מערכת תשתיותראיון עם עמית אפללו, מנכ"ל חברת גרין פאוור מנג'מנט המתמחה במערכות ניהול אנרגיה במהלך ועידת אנרגיה ועסקים 2012
מנכ"ל גרין פאוור "הריכוזיות במשק החשמל מקשה על הרשת החכמה"
עמית אפללו, מנכ"ל גרין אנרג'י מנג'מנט צילום: אביחי ברוך
עמית אפללו, מנכ"ל חברת גרין פאוור מנג'מנט המתמחה במערכות ניהול אנרגיה אומר כי קיומה של חברת חשמל אחת והריכוזיות בשוק מקשים על התפתחות רשת חכמה בארץ. זאת בניגוד לארה"ב למשל, שם קיימות 3000 חברות חשמל ואין ריכוזיות. לדבריו, חוסר הריכוזיות בשוק האמריקאי מייצר התעניינות של דווקא באפליקציות ומערכות תוכנה וחומרה שעליהן מעוניינות חברות החשמל והתשתית לבנות את הארכיטקטורה של הרשת החכמה, ולא לנסות להגדיר ארכיטקטורה ולאחר מכן לחפש אפליקציות ומערכות מתאימות.
אפללו, אותו פגשנו במסגרת ועידת אנרגיה ועסקים של חברת אקו אנרג'י ותכלית כנסים, מגדיר את המונח סמארט גריד כ"מילת באזז". לדבריו מונים חכמים קיימים בעולם 20 שנה ולא מצליחים לקדם אותם בארץ. לשיטתו, אולי דווקא היווצרות מילת "באזז" שכזו המשפיעה על הרגולטור והסדרת הנט מיטרינג החדשה, יפיחו רוח גבית בפתרונות אנרגיה חכמה שכבר קיימים ואינם מוטמעים. אך הוא אינו אופטימי ומגדיר את החסם העיקרי כחסם תרבותי ותעסוקתי. "סמארט מיטרינג מייתר אנשים במערכת, ובמשק שיש בו חברת חשמל אחת, אני לא חושב שמשם תבוא הישועה במהרה, אך נט מיטרינג זו התחלה". אפללו ממשיך ומסביר ההבדל נוסף בין שווקים פתוחים לשוק הישראלי בכך שחברות ישראליות עושות עסקים ומוכרות טכנולוגיות שפותחו בישראל בשווקים הללו.
אפללו מאמין בשוק האפליקציות לניהול אנרגיה ומשווה אותו לשוק האינטרנטי. "יש היום שלוש חברות אינטרנט גדולות שלכאורה מתחרות. אבל יש ביניהן הבדלים גדולים – אפל המוכרת ברזלים, מיקרוסופט שמוכרת רישיונות וגוגל שהיא בכלל חברת פרסום, וגוגל השתלטה על השוק הזה מתחום האפליקציה. יתכן שבעוד עשר שנים אנחנו נסתכל על השוק הזה, ונראה שחקנים חדשים ומודלים חדשים שבאים דווקא מתחום האפליקציות הנותנות ערך מוסף לצרכן הסופי. היום המיקוד הוא ברשת ובפתרון בעיות של חברות חשמל, אבל אנחנו שוכחים שאנחנו צריכים לספק בסופו של דבר שירותים יותר טובים ללקוחות ולהעשיר את סל השירותים שאנחנו נותנים להם." לדבריו המיקוד עליו הוא מדבר עדיין איננו קיים, והשוק יעבור תהפוכות עד שהמיקוד יגיע לצרכן הסופי.
לעמית אפללו ולקוראים שלום
אני מסכים עם עמית בעניין ה'באז'אך מבקש להסב את תשומת ליבו לכך שמשרד האנרגיה קבל את תכניתה של חברת החשמל לפריסת מונים חכמים לכלל האוכלוסיה, מה שיקדם את האפשרות לתתמוצרים חדשים ללקוחות. כעת רק נשאר לודא שהממשלה, שהיא הבעלים והאחראית לפעילות חברת החשמל (לא הועד)תמצא את מקורות המימון ותוודא ביצוע. צר לי שעלי לחלוק על התפיסה שהריכוזיות במשק החשמל מקשה על יישום רשת חכמה. כמי שיזם את הפרויקט לפני כארבע שנים בחברת החשמל והיה אחראי לתחילת יישומו, אני יכול להבטיח לעמית שלאין ערוך קל יותר ליישם מונים ורשת חכמה במשק חשמל בו ברור שאותה חברה המשקיעה במונים גם נהנית מהתוצאות, לעומת אנגליה למשל, בה מי שמתקין את המונים החדשים מבצע את כל ההשקעה בעוד שכל שרשרת החשמל נהנית.
