את הדברים אמר עודד אגמון , ראש אגף הסדרה ברשות החשמל במסגרת פאנל שנערך בכנס אילת אילות בנושא נט מיטרינג
"אנחנו מצפים מתעשיית המתחדשות להתמודד עם שוק נטול וודאות"
"רשות החשמל היא זו שהביאה ודחפה משנת 2008 הסדרים על מנת לשלב את האנרגיות המתחדשות והחלטות הממשלה סייעו לנו לפעול ולאזן בין רצון היזמים, חברת חשמל והממשלה." כך פתח ראש אגף הסדרה ברשות החשמל, עודד אגמון, את פאנל הנט מיטרינג שהתקיים ביומו השני של כנס אילת אילות החמישי לאנרגיה מתחדשת. לדברי אגמון מי שקובע את מחירי המתקנים הם הסינים ויצרני הקומפוננטים. "אנחנו מבינים שבעתיד, עולם המכסות צריך להצטמצם ולתת לתחום לגדול כמו שוק חופשי. במצב הנוכחי אנחנו עדים לכשלים בשוק, ומדינה שרוצה לקדם מתחדשות, אבל כל מגה וואט מייצר עלויות עודפות גדולות למשק ובקצב הזה, עד 2020 הצרכנים ישלמו 15% רק בגלל המתחדשות".
לדברי חוני קבלו, ראש תחום אנרגיות מתחדשות ברשות החשמל, הסדרת המונה נטו היא הסדרה פרטית. הסוגיה באמת מתחילה להיות מורכבת כשהמתקן מייצר והצרכן אינו צורך או להפך – המתקן לא מייצר והצרכן צורך. כשהלקוח מייצר אנרגיה המוזרמת לרשת, והרשת צריכה לאגור. "לכן הציבור התבקש לתת את דעתו כיצד יש לתמחר קוט"שים שהצרכן חייב לרשת או להפך. כך תיווצר הסדרה שהיא ארוכת טווח ובעלת מגבלות מועטות ככל הניתן ולא נייצר עלויות עודפות על משק החשמל".
אילן סולימאן, סגן יו"ר רשות החשמל לשעבר אמר כי "מונה נטו קיים משנת 2004, אז נעשה ניסוי ונכשל בגלל שהמחירים היו כה גבוהים כך שהנושא לא היה רלוונטי. המונה נטו הוא שאיפת משק האנרגיה הישראלי, ולראשונה יש מנגנון בתחום הסולארי שהמדינה לא צריכה לתמוך בו – יש להקל בכל אספקט אפשרי כיוון שאלה המערכות העתידיות – כלכלית ותפעולית". סולימאן מסכים שנושא המונה נטו הוא סוגיה צרכנית ועשויה להתפתח בעיית מימון. "צריך לתת ביטוי לאבטחת ההכנסה כי הצרכן הוא לא מי שיביא את הכסף. אמר סולימאן "בשימוע לא עולה בבירור הסוגיה האם זכותו של הצרכן לזכות בפרמיה (כיום מניעת פליטות) – מי שמייצר לעצמו חשמל במתקן של 100 קילו וואט מקבל פרמיה. כיוון שהמתקן לא מחובר לרשת, הצרכן לא זקוק לאישור ולתעריף, אלא רק לרישיון הפעלה". אולם לא כולם מודעים לפרמיית הפליטות. לדבריו מכסה של 300 מגה תביא למעורבות גדולה של היזמות."גם ככה השוליים של היזמות נחתכות. אך התהליך הזה יבוא באמצעות היזמות ולו רק בגלל התקצוב.
נציג המשרד להגנת הסביבה התייחס לגישת היזמים הרואים את רשות החשמל כגוף עוין ואמר כי "בממשלה יש המון ויכוחים בנושא העלויות. ככל שנוריד את מחירי המתחדשות, יש יותר סיכוי שהשוק הזה ימריא. לפני שנתיים גריד פאריטי היה חלום באספמיה, אולם הרשות הצליחה להוריד עלויות. אולם חשוב לזכור שהאפשרות השנייה היא שלא יהיה".
משה שיטרית, ראש אגף בכיר ברישוי של רשות החשמל אמר כי" הסדרת מוני נטו היא כמו התייעלות אנרגטית. התייעלות אנרגטית לא קודמה בקצב של התקנת מתחדשות. בתור רגולטור, אנחנו מפקחים על אנרגיה חשמלית ולא על כלל האנרגיה. אם מסתכלים על התייעלות אנרגטית, אפשר לחסוך בעיקר באנרגיה תרמית ולא חשמל, ולכן התייעלות אנרגטית אינה בראש מעניינינו. המונה נטו מגשר על הפער הזה ומכניס את ההתייעלות האנרגטית אל תוך עולם החשמל וכך לרשות יש עניין בתחום."
