דעה: דחייתה של ועדת השרים לענייני אנרגיה מתחדשת מאשררת את הברור מאליו: לאף אחד בממשלה אין אינטרס לקדם אנרגיה מתחדשת שתוזיל את עלויות יצור החשמל שלנו

ממשלה ללא כוונות רוח: מה הביא לדחיית ועדת השרים לאנרגיה מתחדשת?

מאת: פיני פארן

לו היו נקלעים לישראל כתבים כלכליים זרים באמצע נובמבר הנוכחי, והיו קוראים את הדיווחים הכלכליים אודות התכנסותה  וביטולה של וועדת השרים לאנרגיות מתחדשות, בוודאי היו פורצים בצחוק רועם. לא ניתן היה להעלות על הדעת תסריט כה הזוי, כה מגוחך ועצוב בישראל של שנת 2012.

תזכורת קצרה: בפני הוועדה אמורה להיות מונחת הצעה של משרד האנרגיה להוספת 300 מגה וואט כמכסה נוספת למתקנים סולאריים, על חשבון מכסת אנרגיות הרוח (שעומדת על 800 מגה וואט). ההצעה עוררה, מן הסתם, התנגדות מצד היזמים מתחום אנרגיות הרוח ויחד עם "רוח גבית" ממשרד האוצר והיועץ המשפטי לממשלה, שבינתיים שינה את דעתו, כינוס הוועדה נדחה. העילה הפורמלית הייתה סעיף אחר בהצעה בדבר מתן ערבות מדינה לפרוייקטים סולאריים בשטחי יהודה ושומרון.

אך כשמסתכלים באופן רחב יותר על מצב האנרגיות המתחדשות בישראל, ניתן לראות עד כמה צנועה הייתה ההצעה של משרד האנרגיה ועד כמה מגוחכת היא ההתנגדות לה; רק מדיווחים באתרים הכלכליים השונים ומאתר "תשתיות" בפרט, ניתן לראות לאן העולם צועד: בגרמניה כבר הגיעו לאחוז דו-ספרתי בצריכת חשמל מאנרגיות מתחדשות, בארה"ב נוספו עוד עשרות אלפי מקומות עבודה כתוצאה מאנרגיות מתחדשות, באיטליה 1% מהתוצר הלאומי הוא מאנרגיות מתחדשות, בלגיה הקטנה מקימה מאות מגה וואט של מתקנים סולאריים בשנה, סעודיה מתחילה תוכנית בעלות של 100 מיליארד דולר להגעה ל-100% חשמל מאנרגיות מתחדשות (בעיקר סולארי) ואיראן רוצה להקים תחנות רוח בעלות של חצי מיליארד דולר. זו אינה טעות כתיב. איראן, עם הסנקציות הכלכליות שמוטלות עליה (ואולי בגללן), מקדמת אנרגיות מתחדשות בתחומה.

ובישראל? בישראל עדיין דואגים "לשסות" את היזמים הסולאריים ביזמי הרוח ו/או ביזמי התרמו-סולארי, במריבה על 300 מגה וואט. הדבר מזכיר במקצת את "מלחמות היהודים" במאבק בין מתקנים סולאריים על גגות למתקנים קרקעיים, מאבק שנמשך חודשים עד להכרעה בבג"צ. במקום לצאת למאבק משותף על הגדלת  העוגה מנסים בישראל לחלק את העוגה המצומקת בין היזמים השונים בסגנון הישראלי הידוע של "תפוס כפי יכולתך".

מי קבע, למשל, שצריך לתת מכסה לסולארי "על חשבון" מכסה למתקני רוח? במקום לעודד את 2 התחומים גם יחד, נוהגים בדיוק בצורה הפוכה: התנגדויות משרדי ממשלה, בראשות האוצר, בירוקרטיה מסורבלת ונסיון של שלל רשויות וגופים שונים ליהנות מעור הדוב עוד בטרם ניצוד – כל אלה הובילו אחרי כמה שנים לתוצאה  הבאה: בישראל, נכון להיום, יש כמה עשרות מתקנים סולאריים קטנים, 3 מתקנים בינוניים עם רשיון קבוע ואפס מתקנים סולאריים גדולים עובדים. בתחום הרוח יש תחנה אחת ברמת הגולן שעובדת.

האבסורד בתפוקה הדלה המתוארת למעלה אף גדל, מאחר וגם אנרגיה סולארית וגם אנרגיית רוח, שתיהן עומדות להיות יותר זולות מחשמל קונבנציונלי. כאשר תעריף החשמל יועלה בשנת 2013 בכ- 10%, אנחנו ניאלץ לשלם כ-75 אגורות לקילוואט: תעריף הבסיס יהיה אומנם "רק" 65 אגורות לקילוואט, אך עליו מתווסף תשלום "קבוע" של עוד כמה עשרות שקלים, ועל הסכום הכולל מוסיפים עוד 17% מע"מ. רק לשם השוואה, אנרגיות רוח מקבלות היום כ-49 אגורות לקילוואט, אנרגיה סולארית (מתקנים מסחריים וגדולים) כ-65 אגורות לקילוואט (מתקנים בינוניים יקבלו מן הסתם תעריף חדש שגם הוא יהיה באזור ה-70 אגורות לקילוואט).

