חולשותיו של חוק הנפט היוו את מרכז הבמה בדיון שכותרתו "אנרגיה ותשתיות – לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה" במסגרת כנס הים של החברה להגנת הטבע

"חברות הנפט והגז הטבעי לא מחכות להשלמת הרגולציה הסביבתית" 

אילן ניסים, ראש אגף סביבה במשרד האנרגיה והמים – צילום: גונן גלין

ב-1932כתב בן גוריון מאמר בשם "לקראת הים" בו קבע "הים הגדול הזה נחשב לתחום המערבי של ארצנו, זו טעות נפסדת, שעלינו לעקור משורשה. מבחינה יישובית כלכלית ופוליטית יש לראות את הים התיכון לא את גבולה אלא את משכה של ארצנו. על חוף הים לא מסתיימת הארץ, אלא יבשתה בלבד." מושב "אנרגיה ותשתיות – לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה" התקיים היום במסגרת כנס ירושלים החמישי לסביבה וטבע של החברה להגנת הטבע שנפתח הבוקר בבנייני האומה בירושלים. המושב, כמו הכנס כולו, נערך בצל דברי בן גוריון על ניצול משאב הים. דברים שרוב הדוברים ציינו שנשכחו מעט ממורשתו של חוזה המדינה, בטח לעומת יחסי הציבור לה זכתה תשוקתו לפיתוח הנגב והמדבר.

לדברי אילן ניסים, ראש אגף סביבה, מינהל אוצרות טבע במשרד האנרגיה והמים, בארץ המצב שונה. בין היתר כיוון שעד היום נושא האקספלורציה לא היה מפותח דיו על מנת שיתנו עליו את הדעת. כפי שסוקר בתשתיות, ישראל מחד לא אישררה את פרוטוקול היבשת של אמנת ברצלונה להגנה על הים התיכון. ניסים ציין במהלך הרצאתו שכיום בישראל נושא ההנחיות הכלליות, הנחיות למסמך הסביבתי, הנחיות תכניות הניטור עדיין נמצאים בשלבי הטיוטה ועדיין לא עברו את שלב ההתנגדות הציבורית ועדיין לא הפכו לחוק ותקנה – זאת למרות שבים התיכון כבר קודחת חברת נובל, וכן מתוכנן בקרוב מאוד קידוח של תמר, וישנן בקשות נוספות לרשיונות חיפוש וקידוח.

במושב דובר בין היתר על הקמת אי מלאכותי בטווח בין עכו וראשון לציון והאתגרים הכרוכים בכך, כולל ההיבט האנרגטי. ההיבט הסביבתי היחודי והחובה לשמור עליו פורטו בהרחבה. עולה כי, חוק הנפט בישראל דומה לחוקי נפט באירופה. חוק משנות החמישים עליו מלבישים תקנות. אלא שנושא האקספלורציה בישראל הוא נושא יחסית חדש לעומת מדינות אירופה וארה"ב שם האקספלורציה קיימת כבר שנים רבות, וכל תקלה או שיפור טכנולוגי זוכים להתייחסות הרשויות על מנת לשפר את הרגולציה.