גרמניה תדרש לתקציבי עתק בכדי לשפץ את רשת ההולכה שלה

רשת ההולכה בגרמניה זקוקה לשרידרוג מאסיווי. למעשה כבר ב-2011 דובר על כך שרשת ההולכה היא אחד האתגרים הקשים שעומדים בפני תעשיית האנרגיה – מתחדשת, פוסילית או גרעינית (עד 2022). על פי דיווחים בתקשורת הגרמנית, את רשת ההולכה יש להרחיב ב-135-193,000 ק"מ עד שנת 2030. בנוסף, יש צורך בשדרוג משמעותי של 21-25,000 ק"מ ברשת ההולכה הקיימת.

עלויות השדרוג עשויות לנוע בין 27.5 ל-42.5 מיליארד יורו. כך מדווחת השבוע DENA, הסוכנות הגרמנית לאנרגיה. הסוכנות הציגה מחקר אודות הצורך להרחבה ושדרוג רשתות ההולכה והחלוקה עד 2030. המחקר מדגיש, שמידת הצורך והעלויות הכרוכות בשדרוג המדובר תלויות במידת נתח האנרגיות מתחדשות בתמהיל האנרגיה של המדינה. 

בעקבות אסון פוקושימה ב-2010, גרמניה החליטה להוציא אל מחוץ לתמהיל האנרגיה שלה את מקורות האנרגיה הגרעיניים עד שנת 2022 תוך הגברת המאמצים להחליף את האנרגיה שתושל מהרשת באנרגיה ממקורות מתחדשים. אמנם, גרמניה ידועה בתור מובילת השוק בתחום האנרגיה הסולארית, אך גם מקומן של אנרגיית הרוח ואנרגיה ממקורות ביומסה אינו נפקד. התרחבות הייצור ממקורות סולאריים ורוח וביזור אתרי הייצור ייצר אתגר לא רק לרשתות ההולכה אלא גם לרשתות החלוקה. החשמל הנרכש על ידי חברת ההולכה (תכנית הFiT) לרוב עולה על הצריכה המקומית.

חוק האנרגיה המתחדשת של גרמניה מגדיר יעד של 35% ייצור ממקורות מתחדשים עד שנת 2030. אולם על פי הערכות שר הסביבה הפדראלי פיטר אלטמאייר, גרמניה תעקוף את היעד והצפי הוא ל-45% ייצור ממקורות מתחדשים.

לאחרונה קרא יו"ר DENA, סטפן קוהלר למדינות בפדרציה לנהל יותר טוב את שוק המתחדשות שלהן ובייחוד את השדות הסולאריים. קוהלר הציע לאשר התקנות חדשות רק אם רשתות ההולכה והחלוקה באיזור המתקן יכולות להכיל את האנרגיה המיוצרת. בנוסף, מציעה DENA שחברות גריד תפתחנה מרשם קיבולות גריד פנויות בכדי להכווין התקנות של מתקני ייצור מקורות מתחדשים באיזורים אלה.

בחינת תרחישים

המחקר של DENA התמודד עם שני תרחישים. הראשון דן באופציה בה יעדי הממשלה הפדראלית אכן יתקיימו. התרחיש השני לקח בחשבון מצב בו 16 המדינות החברות בפדראציה הגרמנית תמשכנה לפתח מתקני אנרגיה מתחדשת (בעיקר רוח וסולאר). שני התרחישים דורשים קווי רשת חדשים וממירים בכל נקודות החלוקה וכן שדרוג קווי מתח גבוה קיימים.

תוצאות התרחיש הראשון מראה שעד 2030 יש צורך בהרחבה של 135,000 ק"מ, שדרוג של 25,000 ק"מ בעלות של 27.5 מיליארד יורו. בתרחיש השני, עד 2030 יש צורך בהרחבה של 193,000 ק"מ, שדרוג של 21,000 ק"מ בעלות של 42.5 מיליארד יורו.

התוצאות מראות שרשתות מתח בינוני וגבוה דורשות את ההשקעות הגדולות ביותר, (24% ו-19% בהתאמה). על פי DENA, הסיבה נובעת מכך שחשמל שאינו נצרך ברשתות מתח נמוך מועבר לרשתות עם מתח גובה יותר. עלויות ההשקעה ברשת המתח הגבוה הן הגבוהות ביותר, כיוון שהציוד הטכני הדרוש יקר יותר ויותר קווי מתח גבוה דורשים שדרוג.

בעיות מימון

המחקר של DENA  בחן את ההשקעה הדרושה עבור העבודות ברשת החלוקה. המחקר מגיע למסקנה, שבמסגרת העבודה הרגולטורית הקיימת, חברות תשתית הנדרשות להרחבה בדחיפות הגבוהה ביותר אינן זוכות להחזיר ראוי עבור השקעתן, כלומר, אין מספיק תמריצים להרחיב את הגריד. באוקטובר 2011, הסוכנות הפדראלית הגרמנית לרשתות הורידה את תעריפי ההחזר עבור הון לרשתות חלוקת גז וחשמל – מהלך ש-DENA  התנגדה לו יחד עם חברות הרשת. התוצאה של החלטה זו הייתה בין היתר פיטורים של קרוב ל11,000 עובדים על פני רבעון.