הקבוצה אנו חברה מאוד מקומית וישראלית. כל העובדים שלנו הם ישראלים ועולים חדשים, פעילותנו העיקרית הינה ביישובי הדרום ובעוטף עזה ואנו מייחסים חשיבות רבה לקשר עם הקהילה במקומות בהם אנו פועלים. כחלק ממדיניות זו אנו נותנים עדיפות בכל רכישת שרות או גיוס עובדים לחברות ואנשים המתגוררים באזור. נכון להיום, היקף זה עומד על למעלה ממאה ועשרים עובדים מקומיים שיסייעו לנו וילוו אותנו בפרויקטים הראשונים שלנו, יחד עם מומחים בעלי ידע וניסיון שהגיעו מאירופה כדי ללוות את השלבים הראשונים של הבנייה. במקביל אנו בקשר עם מספר מוסדות חינוך במטרה לסייע ולתרום את תרומתנו  לפיתוח הדרום".