השר ארדן תקף את האוצר ומשרד האנרגיה וטען כי אסון סביבתי בשל קידוחי גז טבעי בים עלול לעלות לישראל ביוקר וכי יש לפעול במהירות לגוף מפקח שאינו שייך למשרד האנרגיה

ארדן תוקף את האוצר "מעכב הקצאת תקציבים למניעת אסון ימי"

"לצערי, משרד האוצר גורר רגליים בהקצאת תקציבים העשויים למנוע אסון בים, בעקבות תקלות בקידוחים ימיים", כך אמר היום (ב') השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, בכנס ירושלים ה – 5 לסביבה וטבע של החברה להגנת הטבע שהתקיים בבנייני האומה והוקדש לנושא הים וללחצים המופעלים עליו. 

בהמשך דבריו אמר השר כי  "משאבי הגז הטבעי הם אתגר גדול וחדש למדינת ישראל. זהו אוצר כלכלי שישפר את מצב המדינה. אנו איננו מתנגדים לחיפושים, מאחר וזה יקטין מאד את התלות מייבוא של אנרגיות מחוץ לישראל. העצמאות האנרגטית חשוב ליציבות המשק והכלכלה הישראלית. אלו דברים שיוזילו את מחירי הגז הטבעי ויאפשר את השימוש בגז גם בתחבורה והמגזר הביתי, וכמובן יובילו להפחתה בזיהום האוויר וימנעו פגיעה בבריאות הציבור. השימוש בגז כתחליף לנפט סולר ופחם יפחית את זיהום האוויר במרכזי הערים ויפחית את פליטת גזי החממה לאטמוספירה". 

"להפריד בין הגוף שנותן את הרישיון לקדוח והגוף המפקח"

אולם, השר ארדן הדגיש כי אנו צריכים לצמצם את הפגיעה בעקבות הקידוחים של הגז והנפט. "כאן, בים התיכון המצומצם, יכול להיגרם נזק גדול מאד שכלכלת ישראל לא תוכל להתאושש ממנו – פגיעה אקולוגית, פגיעה במתקני התפלה, פגיעה בבסיסי צה"ל ותביעות בין לאומית שעלולות להגיע ממדינות שכנות, זאת בשל העובדה שמדינת ישראל היא האחראית לנושא."

"בארה"ב יש הפרדה בין מי שנותן את הרישיון לקדוח ומי שמפקח. חייבים לעשות כאן את ההפרדה הזו גם כאן – יש להקים רשות ממשלתית שמפקחת על הנושא מכל היבטיו" הבהיר השר "שיתוף פעולה בין המשרדים הוא הכרחי להבטחת הבטיחות על האסדות. אפילו ברמת החקיקה הלאומית – בגלל שזה לא במים הכלכליים יש רישיונות אבל אין יכולות לפיקוח. חוק האורים הימיים תקוע שנים במשרד המשפטים וזה מעכב את סמכויות הפיקוח על הנושא. תעשיית הגז הטבעי בישראל חשובה למשק וגם לסביבה, אבל חשוב להציף את העובדה שעם כל הרווחים העתידיים למדינה, עדיין מדינת ישראל לא נערכה בצורה מספקת לתקלות שעלולות לפגוע באזרחי המדינה."

בכנס לקחו חלק כ – 600 איש והשתתפו בו שרי ממשלה, מומחים מחו"ל לניהול הים, קובעי מדיניות, מקבלי החלטות, אנשי שטח והציבור הרחב והוא התקיים בשיתוף רשות הטבע והגנים, המרכז האקדמי רופין, משרד האנרגיה והמים והמשרד להגנת הסביבה.