לקראת כנס Go4Europe: ראיון עם חגי רביד, מנכ"ל קוקירמן השקעות

 משתתפי פאנל כלכלה ירוקה בשנה שעברה – צילום: אתר הכנס  

בית ההשקעות קוקירמן נוסד בשנת 1993 ומתמחה בישראל בהשקעות וגיוסים באירופה. בית ההשקעות מספק מערך מלא של שירותי בנקאות השקעות, כולל: מימון, ניהול נכסים, גיוס כספים ומתן ייעוץ אסטרטגי לחברות ישראליות ואירופיות. התמחויות מיוחדות הן מדעי החיים, טכנולוגיה, מדיה וטלקום, גרינטק ונדל"ן.

בנוסף, מחזיק קוקירמן בקרן הפרייבט אקוויטי  Catalyst המשקיעה בחברות ישראליות באמצעות שיתופי פעולה אסטרטגיים בחו"ל. לאחרונה הקימה Catalyst שתי קרנות לשווקים מתעוררים, בהן: קרן קטליסט 3, בין רוסיה וישראל, בשיתוף עם קרן רוסננו כמשקיע מרכזי, וקרן קטליסט 4 – לחברות ישראליות המעוניינות להרחיב פעילותן לשוק הסיני.

שוחחנו עם חגי רביד – מנכ"ל ושותף מנהל ב"קוקירמן בית השקעות", וממארגני יוזמי הכנס ומיכאל אבנימלך, אחראי רכישות מיזוגים ב"קוקירמן בית השקעות" לקראת כנס  Go4Europe העשירי שיתקיים מחר. בכנס ישתתפו כ-400 אנשי עסקים ומשקיעים מאירופה, מתוך כ-1000 משתתפים סה"כ צפויים להגיע לכנס שמטרתו גיוס השקעות ועידוד שיתופי פעולה בין אירופה לישראל בדגש על תעשיות הגרינטק והביוטק.

כלכלה ואנרגיה: השקעות ענק וסיכונים גדולים 

השיחה בינינו מתחילה סביב הקשר בין כלכלה ואנרגיה. אין ספק שאנרגיה היא אחד הענפים הייחודיים בכלכלה המתאפיין בכך שנדרש הון עצום להשקעות בשביל להעמיד פרוייקט ולא משנה באיזו טכנולוגיה מדובר. רביד מבאר "אם מסתכלים על אנרגיה – יש להפריד בין אנרגיה קונבנציונאלית לעומת אלטרנטיבית. קידוחי נפט הם משחק של 0-1 – או שיש הצלחה או שאין הצלחה. לכן קרנות שמשקיעות באנרגיה מפזרות את ההשקעה על פני הרבה רישיונות. אנרגיה אלטרנטיבית (ממקורות מתחדשים ח.א.) היא עבודת נמלים מול הרגולטור, מול חברות התשתית המקומיות והממשלה כדי שלא יהיו שינויים בשוק על מנת להגיע לתשואה דו ספרתית יחסית סבירה עבור המשקיעים והיזמים". אבנימלך מוסיף אחריו "בלי הון אין אנרגיה. כל הפעילות באנרגיה היא פעילות עתירת הון לעומת ענפים אחרים ובלי פרופורציה לתעשיות אחרות – דוגמת תעשיית ההיי-טק ובעיקר תחום התוכנה, שם שני חבר'ה יכולים להתכנס כל ערב כמה שעות בדירה ולהקים מיזם ששווה מיליונים כמעט ללא השקעה מצידם."

אנרגיות מתחדשות: לא לבנות על מדיניות ממשלתית עקבית

תחום המתחדשות מחכה בישראל ובעולם לגריד פאריטי, שעדיין מתעכב ומחכה לועדת קנדל. לאבנימלך תובנה עצובה בנושא "קשה לחזות מדיניות ממשלתית" הוא אומר. "רואים בתקציבים של השנים האחרונות נטייה של הממשלה להפוך התחייבויות לטווח ארוך לגמישות וברות שינוי. החשש הזה קיים גם לגבי אנרגיה חלופית. אני לא הייתי מתחייב שמה שממשלת ישראל מתחייבת אליו באמת יצא אל הפועל".

רביד מזכיר את השחיקות הרטרואקטיביות של תעריפי ההזנה בארץ ובאירופה ואומר "ראינו שאי אפשר לקחת את ה-FIT לבנק. על סמך הניסיון הלא מוצלח יחסית ל-FIT השאלה איפה היא נעשית – אם היא נעשית בכלכלה יציבה כמו גרמניה, המודל יצליח. אבל במדינות שבהן הרגולטור משנה החלטות היא לא תצליח כיוון שמשקיעים מחפשים לדעת שהחלטות מסוימות תתקיימנה. בגרמניה הכלכלה יציבה יותר, במדינות אחרות התקציבים לאנרגיות מתחדשות פחות נדיבים אם בכלל." אבנימלך ממחיש את טענתו של רביד  " במדינות שנמצאות על סף התמוטטות כלכלית, נושאי המתחדשות שנסמכו על שולחן הממשלה, הם הדברים הראשונים שמשלמים אותם, כיוון שקל לעשות זאת מאשר לסגור בתי ספר". אך רביד מסכם את השיחה בטון ממלכתי ואומר " לא בטוח שההתקדמות האיטית בארץ הייתה מדיניות גרועה. יכול להיות שדווקא זו היטיבה עמנו להבדיל מיוון וספרד."

אופי של משקיעי אנרגיה: המהמרים בפוסיליות, הסולידיים במתחדשות  

לסיכום, מה מאפיין את משקיעי האנרגיה בתחומי האנרגיה השונים? רביד טוען " משקיע אנרגיה קונבצניונלי – כזה שיש לו מניות סחירות בבורסה ויכול לסחור (retail investor) בהן, הוא בעל אופי אחר לגמרי ממשקיעים באנרגיה מתחדשת שם מעורבת אידיאולוגיה אך רמת הסיכון הרבה יותר נמוכה". לדבריו, משקיעים בתחום המשאבים הפוסיליים נוטים לקחת סיכונים גדולים יותר ואילו באנרגיה מתחדשת מדובר על משקיעים סולידיים יותר המחפשים תשואה מובטחת רגועה ארוכת טווח. אבנימלך מחזק את דבריו וקובע " חלק מהפרויקטים בתחום המתחדשות הם כמו אג"ח בשלב מסויים כשרמת הסיכון נופלת, המשקיעים הם משקיעים מוסדיים המחפשים תשואה קבועה ומובטחת והם המשקיעים במתחדשות".