"פגיעה במתקן קבלת גז יבשתי תהווה קריאה לטרוריסטים שיבקשו לפגוע גם במתקן וגם באזרחים" כך אמר הבוקר התא"ל ברוש, שטען כי יש להזיז את המתקנים אל הים

תא"ל במיל' שי ברוש "מסוכן להקים את מתקני קליטת הגז ביבשה"

צילום: איתי שטרן 

תת אלוף במיל', שי ברוש, ביקר הבוקר בחריפות את רעיון הקמת מתקני קליטת הגז הטבעי ביבשה. את הדברים נשא ברוש במסגרת כנס שערך המכון לחקר ביטחון לאומי במסגרתו נדונו האתגרים הביטחוניים של ישראל בבואה לאבטח את תשתיות הגז הטבעי בים. ברוש סיפר בתחילת דבריו שערך סיור במקומות הנחת רשת ההולכה של נתג"ז והופתע לגלות שצינורות אלו אינם מאובטחים. לאחר מכן סיפר כי גם כשנפגש עם נציגי רשות הגז אלו סיפרו לו כי הם לא ערוכים למקרה של פגיעה בתשתיות. "מאד התאכזבתי שאחרי תרחיש כמו 9/11 זה עדיין המצב.  אני לא מבין איך עדיין לא נקלטת חומרת המצב". 

בהמשך דבריו אמר ברוש כי הבחירה למקם את תשתיות הגז ביבשה היא בגדר טעות אסטרטגית שעלולה לעלות לישראל מחיר יקר. "זה מפעל שאם תרצה לשים אותו בחוף, מרגע שהוא נפגע, הוא מדליק את כל האזור. הייתה יוזמה של תושבי האזור וריב גדול בכדי להעביר את ההתחברות ל-10 ק"מ אל תוך הים. לדעתי צריך להיות 15 ק"מ. המקרה שבו יש פגיעה במתקן כזה מבעירה את כל האזור. מעבר לכך, ברגע שהמתקנים האלו נמצאים 15 ק"מ מהחוף,  זה נמצא ממילא באזור הטבעי של ההגנה של חיל הים. בשביל זה לא צריך להגדיל את חיל הים. את חיל הים יהיה צריך להגדיל כדי לשמור על המקורות של הקידוחים". 

" אי אפשר לשים את מתקני הקבלה בחוף כי ההגנה תהיה מאד בעייתית" אמר ברוש והסביר " אם אני שם  את המתקן בחוף – אני מעודד את האויב כי הוא יכול לפגוע גם באזרחים וגם במתקן. שילוב של פגיעה כפולה. אם טיל בליסטי מגיע ומנסה לפגוע במתקן ימי- אני חייב להתמודד רק עם הטילים שהולכים לפגוע במתקן, מה שלא נכון לגבי המיקום ביבשה. אני חושב שצריכה לקום ועדה דחופה – שתדון בהיבט הביטחוני. שתרכז את כל התחומים ותיתן כיוון לנושא הזה.

בהמשך דבריו ציין ברוש כי לדעתו מדינת ישראל לא לקחה בחשבון את ההיבטים הביטחוניים ביחס לשמירה על שדות הגז ותשתיות ההולכה שלהם. הוא ציין כי כיום אין לדעת מה יהיו איומי הטרור בעוד כשלושים שנה ולכן יש להתייחס ברצינות גמורה למשימת האבטחה הזו. "הופעתי פעמיים בועדת צמח" סיפר ברוש "עד היום כל הראייה הייתה של כלכלה וטכנולוגיה. לא חוברה אל הדו"ח הראייה הצבאית. לדוגמא, מ"תמר" הולכים להעביר צינור לים תטיס ומשם לאשדוד. לאחר מכן יעבירו צינור נוסף. שני הצינורות, במידה שפוגעים בהם, אין להם יכולת להבראה מיידית. אף אחד לא חשב על מה שיקרה במקרה של פגיעה מהירה שכזו. מבחינה צבאית, אם שני הצינורות קרובים אחד לשני, הפיגוע יכול לפגוע בשני הצינורות בו זמנית והמדינה תיחנק מחוסר אנרגיה".