בכל מקרה מדובר בסכומים זולים יותר כלכלית והפער הזה לטובת אנרגיות מתחדשות רק יילך ויגדל, מאחר והעלאות נוספות של תעריפי החשמל ייתפרסו על פני השנים הקרובות: ההעלאה הצפויה לא תהיה האחרונה, בגלל גירעון 70 מיליארדי השקלים של חברת החשמל: זהו גירעון שנוצר לאורך כ- 16 שנים כתוצאה ממכירת חשמל במחיר הפסד לציבור, וחלקו העיקרי הוא התחייבויות כספיות של חח"י לפירעון אג"ח לחברות ביטוח וגופים פיננסיים אחרים. רק כדי לסבר את האוזן, זהו גירעון שהינו שווה ערך לכרבע מתקציב מדינת ישראל. הגירעון הזה, כפי שצויין למעלה, ברובו המכריע ממומן מכספי ציבור, ואנחנו עלולים לשלם עליו פעמיים: הן על ידי מחיקת חובות לחח"י, והן על ידי העלאת תעריף החשמל. כל גיוסי האג"ח האחרונים שנעשו (וייעשו בעתיד), רק יגרמו בסופו של דבר להגדלת הגירעון, ורק יחמירו את הבעיה הפיננסית של חח"י בטווח הבינוני והארוך.

צריך לשים לב שחלק ניכר מההוצאות של חח"י הוא בתחום הייצור (פחות בתחומי ההולכה והחלוקה). לשם המחשה, בשנת 2010 כ-80% מהוצאות חח"י היו על הייצור (מתוך הוצאות הייצור הרוב על רכישת דלקים / גז). מאחר ואנרגיות מתחדשות מנצלות חומר גלם שהוא חינם אין כסף (שמש, רוח) ונמצא בטבע בכמות אינסופית, הכדאיות הכלכלית רק תלך ותתבהר בהמשך, והפער בין התעריפים לטובת אנרגיות מתחדשות יילך ויגדל.

גילויי הגז האחרונים אומנם יוכלו למתן את העלאות תעריף החשמל (הייצור בגז הוא זול יותר ומחירו יותר זול מגז מיובא מחו"ל), אך ממש לא למנוע אותן.

אבל האבסורד הכלכלי לא מסתיים כלל וכלל רק בעלות ייצור החשמל: תודות "לעידוד המאסיבי" שנותנות רשויות המדינה להקמת מתקני אנרגיות מתחדשות, יותר ויותר משקיעים וקרנות שעוסקות בתחום פשוט מפסיקים/מצמצמים את פעילותם בארץ, ועוברים להשקיע את ההון הישראלי במתקני אנרגיות מתחדשות בחו"ל. חברות ישראליות מקימות ומממנות הקמתם של מתקנים סולאריים באיטליה, מתקני רוח בגרמניה וכיוצא בזה. התוצאה היא בריחה של הון כספי של מאות מליוני שקלים (אם לא יותר מכך) לחו"ל, הון שיכול היה לייצר פה חשמל זול ונקי, מקומות עבודה וכמובן עוד הכנסות ממיסים לרשויות המדינה.

חמור מכך: גם המחקר והפיתוח בתחום בישראל, שבו נוכל להיות מובילים בעולם כפועל יוצא של התפתחות התעשייה, יתחיל "לזלוג" למדינות אחרות. ניסויים, תקציבים למו"פ שיצטמצמו או יבוטלו, יגרמו לכך שחברות ישראליות יבצעו את המחקרים ושיתופי הפעולה שלהם עם גופים ומוסדות בחו"ל, ולא בישראל. בכך נחמיץ להיות מובילים בעולם במקום להיות מובלים על ידי העולם.

לצערי הרב, עפ"י התנהלות הרשויות עד כה, נראה שהם מעדיפים באופן מובהק את טובתו של צרכן החשמל האירופאי על פני צרכן החשמל הישראלי. נראה כי רק עיכובים ותקלות באספקת הגז, "בצורת חשמל", אסון בטחוני או כל קטסטרופה אחרת, יזיזו את מקבלי ההחלטות. עצוב לראות שבישראל של סוף 2012, אנחנו עדיין משווים בין עלויות דלקים לגז, בין אנרגיית רוח לאנרגיית שמש, בעוד ששאר העולם נמצא כבר מזמן על מסלול אחר לחלוטין. ניתן רק לקוות ששר האנרגיה בממשלה הבאה לכשתקום, ייתן סוף סוף לאנרגיות המתחדשות את המקום הראוי להן, ושהחלטות הממשלה בנושא יגובו במעשים בשטח, ולא רק בהצהרות ריקות מן השפה אל החוץ.