גרי שפר שלום,
כמה הבהרות, בראיון דיברתי על שוק יותר רחב והוא אפליקציות לניהול חשמל המשולבות במה שמכנים היום "רשת חכמה". גריין פאוור מציעה היום מגוון מוצרים בתחום הזה: מערכות אופטימיזציה לניהול אנרגטי מקומי שמאפשרות "דו שיח" של הלקוח עם חברות החשמל. למשל אחת האפליקציות Green OS2 מאפשרת לקהל מוגדר ומאוגד של לקוחות לסחור באופן דינמי ואוטומטי בירידה בביצועים של מכשירי חשמל מסוימים כנגד תגמולים כספיים מצד היצרנים. באופן טבעי אנחנו מרגישים שיש יותר בשלות והתעניינות למוצרים שלנו דווקא מחברות חשמל שקונות את החשמל במחירים משתנים ממקורות שונים ובאפון דינאמי ותחרותי אז ניתנת להם האפשרות לספק שירותי ערך מוסף ללקוח וגם להרחיב את הארביטראז' באמצעות הפלטפורמות שלנו ואכן התעניינות הזו מאפיינת את השוק בארה"ב. אני מקווה שהתעניינות הזו תגיע גם לשוק הישראלי בין היתר בזכות ההתקדמות המתוכננת בתחום המניה החכמה אותה יזמת.
לא בכדי החדירה בראה"ב של מניה חכמה לדוגמה, גדולה באחוזים ומגוונת (!!!) יותר מאשר בארץ וזאת עובדה.
אני בהחלט מסכים אתך שקל ומהיר יותר לממש (אם רוצים) בארץ פרויקט רחב ואחיד של מניה חכמה. אך אינני בטוח כי החדרה של ארכיטקטורה (מלמעלה)אחודה ומתוכננת מראש מטיבה ומעודדת את ההתפתחות הרעיונית של הרשת החכמה (שהיא לא רק מניה חכמה) שאמורה לעבור תהליך אבולוציוני מהיר בשנים הבאות, מלבד התפתחותו המהירה של הפרויקט כפרויקט חשוב והכרחי ועל כך אין וויכוח. כמו כן דברי קצת הוצאו מהקשרם בנוגע למה שנכתב לגבי הסמארט מיטרינג וזאת ניתן לשמוע ולראות בקטע המצולם, מה שאמרתי (וזה מניסיון אישי)שהפרויקט שניסינו להרים לפני 12 שנה בתחום הקריאה המקוונת שבו הייתי מעורב לא "תפס" בארץ ולא בגלל אספקטים טכנולוגיים שהיו כבר אז בשלים. מעניין אותי, בתכנית החדשה איך ההתמודדות עם סוגיה זו?
חייבים לשבח על שהצלחתם להרים כאבן פינה פרויקט המניה החכמה. מקווה מאוד שהפילוט יצליח והממשלה שהיא הבעלים של חברת החשמל תמצא את מקורות המימון כפי שציינת. אשמח להמשיך לשוחח עימך : [email protected]
העובדות מחזקות את דברי עמית אפללו. נכון ל- 2011, היו מותקנים בארה"ב כ- 20 מיליון מונים חכמים. כאשר מנרמלים את זה ליחס בין מספר בתי האב בארה"ב ובארץ, זה שווה ערך לחצי מיליון מונים חכמים שהיו יכולים להיות מותקנים בארץ. מבחינה זו אנחנו מפגרים בהרבה אחרי ארה"ב. בארץ יש תוכניות לפיילוט של כ- 3000 מונים באזור בנימינה גבעת עדה. זה פחות מאחוז. נראה שהשוק החופשי עם הרגולציה המתאימה כפי שקיים בארה"ב מוכיח את עצמו מבחינת הרצון והיכולת לאמץ טכנולוגיות חדשות ללא חסמים מנהליים ובירוקרטים.
מה שיותר חשוב זה שהעיסוק רק במונים חכמים מחטיא את העיקר. כאשר מדברים על רשת חכמה, המונים החכמים הם רק אלמנט אחד ברשת זו. על כך היה קונצנזוס גם בקרב חברי הפנל של רשת חכמה בכנס. מוצרים חכמים ל- “Last inch” ואפליקציות שיתנו ערך מוסף ללקוח, הם אלו אשר ישמשו אבני בנין לרשת החכמה. מוצרים כאלו לא יכולים להיות מוכתבים מלמעלה. הם יכולים להתפתח רק בשוק חופשי, כפי שקרה בשוק הטלפוניה, האינטרנט והסלולר.
אני מלווה את הנושא לאורך זמן.
מחד-יש ביקוש אדיר לחסוך בעלויות האנרגיה וחלק מהעסקים אף החליף נורות וכו' וזה בסדר אלא מאי? עלויות האנרגיה הן גם גבוהות וגם משתנות ורק מערכות חכמות מאוד יכולות להתנהל מול שינויי עלויות, שינווי תעריפים על פי זמנים והתמודדות עם שינויי מזג אוויר ומשטר צריכת אנרגיה וגידול שטחים וכו'. המערכות כיום ברובן מטפלות בהקטנת צריכה ובניהול קירור/חימום על פי דרישה אך אינן מפעילות פרדיקציות והתנהלות בהתאם. לדוגמא, אני לא רוצה להאיר ולמזג איזור שאינו מאוייש למשך זמן ממושך ורק מערך חיישנים חכמים וניהול נבון יבצעו זאת. אני רוצה לבצע שליטה ובקרה על כל מקורות האנרגיה כולל נוזלים, אוויר, דלקים, חשמל וטלפוניה ובצע ניהול נבון ויעיל ונדרשת לשם כך נכונות הן של הצרכנים להוריד עלויות מכיסם והן של ספקי האנרגיות להורדת צריכה והעלאת רווחיות