הפסד של "גזפרום" במכרז לוויתן עלול להפוך לאיום בטחוני

מאמר המתפרסם היום (ד') בוושינטון אינסטיטיוט מעמיק מעט בהיבטים הגיאו פולטיים הנובעים מעסקת "וודסייד" את "לוויתן". מעבר לאנחת הרווחה על עצם העסקה, כותב מחבר המאמר, בחרה השותפות את "וודסייד" בשל נסיונה הגדול בתחום ה-LNG, וזאת כיוון שאפיקי הייצוא באמצעות צינורות מוגבלים.

הלקוחות הקרובים ביותר לישראל הם ירדן והרשות הפלסטינאית, אולם השווקים הללו קטנים יחסית ולא אטרקטיביים. טורקיה, לקוח אסטרטגי שכן נחשב משמעותי, לא מהווה לקוח פוטנציאלי בפועל בשל הסכסוך הפוליטי השורר בין המדינות. במקביל, יצוא LNG לאירופה ולאסיה הגיוני הרבה יותר, אולם גודלם של מתקני הגיזוז בים התיכון או הים האדום עלולים להיתקל בהתנגדות מצד ארגוני הסביבה. וודסייד מפתחת כעת מתקן LNG צף (FLNG) בגודל של שש נושאות מטוסים בשביל פעילותה באוסטרליה, אולם התאמתה לישראל נתונה בספק. לא משנה איזו גישה תינקט בסופו של דבר, היא תהיה יקרה – לפחות בעלות של כמה מיליארדי דולארים.

המאמר טוען שברמה הפוליטית מוסקבה נותרה מאוכזבת מהעסקה הנוכחית בשל דחייתה של "גזפרום" מזכייה במכרז. גזפרום הגישה הצעה לרכוש חלק מלוויתן אולם על פי המכון – לקתה בכישורי ה-LNG בה שותפות לוויתן הייתה מעוניינת. על פי כותבי המחקר, הענק הרוסי חושש שגם מאגרים קטנים שימצאו במים הכלכליים של ישראל וקפריסין עשויים לאיים על ההגמוניה שלה כיצואנית לאירופה. על כן, בהחלט תיתכן תגובה פוליטית: ישנן הערכות שמוסקבה הזהירה את ישראל שרוסיה היא המגינה היחידה המסוגלת לשכנע את סוריה והחיזבאללה לא לטווח את מתקני הגז הימיים באמצעות טילי השיוט מונחי המכ"ם שלה – יאחונט.