דיאלוג תעשייה – רגולציה על סף פיצוץ
קהל היזמים שהשתתף בפאנל ציין את בעיית המימון בה הוא נתקל וטען שמחירי החשמל מסובסדים בסבסוד עקיף על ידי הממשלה. בפועל, גם היזמים מבינים את העובדה שלצרכן הסופי של המתקנים הללו אין אפשרות להרשות לעצמו את ההתקנה של המערכת. שחר דולב, מנהל המחקר של הפורום הישראלי לאנרגיה, הזכיר את העובדה שעלות התקנת מערכת ביתית גבוהה ממערכת עסקית ולכן תעריף מונה הנטו אינו כדאי למערכות קטנות וביתיות. עודד אגמון , ראש אגף הסדרה ברשות החשמל, אמר בתגובה כי "30% מייצור החשמל של מדינת ישראל בשנה הבאה יהיה מיח"פים. זה מחייב את הרשות לשינוי תפיסה מתודולוגי. תעריך חח"י הוא נושא שחייב לתת עליו את הדעת, וזאת כיוון שחח"י תהפוך למערכת גיבוי. כשחברה כמו חח"י מאבדת נתח שוק כזה. בנוגע למחירי החשמל – יש פה באמת בעיה בגלל הפסקת הגז ממצרים, והיה צריך להעלות את תעריפי החשמל ב-40%. הרגולטור הוא זה שמנע את העלייה ובצורה אחראית אפשר לפרוס את התעריף לשלוש שנים".
כמובן שנושא הגרעון של חח"י ונושא התעריפים כמעט הביא לפיצוץ ואגמון הצליח להסיט שוב את הנושא אך טען "אין מה להיבהל מהחוב של חח"י. היא צריכה לעבור שינויים, היא צריכה לעבור רפורמה אך אין צורך להיבהל מהחוב של חח"י". בעניין מוני הנטו, אגמון ציין שהיו שיקולים נוספים כולל סחר בקרדיט. אגמון התעקש להזכיר שהפשטות והמיסוי היו חלק מהשיקולים".
בנושא המימון, הבטיח אגמון שהרשות תתמודד עם האתגר. "על מנת להקים מתקנים קונבציונאליים הקמנו רשתות הגנה שאין בשום מקום אחר שמונעת מהשוק להפוך לתחרותי. מנגנוני ההגנה הללו מונעים מהשוק להפוך לתחרותי. לכן היום אנחנו רוצים לבחון אם אפשר להפסיק את הגנות הינוקא ואנחנו מצפים מתעשיית המתחדשות ללמוד להתמודד עם שוק ללא וודאות מוחלטת. למרות הקושי של הבנקים להתמודד עם וודאות שאינה מוחלטת. אנחנו רוצים להפוך את המשק לתחרותי באמת בארץ."
נורית פירני, נציגת בנק לאומי הוסיפה לדברים וציינה כי "צריך למצוא את מסלול המימון הנכון. הבנק לא מעוניין להעמיד קשיים שהוא לא רוצה להיות בו, ובנקים לא אוהבים חוסר וודאות. לא אמות מידה של מימון, לא ערבויות מדינה, אלא מסלול מימון. לצד ההסדרה המאוד פשטנית, צריך לארגן את זה כך שהבנק יראה את הכסף חוזר, מדובר בסכומים שאפשר לתת והבנק רוצה לקדם ולממן. אנחנו התגברנו על כל המכשולים ומעוניינים להפוך את זה יותר יעיל.
תנאי שוק החופשי? מצויין! הם צריכים לחול על כל היצרנים, כולל חח"י:
1. יצרן פרטי וחח"י צריכים לקבל אותו תעריף (ולכן אסור להעלות את תעריף
החשמל לצרכן הפרטי). כמו שאת וועדת קנדל לא מעניין כמה כסף עולה
הקמת תחנה סולארית, למה שיעניין את היזם הפרטי אם פוצצו צינורות
גז מצרי לחח"י?…
2. אם יצרן פרטי צריך לשלם אינספור מיסים והיטלים על מתקנים פרטיים
(שכירות, תשלום למנהל, היטלי השבחה ועוד ועוד עוד), גם חח"י צריכה.
3. והכי חשוב: בשוק חופשי אסור לחברה להיות בגירעון, בטח לא גירעון
שמסובסד על ידי אזרחי המדינה. אם יצרן פרטי חייב להיות רווחי, גם חח"י
צריכה להחזיר 70 מיליארד שקלים לקופת המדינה.
אם היו מאלצים את חח"י להתחרות בתנאים זהים לאלו של היזמים, תעריף החשמל לצרכן היה מעל שקל לקילוואט. מעניין אם גם אז היו מדברים על "עלות" אנרגיות מתחדשות למשק הישראלי. כנראה שלא.